התחרות הגורלית בעולם: כמה אנחנו רחוקים מחיסון ומתי הוא יגיע לישראל?

מוזמנים להאזין ולעקוב אחר פודקאסט "הצוללת" בספוטיפיי, באפל פודקאסטס , בגוגל פודקאסטס או באפליקציה האהובה עליכם בהעתקת כתובת ה-RSS

חברת אסטרהזנקה הודיעה השבוע כי תופעת לוואי באחד המשתתפים בניסוי שלה בחיסון למחלת הקורונה הובילה להשהיית הניסוי, עד שנסיבות האירוע יבדקו. מדובר בתופעה שהתעוררה אצל אחד מבין 30 אלף משתתפים בניסוי, ועדיין לא ברור אם היא נבעה מהחיסון הפוטנציאלי או שלא היה קשר בין הדברים, אך מה שבטוח הוא שהניסוי מתעכב ולא ידוע מתי הוא יחודש, אם בכלל.

האירוע הזה שפך מעט מים צוננים על התקוות שנתלו בכך שעד החורף יהיה בידי העולם חיסון בדוק, בטוח ויעיל למחלת הקורונה. זה עדיין יכול לקרות - בנוסף לאסטרהזנקה הבריטית, עוד שתי מועמדות אמריקאיות נמצאות בשלב מתקדם של ניסויים, ומועמדים נוספים מסין ומרוסיה כבר אושרו וכעת נבדקים לעומק.

עשרות חברות נוספות נמצאות במרחק כמה חודשים מפיתוח חיסון, ויותר ממאה אחרות נמצאות בשלבים מוקדמים יותר. למרבה הצער, דבר מזה לא מהווה הבטחה לכך שיהיה חיסון, או למועד הגעתו. הצוללת של "גלובס" עושה סדר בכל מה שצריך לדעת על המרוץ לחיסון.

1. איך בכלל עובד העיקרון של חיסון?

באופן מאוד פשטני, ניתן לומר שמערכת החיסון מורכבת משתי מחלקות. מחלקת המתקפה הכללית תוקפת כל גורם זר שנכנס לגוף. היא יעילה מאוד במלחמה בגורמים מזיקים, אבל יש דרך להיות יעילים עוד יותר. אם מחלקת המתקפה הכללית מצליחה לנצח את הגורם הזר, היא מצלמת תמונת קלסתרון שלו, ומציגה אותו למחלקה השנייה של מערכת החיסון, הזיכרון החיסוני - מה שמוכר לנו בתור נוגדנים.

בפעם הבאה שיגיע וירוס כזה, הנוגדנים יזהו אותו, ויתזמרו תגובה משולבת הרבה יותר יעילה וחזקה נגד הפולש המוכר. תגובת ההתגוננות עשויה להיות כל כך חזקה, שבכלל לא נהיה חולים.

החיסון הראשון פותח ככל הנראה במאה העשירית לספירה. רופאים בסין שמו לב שבני אדם שנחשפו לכמויות קטנות של וירוס האבעבועות, שנמרח על פצעים פתוחים בעור שלהם, לא חלו אחר כך במחלה במלוא עוצמתה. החיסון היה אז הימור - חלק ממי שנטלו את המנה הקטנה בכל זאת חלו, או שלא חלו בעצמם אך העבירו את המחלה לסביבתם. ובכל זאת, גלי המגפה העצומים של המחלה שככו.

במאה ה-17 נמצא באירופה כי מי שנחשף לווירוס אבעבועות של פרות, הפחית את סיכוייו לחלות באבעבועות של בני אדם (וגם באבעבועות של פרות). הטכנולוגיה התפתחה עם ההתפתחות של מחט ההזרקה, שאפשרה לוודא שהחיסון אכן מגיע לתוך הגוף.

חיסונים לרוב מחלות הילדות פותחו במאה ה-19, וחלק מהקוראים אולי אפילו זכו להכיר את הפוליו, מגפה שהתפשטה בארץ בשנות ה-50, והשאירה חלק מהילדים שחלו בה משותקים בגפיהם. לא הייתה שום דרך לטפל במחלה, עד שהרופא האמריקאי ג'ונה סאלק מצא דרך להפוך את וירוס הפוליו ללא פעיל. מצד אחד, חשיפה אליו לא יצרה מחלה, ומצד שני, היא הובילה לייצור נוגדנים, וכך הגנה מפני המחלה . כך, כיום פוליו אינה מהווה בעצם בעיה בישראל.

