הוסכם: ימי הבידוד ירדו מימי המחלה, התשלום יתחלק בין העובד למעביד

האם נמצאה התשובה לשאלה מי ישלם עבור ימי הבידוד של העובדים, או שנפתחה מחלוקת חדשה בין ארגוני המעסיקים והתעשיינים במשק לבין עצמם, ובין חלקם לבין האוצר? היום הודיעו משרד האוצר, ההסתדרות ונשיאות המעסיקים והעסקים בישראל לבג"ץ כי הם הגיעו להסכמות לגבי אופן התשלום בעבור ימי הבידוד, לאחר שבית המשפט העליון קבע ביולי האחרון כי בידוד אינו מחלה, ולכן לא ניתן להמשיך להשית על המעסיקים במשק את התשלום הגורף עבור ימי הבידוד.

על פי ההסכמות, ימי הבידוד ירדו ממכסת ימי המחלה של העובד, כאשר התשלום עבור הימים ימשיך, כקבוע בחוק, להתחלק בין העובד למעביד (לפי מספר ימי המחלה שנוצלו). יחד עם זאת הוסכם, כי המדינה תשפה את המעסיקים בסכום של 50% מגובה עלות ימי הבידוד למעסיק. הצדדים מבקשים מבג"ץ אורכה של כחודש לצורך השלמת הליכי חקיקה של המתווה החדש.

הבעיה היחידה היא: לא כל ארגוני המעסיקים במשק מסכימים למתווה החדש, והם מאיימים כעת במרד נגד ההסכמות, ובאי תשלום של מעסיקים קטנים עבור ימי הבידוד. מטבע הדברים, משרד האוצר לא חייב להתחשב בדרישות כל ארגוני המעסיקים במשק, ורשאי לקדם הליך חקיקה ככל הנראה לו, גם כזה המטיל נטל משמעותי יותר על כתפי המעסיקים, ומחייב אותם לשאת בכל ימי הבידוד כימי מחלה.

השאלה היחידה היא האם המעסיקים יצליחו לבלום את ההסכם שהוגש ומשקף פשרה מסוימת עבור כל הצדדים, והאם ריאלי בימים אלה לדרוש הסכם שלא מטיל כל תשלום בעבור ימי הבידוד על המעסיקים, גם אם דרישה כזו מוצדקת.

היומיים הראשונים של ימי הבידוד יהיו על חשבון העובד

הבקשה למתן אורכה למועד החלת ההסכם החדש נועדה למנוע מצב שבו החל מהיום, הנטל של תשלום עבור ימי הבידוד ייפול על כתפי העובדים בלבד, בהעדר הסדר אחר. בבקשה "בהסכמה" נכתב כי "בשבועות האחרונים מתקיים משא ומתן אינטנסיבי בין המדינה, התאחדות התעשיינים וההסתדרות לצורך הגעה להסכמה בדבר ההסדר שיחול על עובדים המצויים בבידוד, לרבות לעניין הנשיאה בעלות התשלום לעובדים השוהים בבידוד. במסגרת המשא ומתן הושגו בין הצדדים הסכמות עקרוניות, אך העניין טעון עיגון בחקיקה".

עוד צוין כי "הצדדים עשו מאמצים רבים על מנת להגיע להסכמות ולעגן את ההסדר בפרק הזמן שניתן בפסק הדין, אולם בשל ענייני השעה הדוחקים, ובשים לב לחגי תשרי וליציאתה הצפויה של הכנסת לפגרה, לא עלה בידיהם להשלים את המהלך עובר למועד האחרון שנקבע בפסק הדין".

בבקשת הארכה לא מפורט ההסכם אליו הגיעו הצדדים, אך בעדכון טלגרם ששיגר היום יו"ר נשיאות המעסיקים ונשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, בערוץ הטלגרם של ההתאחדות, פירט תומר את תנאי המתווה החדש, ובין היתר כתב כי הסעיפים המוסכמים הם: "המעסיקים יקבלו החזר של 50% בתשלום ימי הבידוד החל מהיום השלישי לבידוד (המצב כיום - המעסיק נושא במלוא עלות תשלום ימי השכר); היומיים הראשונים של ימי הבידוד יהיו על חשבון העובד, גם במקרים בהם קיימים הסכמים המחייבים תשלום מהיום הראשון (המצב כיום - אם יש הסכמים מיטיבים המעסיק מממן את ימי הבידוד מהיום הראשון); כל ימי הבידוד יהיו על חשבון מכסת ימי המחלה של העובד וכשזו תסתיים, המדינה לבדה תשפה את העובד (המצב כיום - עם סיום מכסת ימי המחלה - העובד אינו מקבל תשלום בגין הבידוד); עובדים שנוסעים לחול לנסיעה פרטית לא יקבלו תשלום בגין ימי הבידוד (המצב כיום-מקבל תשלום)".

 רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים / צילום: יוסי אלוני

תומר מוסיף בהודעתו כי ההסכמות נמצאות בישורת האחרונה, ומציין כי בשל הצורך בשינוי חקיקה, הסכימה ההתאחדות לדחייה של חודש בכניסת המתווה לתוקף, כאשר ההחזר יתבצע רטרואקטיבית מ-1 באוקטובר, המועד בו קבע בית המשפט כי יש להסדיר את נושא חלוקת נטל התשלום.

לטענת תומר, "חלוקה זו בין המדינה, המעסיקים והעובדים, בהינתן מספר ימי הבידוד הממוצעים בישראל, הנה חלוקה על פיה כל אחד מהצדדים נושא בנטל התשלום במשותף, כאשר העובד נושא בנטל היומיים הראשונים וכל ימי הבידוד נרשמים על חשבון ימי המחלה הצבורים, המעסיק והמדינה מממנים במשותף את שכרו של העובד מעבר ליומיים הראשונים וכל הצדדים נושאים באחריות שווה למימון שכר המבודדים".

עוד מציין תומר כי "במקביל אנחנו פועלים להפחתת ימי הבידוד הנדרשים בתעשייה וחדר המצב עומד לרשותכם במקרים של שחרור מבידוד בשל איכונים שגויים".

ההסכם הושג בעקבות החלטת בג"ץ מיולי השנה, במסגרתה בוטלה היכולת של משרד הבריאות להוציא תעודות מחלה גורפות לעובדים השוהים בבידוד בעקבות נגיף הקורונה. המשמעות של הביטול: על פי החוק הקיים כיום המעסיקים לא צריכים לשאת בנטל הכלכלי של ימי הבידוד, כיוון שלא מדובר בימי מחלה של העובד. ביהמ"ש העליון העניק למדינה כחודשיים - עד 30 בספטמבר - להודיע מי יישא בתשלום ימי הבידוד.

היום, כאמור, הודיעו חלק מהעותרים והמדינה לבג"ץ כי הוסכם על מתווה התשלום החדש לעובדים, אשר כאמור כולל חלוקה שווה של התשלום בעבור ימי הבידוד בין המדינה למעסיקים. עם זאת, הליך החקיקה של המתווה החדש ייקח זמן, ועל כן פנו הצדדים להסכם לבג"ץ בבקשת דחייה משותפת של הדד ליין שקבע בג"ץ. החוק החדש יחול רטרואקטיבית גם עבור חודש אוקטובר.

"התאחדות התעשיינים עשתה מחטף"

בכך לכאורה נמצא פתרון לשאלה מי יישא בעלות ימי הבידוד, והוסר החשש כי העלות תיפול על כתפי העובדים לבדם. אך מסתבר שההודעה על ההסכם רק פתחה זירת מחלוקת חדשה בין ארגוני המעסיקים והתעשייה לבין עצמם, ובין חלקם לבין האוצר. זאת, מאחר שההסכם לא מקובל על ארגוני מעסיקים רבים במשק, שרובם מאוגדים תחת נשיאות המגזר העסקי ומייצגים את העסקים הקטנים והבינוניים.

כך, לטענת נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יוסי אלקובי, "התאחדות התעשיינים עשתה מחטף כאשר הגיעה להסכם עם האוצר ללא הסכמת שאר הארגונים שהיו שותפים לבג"ץ שהוגש נגד המדינה בנוגע לעלות ימי הבידוד. אין דין מעסיק קטן כדין מעסיק גדול. עסק של 5 עובדים ששלושה מהם לא מגיעים הוא עסק סגור שמפסיד. מי יפצה אותו?

"האוצר הגיע להסכמות עם ארגון שלא מייצג את כלל המשק. נשיאות המגזר העסקי מייצגת את כלל המגזר העסקי וביניהם קבלנים, תעשייה זעירה (שהם רוב התעשייה הישראלית), מלונאים, בנקים, יהלומנים, עצמאים (להב), ניקיון וחברות כוח האדם".

