הבחירות בארה"ב: זה מה שצפוי ביידן לעשות אם ייבחר לנשיא

ג'ו ביידן הוא המועמד המוביל במרוץ לנשיאות ארה"ב. תפיסתו הכלכלית מכונה Bidenomics . כידוע, סקרי דעת קהל לא תמיד יודעים לחזות את התוצאות של תהליך הבחירות, והדבר תופס בארה"ב, בישראל, ובמדינות רבות אחרות. אם לשפוט על פי הסקרים כיום, לג'ו ביידן, מועמד המפלגה הדמוקרטית ומי שהיה סגן הנשיא של ברק אובמה, יש את מרבית הסיכויים להיות נשיא ארה"ב מתחילת שנת 2021.

לא רק שהוא מוביל במדגם הכלל ארצי ב- 9 נקודות אחוז מול הנשיא המכהן דונלד טראמפ, אבל חשוב יותר בשיטת הבחירות בארה"ב, הוא גם מוביל בתחזית האלקטורים. על פי מודל התחזיות של מגזין האקונומיסט, תחזית ההצבעה על פי המדינות השונות בארה"ב מוביל ל- 341 אלקטורים לטובת ביידן, כאשר נדרשים 270 אלקטורים על מנת לנצח בבחירות. בתחזית זאת, הנשיא טראמפ מקבל 197 אלקטורים.

אם אכן ביידן ייבחר, ולאחר שינויים משמעותיים האסטרטגיה של ארה"ב להתמודדות עם משבר הקורונה, מה התמורות הצפויות בכלכלת ארה"ב ובשווקים הפיננסיים? להלן התשובות שלנו בחברת 'פעילים'.

הגישה הכללית: חיזוק הבסיסים המסורתיים של הכלכלה האמריקאית, כגון התעשייה, תוך הדגשת הצורך בהגדלת ההשקעות בתשתיות, שיפור איכות הסביבה, שיקום היחסים הבינלאומיים של ארה"ב, שיפור מצב התעסוקה תוך הקטנת אי-השוויון בחלוקת ההכנסות והרכוש, והגברת הרגולציה נגד מונופולים וקרטלים. אמנם Bidenomics מתכננת להעלות מסים על בעלי הכנסות גבוהות, אך מתוכננים גם עלייה ניכרת בהשקעות הממשלתיות וצעדים לשיפור המצב של מעמד הביניים, כך שייתכן מאד וההשפעה נטו על סך הביקושים והפעילות תהיה חיובית.

חזרה לגישה פרו-גלובליזציה. בניגוד למדיניות ה- America First של טראמפ, ביידן צפוי לחזור להידוק שיתופי הפעולה עם מדינות אחרות, כולל הדמוקרטיות במערב אירופה. בהקשר הזה, הוא מתכנן להחזיר את ארה"ב להסכמי האקלים של פאריס, ולעבוד בשיתוף פעולה מלא עם ארגון הסחר העולמי (WTO), נאט"ו, וארגון הבריאות העולמי. הוא גם ישאף להחזיר את הנוכחות של ארה"ב ביבשת אסיה.

לא צפויים זעזועים במערכת הבריאות

באשר ליחסים המתוחים מול סין, גישת Bidenomics היא שיש להמשיך ללחוץ על סין בתחומי כיבוד זכויות הקניין הרוחני וניהול מדיניות מסחרית בהתאם לכללים של ארגון הסחר העולמי, ללא נקיטת צעדים חד צדדיים. עם זאת, סגנון הדיון והמשא ומתן מול הסינים צפוי להשתפר, וייתכן ונראה צעדים בוני אמון של הפחתת חלק מהמכסים שהוטלו בשנה וחצי האחרונות. מחקרים רבים מצביעים על כך שמלחמת הסחר של טראמפ הזיקה בסופו של דבר לכלכלה האמריקאית, וגישת ביידן בהקשר הזה צפויה להתקבל בברכה ע"י המגזר העסקי והפיננסי בארה"ב.

לא צפויים זעזועים במערכת הבריאות. כמיטב הפוליטיקאים מהמפלגה הדמוקרטית, ביידן מצדד בהגדלת ההתערבות הממשלתית בכל מה שקשור לשירותי הבריאות. גישתו אינה קיצונית, והראייה לכך היא שהוא התנגד לתוכנית Medicare for All של המועמד הקודם לנשיאות סאנדרס. כללית, נראה שביידן מעוניין להתבסס על תכנית ה- Obamacare, שהנשיא טראמפ לא הצליח לבטל, ולהרחיב אותה בכיווני סוציאליזציה נוספת של שרותי הרפואה, כך שחלקים יותר גדולים של האוכלוסייה ייהנו משירותי בריאות ברמה נאותה. לסיכום, יימשך השילוב בין הממשל הפדרלי למגזר העסקי באספקת השירותים, ולעת עתה לא ניתן להצביע על שינויים חדים במבנה של המערכת.