מדי פעם שומעים על התפרצויות קטנות, אבל הסכנה למי שמתחסן או למי שגר במדינה שבה רוב הציבור מתחסן, היא אפסית. תחילה החיסון היה זמין בארה"ב אבל לא בישראל, ועבר זמן עד שלמדו כאן איך לייצר את החיסון, והחלו לתת אותו לאוכלוסייה המקומית.

2. כשיהיה חיסון אפקטיבי, המגפה תיעלם?

זה יכול לקרות, וזה אכן קרה במגפות מסוימות. למשל, אותן אבעבועות שחורות שהזכרנו קודם כבר לא קיימות כמגפה בעולם, אלא רק במעבדות. פוליו, כאמור, לא רלוונטית לחיים שלנו. חצבת לא מתפרצת בקהילות שבהן שיעורי ההתחסנות גבוהים, אף שזו אחת המחלות הכי מדבקות שיש.

אבל לא כל החיסונים מחסלים את המגפות שעבורן הם נועדו באופן מוחלט, כלומר לא מדובר כאן בתוצאה של הכול או כלום. ישנן מחלות - וזה יותר תלוי במחלה עצמה - שפחות מתאימות לחיסון. ישנן מחלות שגם כאשר הגוף מייצר נוגדנים עבורן, הן לא נמנעות לגמרי אלא רק מוחלשות, או שהנוגדנים יעילים רק עבור חלק מהמתחסנים. ישנן מחלות שאפשר לייצר להן נוגדנים, אך אלה בהדרגה דועכים, וצריך להתחסן שוב. יכול להיות שיימצא חיסון יעיל, אך כזה שגורם לתופעות לוואי באוכלוסיות מסוימות, ואז רק חלק מהציבור יוכל להתחסן.

ההערכה היא שאם נצליח למנוע הדבקה והעברה של המחלה הלאה ב-60% מהאוכלוסייה, המגפה תתחיל לדעוך גם אם בכלל לא ניזהר, כי לא יהיה לה את מי להדביק. לכך אנחנו קוראים חיסון עדר.

3. איך עובד תהליך של פיתוח חיסון?

ישנם שלושה שלבים לפיתוח, ניסוי ואישור החיסון. הראשון הוא שלב הפיתוח במעבדה. בשלב הזה אנחנו מנסים למצוא את אותו גורם שמצד אחד יהיה דומה כמה שיותר לווירוס האמיתי, ומאידך שלא יוכל לגרום למחלה. זה יכול להיות וירוס חלש או מומת, או השיטה המועדפת היום - רק חלק מהווירוס, כך שגם לא יגרום לתופעות לוואי, וגם שתהליך הייצור שלו יהיה קצר ככל האפשר.

במחלת הקורונה נבדקת לראשונה גם שיטה חדשה, שבה שולחים לתוך הגוף תאי RNA שיגרמו לתאים האנושיים לייצר בעצמם את חלק הווירוס שאותו אנחנו רוצים שמערכת החיסון תזכור. כמו כן, ישנם חיסונים שמבוססים על איחוי בין שני וירוסים - וירוס צינון לא מזיק עם רכיב של וירוס הקורונה, והמטרה היא שהגוף יפתח נוגדנים גם נגד אותו חלק מווירוס הקורונה שאותו אנחנו רוצים לתקוף.

העבודה במעבדה היא קשה ומורכבת, כי לא תמיד אנחנו יודעים בדיוק איזה חלק של הווירוס יש לחקות כדי ליצור את החיסוניות. אחרי חשיפה של תאים תחילה לחיסון ואחר כך לווירוס, אנחנו יכולים לראות אם נמנעת הדבקה של התאים והתרבות של הווירוס בתוכם. זה סימן טוב לכך שהחיסון יכול לעבוד, אבל זה עוד לא מבטיח כלום.

אחרי השלב הזה מתחילים הניסויים בבעלי חיים. יש חיות שחולות באותו וירוס קורונה של בני אדם, כמו למשל אוגרים - אפשר לראות באינטרנט תמונות של אוגרים חמודים עם מסכות קטנות בניסויים שנועדו לבדוק איך המסכות מונעות את ההדבקה.

