קוד הלבוש החדש: פוליטי אך לא "קורקט"

תמונתה של סאנה מרין, ראש ממשלת פינלנד בת ה-35, לא מפסיקה לעורר הדים. ראש ממשלת פינלנד הצטלמה לעיתון אופנה בבלייזר ללא חזייה, וחצי הביקורת לא איחרו להגיע.

החל מביקורת מרושעת על המראה שלה ועד המעמד שלה אשר כביכול אינה מכבדת. הביקורת על מרין לא החלה היום, אלא מלווה אותה מיומה הראשון בתפקיד. אחת השאלות עימם התקשורת הפינית קיבלה את מרין הייתה - האם את מתכננת להפסיק לשתף תמונות פרטיות שלך באינסטגרם. תשובתה הייתה, שזכותה לשמור על חייה הפרטיים.

אבל נראה שהציבור לא מצליח לעכל תשובה זו, כמו גם צילום של אישה בעמדת כוח בבגד שמשדר נשיות או מיניות. זו לא פעם ראשונה שמנהיגה עוררה פולמוס בעקבות בחירות הסטייל שלה. גם תרזה מיי, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, הייתה דמות שנויה במחלוקת בסוגיית הלבוש שלה לאורך כהונתה.

אחת הסערות הבולטות שעוררה ב-2016 הייתה בעקבות זוג מכנסי עור. המסר ברור בשני המקרים, הלבוש משמש כלי לערער על רמת המקצועיות של המנהיגה. טווח הסובלנות לביטוי העצמי ולהתנהגויות מצד נשים בעמדות כוח שואף למינימום, והן נשפטות על המראה החיצוני והלבוש שלהן ללא הרף, בסטנדרטים שנראים שחלפו מזמן מן העולם.

ומה דעת הקהל בארץ על סערת מרין? תגובות במדיה החברתית בפורומים שונים, נעו סביב שני קצוות. בקצה האחד, היו שטענו כי זכותה של מרין להתלבש כרצונה. יחד עם התמיכה, חלק מהטיעונים היו שהיא נראית נפלא, שהגזרה שלה נהדרת, שהיא בכלל לא משדרת מיניות, כי לא רואים באמת עירום.

טיעונים אלה ניתנו כהסברים ללגיטימיות של הצילום, אך מאופיינים גם הם בשיפוטיות וחשיבה ביקורתית כלפי מראה חיצוני של נשים. הקצה השני של התגובות טען כי מרין מבזה את התפקיד שלה, וממקדת את הדיון במיניות שלה במקום במקצועיות שלה.

תגובות אלה, שנכתבו על ידי נשים ברשת, מצביעות על כך שכולנו מחזיקים ומחזיקות בעמדות סטריאוטיפיות בחברה הבלתי סובלנית שלנו. בחברה כזו, יש נטייה אוטומטית לחשיבה בתבניות. במקרה של נשים, התבנית היא קדושה או קדשה, חווה או לילית, חכמה ואינטיליגנטית או יפה, סקסית וריקנית. מרין אינה דמות חד ממדית ולא מוכנה להיות, והיא זוכה לתמיכה בפינלנד. נשים רבות כבר צילמו את עצמן בבלייזרים ללא חזיה והעלו את התמונות לאינסטגרם.

הקשר בין מקצועיות לתמונות ברשתות החברתיות

סערה זו ממשיכה אירוע דומה, שהתעורר לאחרונה בעקבות מחקר שערורייתי של ביה"ס לרפואה באוניברסיטת בוסטון. המחקר, אשר צונזר ונמחק מן הג'ורנל לרפואה (שגם פרסם התנצלות) בחן רמת מקצועיות של רופאות צעירות בהתבסס על תמונותיהן ברשתות החברתיות.

שלושה חוקרים גברים, בראשות ד"ר סקוט הרדווין, בחנו את תמונותיהן של הרופאות והגדירו קריטריונים לחוסר מקצועיות. מקצועיות, דרך אגב, לא הוגדרה ולא נמדדה במחקר הזה. וזו הדינמיקה של השמצות נשים על לבושן. קל מאוד לתלות חוסר מקצועיות, חוסר מוסריות, בכפתור פתוח. אין קריטריונים מוגדרים, שוויוניים וגורפים בכל הנוגע לקוד לבוש נשי וגברי למקומות עבודה, ואין התייחסות לכך שאין דין לבוש לפרלמנט כדין לבוש לצילום בעיתון אופנה, שזוהי השפה שלו.

גל התמיכה במרין, על ידי נשים מצולמות בבלייזר, כמו גל הרופאות שהצטלמו בבגדי הים שלהן תחת ההשטאג #medbikini משקפים התקדמות אל עבר ניפוץ סטריאוטיפים מיושנים שמשמשים לדיכוי נשים.

מרין מסייעת לנו לקבוע כללים חדשים. לא עוד כללי העולם הישן, שדורשים ממנה למחוק את חייה האישיים ואישיותה לטובת התמסרות טוטלית לפרסונה ציבורית שנותנת את כל חייה למען העם. מרין עוזרת לנו להתחיל להבין שהאם ו"הרעיה המסורה", יכולה להיות גם פוליטיקאית מוצלחת, מנהיגה משובחת, ובשעות הפנאי, גם ללבוש ביקיני או בלייזר ללא חזיה. 

הכותבת היא חוקרת את הפסיכולוגיה של הלבוש, מנהלת הקהילה סטיילינג תרפי - להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות