רוצים לחזור לעבוד במשרד בימי המגפה? ודאו שהחלונות נפתחים

"תפתחו חלון", אומר פרופ' אנתוני פאוצ'י, היועץ הבכיר לממשל ארה"ב בנושא מגפת הקורונה (Covid-19). "זה עד כדי כך פשוט. זה אחד האתגרים שלנו לגבי המחלה הזו. אנשים לא מעריכים מספיק את הפתרונות הפשוטים. אומרים לעצמם ולי - אתה רוצה להגיד לי שיש עכשיו את המשבר הענק והחמור הזה, ומה שישנה זה אם אני אפתח או לא אפתח חלון? כן. תפתח חלון".

פאוצ'י, שאמר את הדברים בכנס של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, מעריך כמו מומחים רבים בתחום, כי פתיחה של חלונות יכולה לחולל הבדל משמעותי בשיעורי ההדבקה בקורונה.

לפני כמה ימים שינה ה-CDC, המרכז לשליטה במחלות בארה"ב, את ההנחיות שלו לגבי ההדבקה, והכיר לראשונה בכך שישנם מקרים שבהם הדבקה בקורונה יכולה להתרחש גם אם נשמר מרחק של שני מטרים ויותר. זאת, בעיקר בחדרים לא מאווררים שבהם שוהים אנשים במשך זמן רב, ובעיקר אם הם מדברים הרבה, שרים, מתעמלים או מתפללים.

כולנו שמענו על "הרסס הטיפתי" הנפלט מן הפה כאשר אנחנו עומדים מול מישהו שמדבר, שר, או חלילה משתעל או מתעטש לכיווננו. הרסס הטיפתי מכיל טיפות זעירות, אך לרוב הן לא כל כך זעירות בשביל להישאר באוויר. לרוב הן כבדות מספיק כך שהן עושות את דרכן במהירות לכיוון האדמה או הרצפה. מי שנמצא בסיכון הוא מי שעומד במסלול הבליסטי שלהן, שהוא לרוב ברדיוס של שני מטר מסביב לחולה.

אבל כאשר האוויר עומד, ואין בו זרימה, עלולות להישאר תלויות בו טיפות נוזל עוד יותר קטנות. כשהחדר מאוד לא מאוורר, הן יכולות להישאר תלויות שם באוויר אפילו כמה שעות, אומרים ב-CDC. אם מישהו, או יותר מאדם אחד, פלט לתוך חלל האוויר הזה כמות גדולה של וירוס שנשארה תלויה באוויר בגלל חוסר אוורור, ומתפזרת לאיטה בחלל החדר, כל מי שנמצא בחדר יכול בסופו של דבר להידבק.

פתיחת חלונות, אם ישנם, היא כלי מאוד אפקטיבי לפיזור הווירוס. זה לא אומר שכשהחלונות פתוחים אי אפשר להידבק או שהחשיבות של ריחוק ומסכות פוחתת. עדיין אפשר להידבק מן הרסס הטיפתי, אבל אי אפשר להידבק בגלל חלקיקים התלויים באוויר עקב חוסר אוורור.

חוקרים מאוניברסיטת הרווארד הדגימו כיצד חלקיקים (במקרה הזה מולקולות פחמן דו חמצני) מתפזרים כאשר החדר מאוורר. הם שחררו באזור אחד של החדר פחמן דו חמצני בריכוז של אלף יחידות למיליון. כאשר נפתחו חלון ואחר כך דלת, החלקיקים התפזרו לריכוז אפסי תוך 15 דקות, ופתיחת הדלת אחרי שבע דקות האיצה משמעותית את קצב הפיזור. לעומת זאת, כאשר החלון והדלת היו שניהם סגורים, גם אחרי שעה לא הושגה אותה רמת פיזור. בהסתמך על המחקר הזה, קראו החוקרים בטור דעה ל"וושינגטון פוסט", לכל כיתות בתי הספר בארה"ב לפעול כאשר הדלת וכל החלונות פתוחים. "זו הייתה ההמלצה עוד בימי השפעת הספרדית", אומר ממו קודנו לורן, ראש התוכנית לבניינים בריאים בבית הספר צ'ן לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד.