אבל המחלות של החיות הן בכל זאת לא בדיוק כמו שלנו, התסמינים לא זהים וגם לא קצבי ההדבקה, אז מודל החיה למחלה הוא לא מושלם. בתחום הקורונה, בין היתר בגלל הדחיפות, החברות עברו במהירות את שלבי הניסויים בבעלי חיים ודילגו ישר לשלב השלישי - ניסויים בבני אדם.

שלב הניסויים בבני אדם מתחלק גם הוא לשלושה שלבים. בשלב הראשון בוחנים את החיסון בקבוצה קטנה של מתנדבים, כאשר המטרה העיקרית היא לראות אם החיסון בטוח לשימוש, כלומר לא מעורר תופעות לוואי חמורות, והמטרה השנייה היא לראות אם הוא מעורר נוגדנים בדם של החולים, והאם נראה סביר שהנוגדנים הללו ינטרלו את פעילות הווירוס. בינתיים, החברות הכי מתקדמות עברו את השלב הזה, ואותו בלבד. כלומר, הן לא הראו שהן מצליחות למנוע אפילו מאדם אחד להידבק בקורונה בפועל.

השלב השני לרוב נערך בכמה עשרות עד כמה מאות אנשים. בקורונה החברות דילגו על השלב השני, והלכו ישר לשלב השלישי של הניסויים, בכ-30 אלף חולים פר ניסוי. חברת פייזר האמריקאית בשיתוף עם חברת ביונטק הגרמנית התחילו את הניסוי הזה בסוף יולי, וכך גם חברת מודרנה הבריטית. אסטרהזנקה הצטרפה באוגוסט, אך כאמור, כרגע הניסוי שלה בהקפאה.

פייזר ומודרנה טענו כי יקבלו תוצאות מהניסוי עד סוף השנה, אולם ייתכן ויתקבלו תוצאות ביניים כבר באוקטובר. אם התוצאות הללו יהיו מרהיבות, ניתן יהיה לאשר את החיסון באישור חירום כבר בנובמבר. עם זאת, ראש תוכנית Warp Speed להאצת פיתוח חיסונים של הממשל האמריקני, ד"ר מונסף סלאווי, וגם היועץ הבכיר לקורונה לממשל ארה"ב, ד"ר אנתוני פאוצ'י, אמרו כי תרחיש כזה הוא מאוד לא סביר.

חשוב לציין כי החיסונים המערביים, גם של החברות הבריטית והגרמנית, נבחנים מול רשות המזון והתרופות האמריקאית, FDA , שנחשבת תו תקן לבדיקה ורגולציה של מוצרים רפואיים. כל חיסון שיאושר בארה"ב, יאושר כנראה במהירות גם בישראל, באופן כמעט אוטומטי.

4. האם החברות שינצחו במרוץ יזכו במכרה זהב?

נראה שכן. באנליזות שנערכו לאחרונה לחברת מודרנה, הוערך שהיא עשויה לרשום הכנסות של בין 2 מיליארד ל-4-5 מיליארד דולר עבור פיתוח החיסון. זה אמנם המון, אבל בחלק הנמוך של הטווח, ב-2 מיליארד דולר, זה לא הרבה יותר מכפי שעולה לפתח את החיסון, לערוך את הניסויים, לייצר ולהפיץ אותו.

רוב החברות כבר הצהירו כי כל עוד משתוללת מגפה הן לא יפעלו כדי להרוויח מהמוצר, אלא למכור אותו במחיר שגבוה רק במעט ממחיר עלותו. לעומת זאת, אחרי שהמגפה תיגמר, והקורונה תהפוך לחלק מהשגרה שלנו - אז הן יוכלו למכור אותו ברווח. מדינות שונות כבר שריינו מנות עתידיות של החיסון תמורת מקדמות של מאות מיליוני דולרים.

5. איפה נמצאת ישראל במרוץ לחיסון?