אלקובי מזהיר כעת כי המעסיקים הקטנים יפתחו במרד נגד ההסכם שנחתם, לא ישלמו את ימי הבידוד וישקלו לבטל את כל ההסכמים הקיבוציים מול ההסתדרות ששותפה להסכם. "החל מהיום מעסיקים קטנים לא ישלמו את ימי הבידוד . האוצר צריך לשבת איתנו בנפרד. לא נקבל את המתווה הזה ולא נהסס לנקוט בכל הצעדים - גם ביטול ההסכמים הקיבוציים מול ההסתדרות".

ההסכם לא חל על עובד ששב מטיול בחו"ל

נחזור להסכם: על פי הידוע עד כה, המתווה המתגבש קובע כי עובד בבידוד יוכל לנצל ימי מחלה על חשבון תקופת הבידוד. התשלום בעבור ימי המחלה יהיה בהתאם לקבוע בחוק: 0% מהשכר על היום הראשון, 50% מהשכר על היום השני, 50% מהשכר על היום השלישי ו-100% החל מהיום הרביעי לבידוד. בנוסף נקבע, כי מעסיקים במגזר הפרטי יקבלו שיפוי מהמדינה בגובה 50% מהעלות על ימי הבידוד.

עם זאת, סוכם כי מעסיק יהיה רשאי לשלם לעובד 100% משכרו החל מיום הבידוד הראשון, אך המדינה לא תשפה את המעסיק עבור תשלום מיטיב זה.

ההסכמות לא יחולו על עובדים ששבו מנסיעה פרטית לחו"ל. בנוסף, חלה חובת רישום בדבר הבידוד באתר משרד הבריאות. ללא רישום העובד, לא יתקבל כל שיפוי.

אלקובי מהתאחדות המלאכה והתעשייה לא רואה בהסכם ככזה שמסייע למגזר העסקי. לדבריו, "העסקים הקטנים קורסים. אין להם אוויר. הם לא מוציאים משכורת לעצמם ועכשיו צריכים לממן ימי בידוד - שההתנהלות הכושלת של הממשלה הביאה אותם לשיאים חדשים. הממשלה צריכה לקחת פה אחריות. גם אנחנו חושבים שצריך להגיע להסכם, אבל כזה שישקף את מצבם של מרבית המעסיקים במשק.

"התעשיינים הם אחוזים בודדים מהמגזר העסקי. ההסכם מלא חורים שפוגעים במעסיקים. מה קורה למשל אם יש עובד שהלך לחתונה ואסור היה לו ללכת. למה המעסיק צריך לשלם על זה בכלל? למה זה נופל על כתפי המעסיק? ברור שצריך להגיע להסדר אבל הוא צריך להיות תפור מכל הכיוונים כך שהמעסיק לא יישא בנטל במידה והעובד הפר את הכללים של תקופת הקורונה. לא ניתן לעשות הסכם עם מגזר מצומצם. חובה לדבר עם העסקים הקטנים".

לטענת התאחדות המלאכה והתעשייה, לא ניתן להגיש לבג"ץ הודעות דחייה ובקשות ללא הסכמה של כלל העותרים. אלקובי: "אנחנו מתכוונים להגיש בקשה לבית המשפט שאנחנו מתנגדים להסכם הפשרה. לא יתכן שאנחנו חלק מהעתירה והם מגיעים להסכם מאחורי הגב שלנו" .

ההסתדרות תוכל להגיע להסכמים מיטיבים לעניין ימי הבידוד, המדינה לא תשפה

זמן קצר לאחר פרסום הידיעה על המחלוקת סביב ההסכם ב"גלובס", פורסמו רשמית ההסכמות בין האוצר, ההסתדרות והתאחדות התעשיינים. על פי ההודעה המשותפת שפורסמה, ההסכמות קובעות כי ימי הבידוד יירדו ממכסת ימי המחלה של העובד. התשלום עבור הימים יהיה, כקבוע בחוק. העובד יישא בעלות היומיים הראשונים והמדינה והמעסיקים יחלקו את העלות של יתר הימים, כך שבסופו של יום סך העלות יתחלק בין העובד, למדינה ולמעסיק. על מנת להשלים את הליך חקיקת ההסכמות, הצדדים פנו לבג"ץ בבקשה להאריך את ההסדר הקיים.

