בחודש שעבר איסלנד חשבה שהיא מנצחת את הקורונה, ואז הגיע גל נוסף

"גלובס" החל לפרסם סדרת כתבות שיסקרו מדינות, ערים ומחוזות שמתמודדים עם הנגיף המתעתע. אנחנו מתחילים את הסדרה באיסלנד. במדינה חגגו בספטמבר "ניצחון" על המגפה, וגם אנחנו כאן ב"גלובס" מיהרנו לחגוג, אולם המציאות השתנתה לרעה תוך זמן קצר.

לכן, בעת הזו חשוב לנו לומר שכל הנתונים נכונים לעת שבה נכתבו וכך צריך להתייחס אליהם. כנראה שבתקופה הקרובה עדיין לא נוכל לדבר במונחים של "לנצח" את הקורונה. להביס זמנית אולי, לשטח את העקומה, אם תרצו. הקורונה מלמדת את כולנו שיעור בצניעות ואנחנו מזכירים זאת לא רק לכם הקוראים, אלא גם לעצמנו.

עד אמצע ספטמבר איסלנד חשבה שהיא הצליחה "לרסק את העקומה". כמו ניו זילנד, מדינת האי הנורדית לא רק ניסתה להאט את התפשטות הקורונה, אלא להכחיד אותה לגמרי, והנתונים היו לצדה. מספר החולים היומיים עמד על שלושה-ארבעה, מספר המתים עמד על אפס כבר שבועות ארוכים והמדינה ביקשה ממי שנכנס מחו"ל לעשות שתי בדיקות קורונה ולהישאר בבידוד ביניהן. סיפור ההצלחה האיסלנדי סוקר ברחבי העולם.

אבל רק חודש אחרי, המצב השתנה. מספרי החולים החדשים בקורונה השתוו לשיאים שנרשמו בגל הראשון, ובשבוע שעבר הגיעו קרוב לקו ה-100 חולים ביום. אלה מספרים נמוכים, אבל במדינה שבה חיים 350 אלף בני אדם בלבד, שיעור התחלואה גבוה משמעותית מזה של ברלין, למשל, שנחשבת כעת בגרמניה ל"עיר אדומה". טרם נרשמו קורבנות בגל החדש, אבל מספר המאושפזים הולך ועולה (23), ובסך הכול יש באיסלנד כיום יותר מ-1,000 מקרים פעילים כעת - פי שישה מגרמניה, למשל, בחישוב לתושב.

איסלנד אינה עומדת בפני איום קיומי. אבל אם המדינה העשירה, עם אוכלוסייה ממושמעת, רמת אמון גבוהה בשלטון, הנהנית מרמת רפואה גבוהה ובדיקות גנטיות לרוב - לא הצליחה לרסק את העקומה, הדבר מעלה ספק לגבי האפשרות במדינות אחרות, וממחיש את הבעיות החמורות שניצבות בפני מדינות עם מצב תחלואה מורכב יותר. "זה סימן שאנחנו בדרך לזמנים קשים", כתב הרופא אריק טופול בטוויטר על רקע עקומת התחלואה האיסלנדית המטפסת (ראו גרף).

התשובה לשאלה כיצד התחילה ההתפרצות מחדש באיסלנד נוגעת בשני האלמנטים שנמצאים בשבועות האחרונים על הכוונת של מדינות אירופה במאבק בגל השני של הקורונה: בארים ואלכוהול. הרשויות באיסלנד הצליחו לאתר את מוקדי ההתפרצות של הגל הנוכחי לשני בארים במרכז רייקיאוויק - ה"איירישמן" וה"ברודוג" - ובעזרת בדיקת המוטציות הגנטיות שמאפשרות להתחקות אחר הנגיף איתרו בתור המקור האפשרי להדבקות שני תיירים צרפתים.

השניים באו למדינה, אובחנו כחולים אחרי כניסתם, אך ככל הנראה לא נשארו בבידוד כפי שהרשויות הורו להם. מאירועי הדבקת העל הללו, שביחד קשורים לפחות למאה מקרים, המשיך הנגיף להתפשט דרך מקומות שונים, כשאין שום אמצעי היגיינה או אמצעים אפידמיולוגיים להתגונן מפיו, משום שהמדינה חזרה לעסקים כרגיל. זו חלק מהסכנה במדיניות של "הכחדת הנגיף", ששואפת לחזור לחיים נורמליים אחרי מאמץ גדול.

מספר מקרי הקורונה עלה בהדרגה מאמצע ספטמבר עד שהגיע לשיא בשבוע שעבר. הגל האיסלנדי דומה לזה האירופי, וגם לישראלי, ורוב הנדבקים נכון לעכשיו הם בגילאי 18-39. אם ישראל היא מדד, הרי שהתחלואה תזלוג בעתיד גם לשכבה המבוגרת.

במוקד: פעולה מהירה

כמו בגל הראשון, גם הפעם איסלנד מיהרה לפעול. כבר לפני שבוע היא יישמה הגבלות חדשות. היא סגרה את כל הבארים, השיבה את ההמלצה לשמור על מרחק של 2 מטר (או שתי כבשים איסלנדיות, כפי שקרא בעבר קמפיין של המדינה) אחד מהשני, סגרה את המספרות, מכוני המסאז’ והבריכות הציבוריות. ספורט שדורש קרבה פיזית הופסק, אירועים הוגבלו ל-20 נוכחים בחלל סגור ומסעדות הורשו לפעול רק עד 21:00.

האפידמיולוג הממשלתי אמר בימים האחרונים כי תוצאות ההגבלות צפויות להיראות כבר בשבוע הקרוב, אך ההגבלות יהיו תקפות עד ה-19 באוקטובר לפחות. כל הטקסים הדתיים בוטלו לחודש אוקטובר. החדשות הטובות בשביל איסלנד הן שכמו בגל הראשון, היא ערוכה להתמודד עם התחלואה.

אתמול דיווחו הרשויות על 50 מקרים בלבד, ושני שלישים כבר היו בבידוד בזמן האבחון. באסיה, חלק מהמדינות כמו סין וטייוואן משתמשות באמצעים אלקטרוניים כדי לוודא שחולי קורונה שנכנסים אליהן אינם עוזבים את הבידוד על דעתם. באיסלנד מרחף מעל מפרי הבידוד איום קנס בלבד, שפחות מרתיע תיירים. ובנוגע למדיניות הכחדת הנגיף, אם איסלנד לא הצליחה להשתלט לחלוטין על המגיפה, למרות תנאי פתיחה טובים, ספק גדול אם מדינות מערביות אחרות יצליחו.