שני חיסונים ממקורות ישראליים נמצאים בתהליך הפיתוח. החיסון של המכון הביולוגי אמור להתחיל בניסויים בבני אדם אחרי החגים, כלומר הוא נמצא בשלב פחות מתקדם מהחיסונים שתיארנו כאן. יש לציין כי ייתכן שהחיסונים ההם לא יצליחו או לא יהיו מספיק אפקטיביים, ויהיה מקום למוצרים נוספים, גם אם נכון לעכשיו הם פחות מתקדמים במרוץ.

כרגע, לא ידוע הרבה על הבטיחות ועל האפקטיביות של החיסון של המכון הביולוגי בבני אדם. מוצר אחר נולד במכון מיג"ל בגליל - הסבה של חיסון שהמכון החל לפתח עוד לפני המגפה הנוכחית, ונועד במקור לטפל בקורונה בעופות. החיסון הזה עדיין לא נמצא בשלב של ניסויים בבני אדם.

6. האם לישראל כבר יש מנות חיסון?

בינתיים דווח שנחתמו הסכמים עם חברת מודרנה ועם חברת ארקטורוס האמריקאית שכבר נמצאת בשלב הניסויים בבני אדם, אבל לא בשלב השלישי. שריון מנות מראש, תוך הימור כספי, זו כנראה אחת הדרכים היחידות להבטיח שיגיעו לישראל מנות חיסון, כיוון שאנחנו לא שוק גדול וחשוב מספיק עבור החברות הבינלאומיות.

7. מה הסיכוי שבעוד שנה נשוב לחיים רגילים?

בגלל שהמחלה כל כך חדשה, קשה לדעת איך היא מגיבה לחיסונים. מוצרים רפואיים שמגיעים לשלב השלישי של הניסויים, מצליחים בדרך כלל ב-50% מהמקרים, אבל החיסון הזה בעצם מגיע לשלב השלישי בלי לעבור את השלב השני, שלרוב כבר מסנן כבר החוצה חלק מהכישלונות - אז הסיכויים כנראה נמוכים יותר. בינתיים נראה שלא מומלץ לתכנן תוכניות מתוך הערכה שהחיסון יגיע בחורף, לא לשאר העולם ולא לישראל. 

מה יקרה לניסוי של חברת אסטרהזנקה

השבוע הודיעה חברת אסטרהזנקה על הפסקת ניסוי רחב היקף שהיא עורכת בחיסון לקורונה, בעקבות תופעת לוואי אצל אישה שנטלה את החיסון, ולא הייתה בקבוצת הביקורת. החשד הוא שהיא לקתה בדלקת של חוט השדרה, המזוהה עם מחלות ויראליות. מנכ"ל אסטרהזנקה, פסקל סוירו, אמר כי הבדיקה לא הושלמה סופית, ועדיין לא ידוע בוודאות שזוהי האבחנה. עם זאת, הוא ציין כי מצבה של המטופלת משתפר, והיא צפויה להשתחרר מבית החולים בשבוע הבא.

הניסוי מעוכב עד שיתברר האם ישנה סבירות גבוהה שהדלקת התרחשה בגלל החיסון. תופעות שליליות שאינן קשורות לחיסון עשויות לקרות בניסוי שמגייס 30 אלף נבדקים, אלא שזו לא הנורה האדומה הראשונה לגבי המוצר. גם בניסוי הקטן יותר, שנערך בחיסון ביולי השנה, דווח כי אחד המתנדבים לקה בתסמונת נוירולוגית. בסופו של דבר הוכרע כי הוא סבל מטרשת נפוצה לא מאובחנת, ולתופעות לא היה קשר לניסוי.

עם זאת, בגלל הדמיון בין הדלקת לטרשת הנפוצה, הבדיקה כעת תתייחס לשני המקרים. כמו כן ייסרקו כל הרשומות הרפואיות של מי שהשתתפו בניסוי עד כה. ייתכן אף כי ייערך תשאול של המשתתפים, כדי לראות האם הופיעו גרסאות קלות של אותה תופעה, שאולי פוספסו בתשאול השוטף.

אם יסתבר שהחיסון של אסטרהזנקה מסוכן, החברה עלולה לפרוש מהמרוץ לחלוטין. אולם אם אפשר יהיה לבודד את הסיבה שבגללה החיסון סיכן את המשתתפת בניסוי, אולי אפשר יהיה להחריג את בעלי המאפיין הזה כך שלא יקבלו את החיסון, אך הוא יהיה זמין ליתר האוכלוסייה.