כפי ש"גלובס" חשף, המתווה עליו סוכם קובע כי עובד בבידוד יוכל לנצל ימי מחלה על חשבון תקופת הבידוד. התשלום בעבור ימי המחלה יהיה בהתאם לקבוע בחוק: 0% מערך יום מחלה על היום הראשון, 50% מערך יום מחלה על היום השני, 50% מערך יום מחלה על היום השלישי ו-100% החל מהיום הרביעי לבידוד. המדינה והמעסיקים יחלקו את עלות הבידוד הנותרת שווה בשווה.

כן סוכם כי ההסתדרות לא תכריז על סכסוכי עבודה ולא תנקוט בצעדים ארגוניים בדרישה להרחבת הזכאות. עם זאת, ההסתדרות תוכל להגיע להסכמים מיטיבים לעניין ימי הבידוד, לפיהם המעסיק יהיה רשאי, בין היתר, לשלם לעובד 100% מערך יום מחלה, החל מיום הבידוד הראשון. המדינה לא תשפה את המעסיק על החלק המשלים להסדר המיטיב.

כאמור, לדרישת המעסיקים, ההסכמות לא יחולו על עובדים ששבו מנסיעה פרטית לחו"ל. חלה חובת רישום בדבר הבידוד באתר משרד הבריאות. המעסיק יפעל כדי לסייע לעובד בהגשת הדיווח.

עוד הוסכם, כמענה לעובדים שאין ברשותם מכסת ימי מחלה, כי העובדים יקבלו תשלום עבור ימי הבידוד, בהתאם לחלוקה הבאה: 0% מהשכר על היום הראשון, 50% מהשכר על היום השני, 50% מהשכר על היום השלישי, ו-70% החל מהיום הרביעי והלאה. תשלום זה ימומן במלואו על-ידי המדינה. גם עבור חודש אוקטובר.

"צעד שמסייע למגזר העסקי"

לדברי שר האוצר ישראל כ"ץ, "בימים קשים אלו אנחנו נדרשים יותר מתמיד לתת הגנה מלאה וביטחון לכל אחד/ת מהעובדים. אני מברך על ההסכם שגובש, תוך שיתוף פעולה חשוב בין הגורמים, שיסייע באופן ישיר ובלתי מתפשר למגזר העסקי. מדובר בלקיחת אחריות משמעותית, מצד מדינת ישראל, על השלכות משבר הקורונה. אמשיך לפעול באחריות ובמקצועיות לטובת חיזוק המשק הישראלי והסקטור העסקי".

 שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, הוסיף כי "גודל השעה מחייב את כולם להפגין אחריות ולשאת במשותף בנטל. מאז פרוץ המשבר, הוכחנו יותר מפעם אחת כי רק שיתוף פעולה אמיתי בין הצדדים, יכול להחזיר את התקווה ולחזק את החברה הישראלית מבפנים. אנו לא יודעים כמה זמן המשבר הזה עוד ילווה אותנו, אבל אנו כן יודעים שהפערים ראויים לגישור.

"על כולנו להמשיך ולעשות את המקסימום כדי שהמשק יחזיק מעמד ויעלה למסלול שיאפשר את שיקומו וצמיחתו. ההסכמות שהושגו על אף חילוקי הדעות, בסוגיית תשלום ימי הבידוד, מייצרות איזון ראוי בעולם יחסי העבודה. תודה לכל השותפים שגילו מנהיגות אחראית וחתימה טובה לכל בית ישראל".

 יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד / צילום: אגף הדוברות בהסתדרות

יו"ר נשיאות המעסיקים ונשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, התייחס לביקורת על ההסכם ואמר: "אני שומע את הקולות שדורשים שכל ימי הבידוד יהיו על חשבון המדינה או על חשבון העובד, אבל מתוך תחושת אחריות לאומית, הסכמנו לנשיאה משותפת בנטל, בכפוף לכך שגם המדינה תישא חלק משמעותי מהעלויות. זהו צעד אדיר שמסייע למגזר העסקי שהתחיל בעתירה שהגשנו לבג"צ בתחילת משבר הקורונה נגד ההכרה בימי הבידוד כמחלה, ומסתיים בלקיחת אחריות של המדינה.

