רשות החדשנות, משרד האוצר ומשרד הכלכלה הודיעו על "תוכנית חירום להון אנושי" שמטרתה הכשרה והשמה במקצועות מו"פ (מחקר ופיתוח) ותומכי מו"פ. התוכנית החדשה היא חלק מהמלצות צוות תעסוקה, שבראשו עמדה מנכ"לית משרד האוצר, והיא ניסיון לסייע למובטלים בעלי מיומנויות גבוהות, שיכולים לעבור הסבה להייטק. ברשות החדשנות ציינו כי יש 130-150 אלף עובדים פוטנציאליים, טרום הסגר הנוכחי שעשוי להוביל לגל פיטורים נוסף. עד כה תוכניות הסיוע של הרשות כללו סיוע לתעשיית הסטארט-אפים וזאת תוכנית ראשונה שמתמקדת בהון אנושי.
עם זאת, ברשות מכוונים כעת להכשרה של 3,000 מועסקים בשנת הפעילות הראשונה ולצורך כך קיבלו הקצאה לתקציב של 60 מיליון שקל. ברשות מציינים כי מדובר בפיילוט והם מקווים כי יקבלו תקציב נוסף כבר בחודשים הקרובים. במסגרת התוכנית יינתן מענק של 25-45 אלף שקל לעובד שיעבור הכשרה והשמה של מקצועות טכנולוגיים כגון IT, בקרת איכות, DevOps, QA ומקצועות נוספים, בהם מו"פ וסייבר. המענקים ישתנו לפי רמת ההכשרה וההשמה וסכום של 45 אלף שקל יינתן לגוף שגם יבצע את ההכשרה, גם יבצע את ההשמה וגם המשרה תהיה בשכר גבוה. התקצוב הנוכחי משקף מענק ממוצע של 20 אלף שקל לעובד וזאת בגלל ההבנה כי יהיו עובדים שיבצעו הכשרות אך לא ימצאו עבודה.
אניה אלדן מרשות החדשנות מציינת כי הם עוסקים רבות בהכשרת והשמת עובדים, אך בדרך כלל הדגש שלהם הוא על המחסור בתעשיית ההייטק ואילו הפעם המטרה היא לסייע למובטלים למצוא עבודה ולהגדיל את השכר שלהם. חידוש נוסף בתוכנית הוא הפנייה לחברות מסקטורים שונים, ולא בהכרח לחברות הייטק.
משבר הקורונה שינה את התפיסה אצל ארגונים מסורתיים רבים לגבי הצורך בדיגיטל, בין השאר מכיוון שהם נאלצו לעבור לעבודה מרחוק, וכן למכירה ולשירות לקוחות מרחוק. זה משנה את האופן שבו ארגונים חושבים ופועלים, אך בחלקם מדובר בתהליכים ראשוניים וברשות החדשנות בונים על כך שזה יתמרץ אותם לגייס עובדים חדשים. מרבית ההכשרות לא יעלו כסף לעובד עצמו, והוא יוכל לקבל דמי אבטלה או להמשיך להיות בחל"ת. המענק על השמה יינתן אם העובד יועסק בתוך ששה חודשים מסיום ההכשרה ויחזיק בתפקיד ששה חודשים.
סימן השאלה הוא האם יהיה ביקוש לעובדים האלו בתעשייה. בהייטק, למשל, היו בסוף 2019 כ-15 אלף משרות פנויות, אך גם בהייטק היו פיטורים בחברות רבות וכן הפסקה או צמצום של גיוסי עובדים בחברות אחרות. ברשות מציינים כי מספר המשרות הפנויות נמוך היום מ-10,000. אותן משרות פנויות לא בהכרח רלוונטיות לאותם עובדים חסרי ניסיון ובתעשייה התלוננו בשנים האחרונות שהגידול בהכשרות לא איכותיות מקשה עליהם לברור את העובדים הטובים, ובאופן כללי - הם זקוקים לעובדים עם ניסיון.
אלדן מציינת כי הם מנסים לענות על האתגר הזה באמצעות פנייה למעסיקים, שיהיו מעורבים בהכשרה ובהשמה - אם בחיבור לתוכניות הכשרה קיימות ואם בחיבור עם כמה מעסיקים כדי לבצע הכשרות משותפות. מעסיקים כאלו הם חברות גדולות שיכולות להתמודד עם עובדים חסרי ניסיון ולא סטארט-אפים שמעסיקים מעט עובדים ולכן מתקשים לקחת על עצמם את תקופת ההסתגלות של עובדים חסרי ניסיון. אלדן ציינה כי חברות כאלו יכולות להיות חברות ה-IT כמו מטריקס ו-Ness וכן חברות שמעסיקות היום עובדים במיקור חוץ בחו"ל.
בעקבות ההודעה על התוכנית, "המקפצה", שותפות של עשרות ארגונים חברתיים ועסקיים, קוראת לממשלה "לא להסתפק במתווה להסבה מקצועית לאקדמאים, שהציגו היום השרים ישראל כ"ץ ועמיר פרץ, ולהשקיע לאלתר בהסבות והכשרות מקצועיות למאות אלפי המפוטרים שאינם בעלי השכלה על-תיכונית. כ-90% מהמפוטרים הם כאלה, וזקוקים לשדרוג מקצועי באופן בהול. לא ברור מדוע המענה עבור אלה שזקוקים לסיוע יותר מכל מתעכב, בזמן שקבוצות אחרות מקבלות עדיפות גבוהה יותר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
