מה ייכתב בדוח מבקר המדינה העתידי על משבר הקורונה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן עדכן את ראש הממשלה ושריו כבר בסוף מאי כי החל את עבודת הביקורת בנושא משבר הקורונה. הביקורת תבחן את יחסי הגומלין וממשקי העבודה בין גופי החירום בניהול המשבר, ותתמקד בעבודת המטה לביטחון לאומי (מל"ל) אל מול הגופים השונים בניהול המשבר.

זאת, בנוסף למגוון תחומים נוספים ובכללם אופן ניהול המשבר וההיערכות בראייה צופה פני עתיד, הסברה ומסירת המידע לציבור, היערכות והטיפול באוכלוסייה המבוגרת, מערך המעבדות והבדיקות, למידה והוראה מרחוק, התנהלות הרשויות המקומיות בעת המשבר, ההתנהלות התקציבית במשבר וההיערכות המקדימה.

בנוסף לבדיקת משרד ראש הממשלה והמל"ל, הביקורת תיערך גם במשרד הביטחון וצה"ל/פקע"ר, במשרד הבריאות ובקופות החולים, במשרד האוצר ובנק ישראל, במשרד הפנים ובמספר רשויות מקומיות, במשרד הרווחה ובמוסד לביטוח לאומי ובמוסד לתפקידים מיוחדים. במסגרת הביקורת, צפויות פגישות גם עם חברי קבינט הקורונה.

ישראל לא הייתה ערוכה למשבר

לא ברור כיצד הביקורת המתנהלת בימים אלו משפיעה על הגופים השונים, אך ברור לכל שישראל לא הייתה ערוכה לנושא, מה שנתפס כתגובה מהירה ויעילה בתחילת המשבר, חשף תקלות וכשלים בגיבוש מדיניות הפעולה הנדרשת וביישומה. כשלים כמו: שיטת ביצוע הבדיקות, ההדבקה בבתי אבות, או הכניסה הבלתי מבוקרת של מאות נוסעים חולים מארצות הברית.

חשבון עם העבר, מתכלל את העובדה כי זו מערכה חסרת תקדים במורכבותה, יחד עם זאת אופן הניהול הריכוזי, תוך ריבוי "צוותי מומחים", היעדר הגדרה ברורה של אחריות וסמכות, וכו', פוגע ביכולת של המדינה לנהל את המשבר.

יש לחזק תשתיות לאומיות וליצור מנגנון ניהולי חדש, המתאים לניהול מערכה ארוכה, רב-תחומית וסבוכה מאוד, שבה נוטלים חלק לא רק גופים שלטוניים שלאו דווקא מתאימים לכך, אלא מגוון רחב של גורמים נוספים, ציבוריים ואזרחיים, שיכולים לתרום רבות לניהול המשימות הנדרשות.

במשבר לאומי יש לגייס את כל המשאבים העומדים בפני מדינת ישראל, להבין מהו היתרון היחסי שיש לכל משאב, ולמקסם אותו בטיפול הצרכים הניהוליים והלוגיסטיים הנדרשים.

ניקח לדוגמה את מערך הבדיקות, האם פעולות פשוטות של נטילת דגימה המבוצעת באמצעות ערכת בדיקה פשוטה הצריכה אנשי רפואה? האם הקמת מערך החקירות האפידמיולוגיות הצריך מתחקרים, שהם אנשי רפואה? ניהול שתי הפעולות הללו היה מצוי זמן רב מידי בידי אנשי רפואה במצבת כוח אדם חסרה ושחוקה, ובסכנה ממשית של קריסה. המערך הצבאי נכנס לתמונה מאוחר מידי, במידה ויאפשרו לו את המשאבים הנחוצים יש בכוחו לתת מענה רחב היקף לשני צרכים אלו ולהוריד את העומס של המשימות ממערכת הבריאות.

במדינות אירופה השונות, מדיניות הסגרים לדוגמה נוהלה על ידי מכון המחקר הלאומי, המובל על ידי אנשי בריאות הציבור ואפידמיולוגים. עבודת המכונים התבססה כל העת על מדדים מדויקים ומחקרים. נתונים אפשרו למקבלי ההחלטות לנהל מדיניות גמישה ומותאמת. בישראל מקבלי ההחלטות נמצאים בחוסר התמצאות לנוכח המידע והנתונים החסרים. שוב התעקשות לאסוף מידע ממערכות קיימות ולא מתוך חשיבה על המשאבים בעלי יתרון יחסי באיסוף מידע.

איסלנד לדוגמה, הפעילה מערך חקירות אפידמיולוגיות ובידודים שהסתייע בשפע היחסי של בדיקות שניתן היה לבצע מבחינה טכנית. איסלנד השקיעה רבות בתחום הרפואה בשנים האחרונות, וחברות שונות ביצעו מחקרים גנטיים על תושביה. אחת החברות הגדולות, DeCode, חברה לממשלה והחלה לבצע בדיקות מטעמה בתחילת המשבר. וכך, כבר בסוף מרץ בדקו הרשויות ביחד עם החברה הפרטית כ-3.5% מאוכלוסיית האי, שהיה אז השיעור הגבוה ביותר בעולם. בנוסף לחקירות, הממשלה הציעה לתושבים בדיקות קורונה חינמיות גם ללא תסמינים חשודים, החקירות היו מאוד מוצלחות והביאו לירידת התחלואה.

בדוח המבקר ודאי יהיה כתוב כי ההתנהלות של מקבלי ההחלטות היא זו שמייצרת תחושה של איבוד שליטה ושל חסר אמון במערכת כולה. לכן היה נכון להעביר סמכויות רבות למערכות ציבוריות (צבא, רשויות מקומיות, בתי החולים, קופות החולים ועוד), ובו בעת לאפשר לפרויקטור, שמונה לנהל את המערך כולו, לקבל החלטות מהירות ומשתנות. המערך שבסמכותו, היה צריך לגבש הנחיות ברורות לפעולה ולהגיב לבעיות חדשות. בפועל הופעלו עליו לחצים ושיקולים שאינם אפידמיולוגיים וזאת בנוסף לחוסר השקעה בתשתיות ציבוריות לאורך השנים.

אלו ימים המחייבים חשבון נפש אישי ולאומי. 

הכותבת היא מנכ"לית מומנטום, מנוע הצמיחה של מקצועות הרכב בישראל