השקעה בתשתיות, עידוד התעשיות עתירות תעסוקה, והאצת המעבר לאנרגיות ירוקות. גישת ה- Bidenomics מאמינה בהגדלת ההשקעות בתשתיות כדרך לשפר את הפריון, את רמת החיים, ואת התעסוקה במשק. היא גם מאמינה בחיזוק הבסיס התעשייתי של ארה"ב, במיחד בתעשיות עתירות מועסקים. הכוונה היא להגדיל את ההשקעות בכבישים, גשרים, תחנות כוח, מערכת התחבורה הציבורית (כולל רכבות קלות), ותשתיות המים. בשני העשורים האחרונים חלה הרעה ניכרת במצב התשתיות, ואם יבוצעו, הצעדים לעיל צפויים לשפר את המצב. מאמץ מיוחד מתוכנן להמרצת המאמץ לאנרגיות ירוקות.

הסיכונים של משבר אקלים גלובלי הודגשו בצורה בולטת ע"י דוברי המפלגה הדמוקרטית בשנים האחרונות. גם אם הנשיא טראמפ לא הקדיש תשומת לב מיוחדת לנושא הזה, הרי שארה"ב נמצאת זה כשני עשורים על תוואי של הקטנת השימוש בפחם ובמקורות אנרגיה מסורתיים אחרים, והגדלת השימוש במקורות אנרגיה מתחדשת, באנרגיה גרעינית, ובגז הטבעי. ג'ו ביידן מציע תוכנית המכונה Green New Deal, המתכננת להשקיע בתשתית אנרגטית שתוביל לשיפור באיכות הסביבה. על פי ההצהרות, הכוונה היא להוציא סכום של 2 טריליון דולר על פני ארבע שנים בכל הסעיפים הנ"ל.

לקראת העלאת מסים על בעלי הכנסות גבוהות. בתפיסה הבסיסית של המפלגה הדמוקרטית, בדרך כלל, העלאת מסים על בעלי הכנסות גבוהות ושימוש במקורות האלה להגדלת ההשקעות בתשתיות, כולל אלה של מערכת הבריאות והחינוך, היא פעולה רצויה. כידוע, הנשיא טראמפ הפחית את מס החברות מ- 35% ל-21% כיום. מרבית ההערכות הן שאם ביידן יבחר, הוא יעלה את שיעור המס לאזור ה- 28%, דבר שבוודאי ישפיע על רווחי החברות.

בנוסף לכך, תיתכן העלאת שיעור מס ההכנסה המקסימלי על הכנסות גבוהות מ- 37% כיום ל- 39.6%. הצעה נוספת הנשקלת כיום היא להשוות את שיעור המס על רווחי הון בטווח הארוך לשיעור מס ההכנסה. לסיכום, סביר שוול סטריט תעדיף המשך המצב הקיים על פני השינויים במיסוי המתוכננים ע"י ביידן, אך יחד עם זאת, השימוש בתקבולי המס להמרצת ההשקעות והתעסוקה צריך גם להילקח בחשבון בהערכה כוללת של מה יקרה לרווחי החברות.

לסיום, עד כמה שעקרונות ה- Bidenomics נראים ברורים, אנו סבורים שבעולם ההשקעות נדרשת זהירות מאחר וחלה עלייה ברמת אי-הוודאות ובסיכונים בטווח הקצר. התרחיש המועדף על ידי מרבית המשקיעים הוא שהבחירות יניבו תוצאות חדות וברורות, ושארה"ב לא תיקלע למצב ממושך של ערעורים ומאבקים משפטיים בין הצדדים. עם זאת, חשוב לזכור שהנשיא טראמפ הודיע שהוא לא בהכרח מתחייב לקבל כל תוצאה בבחירות. תרחיש של ניצחון ע"י ביידן וסירוב של טראמפ לפנות את הבית הלבן לקראת ה- 20 בינואר 2021 הוא לא דמיוני. גם אם ההסתברות שלו לא גבוהה במיוחד, תרחיש כזה עלול להוביל לתנודתיות ניכרת בשווקים הפיננסיים. עם זאת, בנימה אופטימית יותר, מתי שהוא בינואר 2021 אמריקה תדע שהבחירות מאחוריה, והשווקים יוכלו להתמקד בתחזיות והערכות לארבע שנות הנשיאות של מי שייבחר.

** הכותב הוא מנכ"ל "פעילים ניהול תיקי השקעות" . 

** האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.