המדריך המלא: כל מה שצריך לבדוק כדי לשלם פחות לבנק שלכם

1. לבדוק כמה אתם משלמים על המינוס

מתי בדקתם לאחרונה את הריבית שאתם משלמים על המינוס בבנק? כשאתם נמצאים במינוס, אתם למעשה נוטלים הלוואה מהבנק, פשוט בתנאים גרועים. הנתון הזה קל מאוד לבדיקה. הוא מצוי בלשונית של "מסגרת אשראי" באתר הבנק שלכם, וכן מופיע בתעודת הזהות הבנקאית - ראו בסעיף הבא.

דלית (שם בדוי), בת 36, שבדקה השבוע את הריבית על המינוס בבנק, הזדעזעה לגלות שהיא מגיעה ל-11% בתוך המסגרת שהוגדרה. זה אומר שאם היא נמצאת במינוס תמידי של 10,000 שקל, היא תשלם עליו יותר מ-1,000 שקל בשנה.

שי אבו, יו"ר איגוד היועצים לכלכלת המשפחה, מנכ"ל חברת "הון משפחתי", אומר שמניסיונו, ריבית שכיחה על המינוס היא 6%-8%. עובדי מדינה עשויים לשלם ריבית של פחות מ-1% על המינוס. סטודנטים עשויים לשלם 3%-4% לכל היותר.

 שי אבו, יו"ר איגוד היועצים לכלכלת המשפחה / צילום: שיר שטיין

"מיקוח על הריבית מינוס יכול להביא אתכם לשלם מקסימום 3%", אומר אבו. לפי נתוני בנק ישראל, הריבית הממוצעת על המינוס בחשבונות אישיים ועסקיים, הייתה 6.7% במאי 2020. לפי אבו, "הריבית על המינוס הרבה פעמים נעלמת מעיני הציבור כי אנשים מכוונים יותר להסתכל על עמלות".

2. להבין את תעודת הזהות הבנקאית

מדי שנה אתם עשויים לשלם לבנק שלכם מאות שקלים רק על עמלות וריביות. אם מוסיפים גם את הריבית על המשכנתא, אז כמובן שהסכומים עשויים להצטבר להרבה יותר מכך. איך תדעו כמה בדיוק אתם משלמים לבנק ועל מה? לשם כך הומצאה תעודת הזהות הבנקאית.

תעודת הזהות הבנקאית יצאה לדרך ב-2017 והיא למעשה מסמך שמצוי באתר הבנק שלכם, וכולל בתוכו פירוט של כל הנכסים שיש ברשותכם, התנאים והריביות שהבנק נותן לכם על הכסף וכל התשלומים השנתיים לבנק (נכון ל-31 בדצמבר בשנה הקודמת): ריביות ועמלות מכל הסוגים. מדובר בעמלות עו"ש, כרטיס אשראי, הקצאת אשראי (על עצם היכולת להיות במינוס), ניירות ערך ועוד.

הרעיון, על פניו, מצוין: להניח לפנינו מראה שחושפת אותנו בצורה פשוטה וברורה למכלול התשלומים לבנק, כדי שנוכל להגביר את המודעות אליהם, וכך גם להתמקח טוב יותר ואולי גם לעבור בנק.

 מה כדאי לבדוק בחשבון הבנק שלנו

אלא שהביצוע פחות מוצלח, בראש ובראשונה מכיוון שתעודת הזהות הבנקאית היא מסמך לא מספיק ברור ונגיש. בנקאית ששוחחנו עמה השבוע הודתה בכך בעצמה: "זה מסמך מורכב, עם המון סעיפים ומספרים וקפיצות מנושא לנושא. אם אני הולכת לאיבוד במסמך הזה, אז ברור שאדם מהשורה לא יצליח להבין ממנו כלום".

בעיית ההנגשה נובעת גם מכך שלקוח הבנק לא יודע כמה הוא משלם ביחס ללקוחות אחרים עם פרופיל סיכון דומה, ולכן אין לו מושג - למשל - אם הריבית שלו על המינוס גבוהה או נמוכה יחסית. רכיב השוואתי שכזה כן קיים בדוחות הפנסיה, שם כתוב בבירור מהם דמי הניהול הממוצעים בקרן.

חסר גם פירוט של עמלות המרת מט"ח שגובות חברות כרטיסי אשראי, סוגיה שרלוונטית כיום בעיקר לבנקים דיסקונט והבינלאומי, שחברת ויזה-כאל עדיין בבעלותם המשותפת (לאומי קארד, מקס כיום, וישראכרט הופרדו מלאומי ומהפועלים). וחסרה שורה תחתונה: כמה כסף שילמתם בסך הכול לבנק בשנה על עמלות וריביות גם יחד. "לבנקים המצב הנוכחי מצוין. אנשים לא מספיק מודעים לתעודת הזהות, וגם מי שכן, לא ממש מבין", אומר אבו.

על מה בכל זאת מומלץ להסתכל בתעודת הזהות הבנקאית? על חלק מספר שלוש, שמוגדר "אשראי", שם מרוכזות כלל ההלוואות, כולל פירוט הריביות על המינוס בחשבון הבנק והריביות שנגבו בגלל חריגה מהמסגרת - גם בחשבון וגם בכרטיסי אשראי בנקאיים. ריביות אלה עלולות להיות גבוהות אפילו מ-10%. "תעודת הזהות משקפת מצבים אבסורדיים, למשל, אנשים שרואים אצלם פיקדון בריבית אפסית וגם הלוואה בריבית מפלצתית, כלומר שגבוהה מ-10%. אלה הלוואות שבדרך כלל נדחפו לאנשים בכל מיני צורות", אומרת אירה בלכמן מ"פרוטה", מיזם לחינוך פיננסי.