"אני מודה לנשיאות המעסיקים והעסקים ולנשיאות התאחדות התעשיינים שאישרו פה אחד את המתווה ונמשיך לפעול על מנת להחריג עסקים שמעסיקים עד 5 עובדים כדי שעלות הבידוד לא תיפול על כתפי המעסיקים והעובדים".

"דחיפת יד דורסנית לכיסם הריק של המעסיקים"

נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי מסרה גם היא בתגובה כי "בעוד שהמגזר העסקי מדמם ועסוק בהישרדות לאור המשבר הכלכלי החמור בתולדות המדינה, משרד האוצר מודיע על הסכם שערורייתי ומביש במטרה לחוקק חוק עוקף בג"ץ שמשמעותו דחיפת יד דורסנית לכיסם הריק של המעסיקים לטובת מימון ימי הבידוד של אזרחי ישראל, אשר יוביל לנזק חסר תקדים גם לעובדים שיאלצו לכלות את ימי המחלה שלהם על ימי בידוד ולא יוכלו בחורף הקרוב לנצלם בגין מצב רפואי אמיתי. המדינה מוחקת ברגל גסה את ימי המחלה של העובדים בישראל.

"אנו קוראים לראש הממשלה ולשר האוצר להתערב בעניין ולהנחות את פקידי, האוצר שהוכיחו את ניתוקם מהמציאות הקשה, להעמיד מקופת האוצר את המימון הנדרש לימי הבידוד וקוראים גם ליו"ר ההסתדרות להתעשת ולשמר את ימי המחלה לימים שבאמת נזדקק להם ולא לעשות שימוש מסוכן בכלי הזה.

"משרד האוצר מצא חוליה חלשה, שאינה מייצגת את המעסיקים במשק אלא רק את התעשייה הגדולה ומנסה לעשות מחטף מסוכן הן במועד שלו ובמיוחד בתוכנו, שיוביל לריסוק כלכלי של המגזר העסקי בדמות המשך הטלת הנטל הכלכלי הבלתי אפשרי של מימון ימי הבידוד על המעסיקים במקום על המדינה. נשיאות המגזר העסקי המייצגת את הרוב המוחלט של המעסיקים במשק, קטנים כגדולים, לא מסכימה ולא מתכוונת לשתף פעולה עם הסדר שמשמעותו תהיה כאוס בין העובדים למעסיקים שגם ישפיע בהשלכות רוחב על מצב התחלואה. בכוונותינו להודיע לבג"ץ על התנגדותנו הנחרצת להסדר ולא לאפשר למדינה להשתחרר מהאחריות והמימון לימי הבידוד.

"אנו בטוחים שחברי הכנסת לא יתנו ידם לשום חקיקה ולשום הסדר מעוות שבמסגרתו תטיל המדינה על מעסיקים שבקושי שורדים לשלם עבור ימי הבידוד במקום שהמדינה תשלם על כך".

רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון, מסרה: "הלשכה חברה בנשיאות המעסיקים והעסקים, ובמסגרת זו התקיימו דיונים מעמיקים בנושא. בהחלט מדובר בפתרון שהוא פשרה לכל הצדדים, כאשר החלוקה בנטל היא בין העובד, המעסיק והמדינה, וזו פשרה סבירה. המדינה משתתפת ב 50% מהעלויות, בניכוי היומיים הראשונים שחלים על העובד, וזה מצטרף למנגנונים נוספים שמגנים ומסייעים ובכלל זה חל"ת לעובדים ומענקים לעידוד תעסוקה ולשימור עובדים שניתן למעסיקים.

 רו"ח איריס שטרק/ צילום : יונתן בלום

"ברור שחלק מהנטל שנושאים בו המעסיקים ובוודאי העסקים הקטנים הוא כבד מאד, אבל כפשרה יחד עם מכלול תוכנית הסיוע בנושא העסקת עובדים, זו פשרה סבירה שיוצרת וודאות מיידית לכולם, ויש לכך חשיבות.

"אציין שלגבי מעסיקים קטנים עד 5 עובדים, הצעתי בנשיאות המעסיקים והעסקים וכן למשרד האוצר, להחריגם ושהמדינה תישא בעלות המלאה (במקום ב 50%) מעבר ליומיים הראשונים. אנו מקווים שבעניין זה נגיע להסדר".