ולא רק בשפעת הספרדית. גם במדינות המתמודדות עם וירוס השחפת, שדרכי ההידבקות בו דומות לקורונה (אם כי ייתכן שיש בו הפצה משמעותית יותר דרך חלקיקים הנישאים באוויר), נוהגים לפתוח חלונות במקומות שבהם יש סכנת הדבקה. מחקר משנת 2019 הראה כי באמצעות פתיחת חלון ושימוש במאווררים, ניתן להפחית הידבקות בשחפת ב-72% במקומות בהם מערכות טיהור אוויר אינן נגישות.

בימים חמים או בימים קרים מאוד, ההמלצה היא במידת האפשר, לפעול כמו במערכון המיתולוגי של "זהו זה" על עובדי חברת החשמל: למזג, וגם לפתוח חלון. לחמם, אבל גם לאוורר.

מערכות מיזוג אוויר מודרניות גדולות הן בעלות פילטרים ומערכות חיטוי פנימיות שנועדו למנוע התרבות והפצה של גורמי מחלה. בכל זאת, לא בטוח מה ההשפעה שלהן על וירוס הקורונה. ההמלצה של התוכנית לבתים בריאים היא לכוון את המזגן כך שכמה שיותן מן האוויר מגיע מבחוץ, לשדרג ככל האפשר את הפילטרים ולהציב בתוך הכיתות מערכות טיהור אוויר ניידות מסוג HEPA. אשר כוללות פילטרים שנועדו בין היתר לקלוט וירוסים. מטהרים אלה מועילים נגד המקרה הפחות נפוץ של הווירוסים העומדים באוויר, אך חשוב שוב לומר שהם לא יגנו מהבל פה הננשף ישירות אליכם. לכן המסכות עדיין משמעותיות - למעשה מסכות עובדות באופן מאוד דומה לפילטרים שנמצאים בתוך מערכות טיהור האוויר, רק שכאן הפילטר נמצא במיקום אסטרטגי. 

 אנתוני פאוצ'י / צילום: Graeme Jennings, Associated Press

המזגן לא מספיק, צריך גם אוויר צח

כל עוד רבים מאיתנו עובדים מהבית, אנחנו יכולים פשוט לפתוח את החלון בעצמנו. אבל ברבים ממגדלי המשרדים, בעיקר החדשים, אין לעובד אפשרות לפתוח חלון, או שרק מנהל התפעול יכול לפתוח אותו. אפילו ברבים מהבניינים של קופות החולים לא ניתן לפתוח חלונות. זאת, גם משיקולי בטיחות בגלל הקומות הגבוהות, וגם כדי לשמור על הטמפרטורה ועל שיעור הלחות בפנים.

האוויר הצח לבנייני משרדים מסופק על ידי מערכת טיפול באוויר, והתקן הישראלי מכתיב את מספר החלפות האוויר המינימלי הנדרש.

בבנייני משרדים בתקן LEED ברמת פלטינום (למשל אמות אטריום ברמת גן, מגדל TOHA ברחוב תוצרת הארץ בתל אביב, הבניין החדש של אינטל בפתח תקווה, קמפוס אמות חולון), המערכות מספקות עד פי שישה אוויר צח מדרישת התקן הישראלי. בחברת אמות מציינים כי בימים שבהם הטמפרטורה בחוץ נוחה, מערכת מסוג זה מספקת כמעט אך ורק אוויר צח, ובכל מקרה האוויר המסופק הוא ברמה גבוהה משמעותית מהנדרש בתקנים הישראליים.

אוהד ניסן, מהנדס חברת בר-אב, אומר כי "כעיקרון, המגמה היום היא עוד מלפני הקורונה לשנות את כל נושא קירות המסך והאלומיניום ולתת גישה לחלונות לשוכרים ולעובדים, ולא רק למנהלי התפעול. כך שכל אחד יכול לפתוח חלון. המגמה בענף הבנייה היא שהקירות עצמם יהיו כמה שיותר מבודדים כדי שאפשר יהיה להשתמש כמה שפחות במזגן. מבחינת בטיחות בגובה, הכול נעשה לפי הוראות של שירותי הכבאות כך שאין סכנה.

"בבניינים מתחילת שנות ה-2000, כשהתחילו להשתמש בקירות מסך, לא ידעו לתת פתרון לכל משרד. מהבחינה הזאת, ההתערבות של הרשויות המקומיות לכיוון בנייה ירוקה טובה לעובד. ברגע שבונים ירוק, גם העובד נהנה מזה".