 אירה בלכמן מ"פרוטה", מיזם לחינוך פיננסי / צילום: שיר שטיין

שימו גם לב לכך שבחלק ההתחייבויות, יש סעיף של "יתרת חובה ללא מסגרת" - משיכת יתר שמעבר למסגרת האשראי שהוגדרה בחשבון. ריבית זו מופיעה בשורה "מסגרת כוללת" תחת סעיף "אשראי". "לכן דעו תמיד מה המסגרת שלכם ומה הריבית על המינוס, ואם צריך, הגדילו אותה. בחריגה הריביות גבוהות במיוחד", אומרת בלכמן.

כמו כן, כדאי להסתכל על חלקה הרביעי של התעודה, שבה מצוי הפירוט של כל העמלות ששילמנו במהלך השנה.

3. להכיר את מסלולי העמלות המוזלים

יש דרך פשוטה מאוד לחסוך בימים האלה, ובכלל, עמלות עובר ושב לבנקים, ואתם לא צריכים לעשות כלום כדי להשיג זאת חוץ מדבר אחד: לבקש לעבור לאחד מבין שני מסלולי עמלות מוזלים. המסלול הראשון, שהוא מסלול בפיקוח, מאפשר לבצע עשר פעולות ערוץ ישיר (באמצעים אלקטרוניים) ועוד פעולה אחת מול פקיד בחודש, בסכום של 10 שקלים. פחות משקל לפעולה. מסלול שני, מורחב, כולל 50 פעולות של ערוץ ישיר ועוד עשר פעולות פקיד בחודש ב-22 שקלים בממוצע, שכן המחיר משתנה במעט בין הבנקים; פחות מ-0.4 שקל לפעולה.

לפי נתוני בנק ישראל, נכון ל-2019, היו יותר משני מיליון חשבונות - 27% מסך החשבונות - שלא צורפו לאחד מבין המסלולים האלה, מה שאומר שהם שילמו מחירים מופקעים על עמלות, אפילו 6.8 שקלים לפעולה מול פקיד בסניף, כפי שגבה מזרחי-טפחות מלקוחות נכון ליוני האחרון. זה היה המחיר הגבוה ביותר. 73% מהחשבונות נמצאים באחד המסלולים המוזלים (12%) או משלמים עד 10 שקלים בעמלות.

למרות שהמסלולים המוזלים קיימים מאז 2014 יש עדיין אנשים שלא מודעים אליהם, ולכן לא הצטרפו. הבנקים לא מחויבים לצרף אתכם אליהם אוטומטית (אגב, אפשר להגיש בקשה ולהצטרף אליהם גם בדיגיטל).

יש שתי אוכלוסיות שמצורפות אוטומטית לאחד מהמסלולים: אוכלוסייה ותיקה, שזה אומר נשים מעל גיל 62 וגברים מעל גיל 67; ואוכלוסיית בעלי המוגבלויות. באופן אישי, לפני כשלוש שנים גיליתי שאני משלמת שני שקלים לכל פעולה דיגיטלית, וכששאלתי את הבנק שלי מדוע לא הוצע לי לעבור למסלול מוזל, נעניתי ש"אנחנו מציעים את האופציה הזו רק אחרי שהלקוחות מתלוננים". בכל מקרה, אחרי מיקוח מול הבנק ביטלתי כמעט את כל העמלות בחשבון. "זה קרה גם לי", אומרת בלכמן. "הבנקים לא מציעים את המסלולים ללקוחות, וזה סופר מעצבן. צריך לדרוש מהם את ההצטרפות".

למעשה, לא צריך לשלם היום עמלות עו"ש בכלל. יש בנקים שבהם לא משלמים כלל עמלות עו"ש בתנאים מסוימים, למשל בנק אגוד, מזרחי-טפחות, הבינלאומי, בנק יהב או הבנק הדיגיטלי של לאומי, פפר. מדוע בבנק ישראל לא מחייבים את הבנקים לצרף אוטומטית לקוחות מתאימים למסלולים המוזלים? "כי מרבית האנשים מתנהלים באופן דינמי בניהול החשבון שלהם, ואנו סבורים שעל הלקוח להחליט מה נכון עבורו ולבחור בהתאם את המסלול המתאים לו", מסבירה טל הראל מתתיהו, ראש מטה המפקח על הבנקים בבנק ישראל.

4. להתמקח על הכול (או לעבור בנק)

מעבר לעמלות עו"ש, שהן הראשונות שעליהן אפשר להתמקח ולהוריד לאפס, אפשר בהחלט לעשות כן גם בנוגע לכלל העמלות בבנק. עיקר הכנסתם של הבנקים לא מגיעה מהעמלות, כי אם מהריביות על ההלוואות. וכמובן שגם על הריביות אפשר וצריך להתמקח, וכמו תמיד, הכי קל לעשות זאת כאשר מקבלים הצעה חליפית טובה יותר מבנק אחר. ואם הבנק שלכם לא מתרצה ומשווה תנאים, תמיד אפשר לעבור בנק.

"מהניסיון שלנו", אומרת בלכמן, "בהחלט אפשר לשלם אפס בעמלות, תלוי בפרופיל של הלקוח ובכמה שהבנק רוצה אותו. בהרצאות שלנו מול הייטקיסטים, למשל, הם אומרים לנו: ‘מי משלם בכלל עמלות?’" .