"זה מתווה שלא לוקח בחשבון צרכים של הורים, ובעיקר של נשים"

מסיעת צדק חברתי נמסר "המתווה החדש של ימי הבידוד הולך לעלות לעובדים הרבה מאוד כסף. מה יעלה בגורל עובד שיזדקק ליום מחלה לאחר שמיצה את כולם לאחר בידוד? זה מתווה שמתעלם מהעובדה הזו. זה מתווה שלא לוקח בחשבון צרכים של הורים, ובעיקר של נשים, שנאלצות לנצל יותר ימי מחלה כדי להישאר עם ילד חולה בבית. זה מתווה ששוכח את העסקים הקטנים והעצמאיים. נראה שהאוצר והמעסיקים הגדולים מחפשים איך לברוח מאחריות".

נשיא להב, עו"ד רועי כהן, הגיב להסכם באמרו: "להב קוראת לממשלת ישראל: ימי בידוד - לא על חשבוננו! אין שום הסכמה למתווה שהוצע על ידי גורם שאינו מייצג את ציבור העצמאים והעסקים הקטנים, אלא מייצג את התעשיינים ואת העסקים הגדולים. דרשנו ונילחם על כך שמדינת ישראל תישא בעלויות ימי הבידוד - אין דין מפעל תעשייתי עם 1000 עובדים לדין מסעדה עם 10 עובדים שמרגע ש-5 מתוכם יצאו לבידוד נגזר על העסק להיסגר ו/או לחילופין להעסיק 5 עובדים אחרים ולמעשה הנזק כפול בכל מקרה: או שהעסק נסגר ואין הכנסות ויש צורך לשלם את הבידוד, או שהמעסיק נאלץ לשלם פעמיים.

"באיזו מדינה מתוקנת גורמים לנזק כזה גדול לציבור העסקים הקטנים עוד בזמן הסגר? זו פשוט חוצפה מצד משרד האוצר, בימים אלה שחרב קריסת כל מגזר העצמאים והעסקים הקטנים נמצאת מעל ראשם בגלל מחדלים של האוצר, להוסיף חטא על פשע ולקבוע כי יאלצו לשלם גם את ימי הבידוד. מה עוד שבמשך 8 החודשים האחרונים מי שנאלץ לשאת בימי הבידוד הם המעסיקים בעלות של 3.3 מיליארד שקל.

 ארגון להב בתגובה להסכמות לגבי אופן התשלום בעבור ימי הבידוד / צילום: להב

"מן ההוגנות שבמסגרת כל מתווה שיוסכם לפחות ב-8 החודשים הקרובים המדינה תישא באותה העלות. אני קורא לראש הממשלה ושר האוצר להתעשת במהרה, לבטל את הסיכום הזה, ולא - נגיע לכנסת וכל חבר כנסת שיצביע בעד סיכום זה, אנו נדע לדיראון עולם האם הוא בעד העסקים הקטנים או תומך במתווה שיביא לקריסתם. ההסכם הזה נולד בחטא ונעשה את הכל כדי שיעבור מן העולם במהרה".

ח"כ עודד פורר אמר בתגובה לפרסום כי "במקום תוכנית עבודה ליציאה מהקורונה, הממשלה מבצעת תכנית לחיסול העסקים הקטנים במדינת ישראל. אנו חיים במדינה ששוברת שיאים במספר ימי בידוד, זאת בנוסף לסגר מחמיר שכמוהו מכת מוות לעסקים.

"כעת, במקום שהמדינה תפצה את המעסיקים על ימי הבידוד, היא דורשת מהעסק הקטן, לשאת גם בחלק מהעלויות הללו. בניהול הכושל של ראש הממשלה את המשבר, הוא מעניק צו סגירה ופשיטת רגל לעצמאיות ולעצמאים ולעסקים הקטנים".

מנכ"לית ארגון חברות הניקיון - שהיו צד בעתירה לבג"ץ - ורוניקה רוזנברג מסרה כי "המדינה, בשיתוף עם ארגונים המייצגים רק חלק מהמעסיקים, גוזרים גזר דין מוות על המגזר העסקי בישראל, ובראשם על העסקים החלשים ביותר, בענף המחייב הפקדת ערבויות גבוהות ומכופלות, קיצוץ בפעילות עם שולי רווח מזעריים, צמצום פעילות ומחנק כספי עצום שעלול לגרום לקריסת חברות במיוחד קטנות ובינוניות ולפיטורי מאות עובדים מהשכבות החלשות של האוכלוסייה".