המשנה ליועמ"ש: "אם לא יהיה רצון ממשלתי לקדם את המטרו אין סיכוי שהפרויקט יקרום עור וגידים"

"זו סמכותו של הדרג הפוליטי לשנות את המדיניות באשר למטרו, אבל חזקה על השרה שאם זה מה שהיא רוצה היא תמצא את הדרך לעשות זאת בצורה של החלטת ממשלה כי הממשלה היא זו החליטה על הקמת המטרו. בינתיים אנחנו ממשיכים בהליכי התכנון ואז התכנון מתקדם ואני מניח שיהיה דיון ממשלתי מה הלאה". כך אמר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ בוועידת ישראל לנדל"ן, בהתייחסו לדבריה של שרת התחבורה מירי רגב, שאמרה מוקדם יותר באותו כנס, כי היא מתנגדת לתוכנית המטרו ומעדיפה להשקיע את הכספים ברכבות מהפריפריה למרכז.

קמיניץ, שרואיין על ידי עורכת מוסף הנדל"ן של "גלובס", הלית ינאי-לויזון, הזהיר, כי ללא חקיקה מלווה היישום שלו ייתקע. "כדי להתקדם עם המטרו צריך להתקדם עם חקיקה מסובכת וחדשנית. זה פרויקט אדיר מבחינת משמעויות כלכליות חברתיות ומשפטיות ואנחנו יצאנו מחוץ לקופסתנו המשפטית כדי לאשר דברים חדשניים. אחד מהם הוא הפקעה לצורכי מסחר, דבר שלא קיים כיום בחקיקה בישראל, שכוללת רק הפקעות לצורכי ציבור. אבל אם לא יהיה רצון ממשלתי קדם את החקיקה במהירות - אין סיכוי שהפרויקט יקרום עור וגידים".

כיום המטרו נמצא בעיצומם של תהליכי התכנון. החקיקה שלו כלולה בטיוטת חוק ההסדרים, שמתעכב בגלל הדחיות באישורי התקציב. "בשלב מסויים נצטרך לעשות סינרגיה בין התכנון למימוש ונצטרך להסהיר כיצד לממש את התכנון, ולכן יש צורך בתיקוני חקיקה.כמו שאמרתי, מדובר בחקיקה מאוד מורכבת מבחינה קניינית, כלכלית, משפטית וחברתית. חלק ממימון הפרויקט יהיה באמצעות הקרקע - היטלי השבחה והפקעות. לכן אני חושב שחוק ההסדרים הוא במה טובה לחוק המטרו, כי מדובר במדיניות כלכלית והשקעה של משאבים של המדינה שצריכה להיות מלווה בתיקוני חקיקה מתאימים. הסדרי החקיקה כאן מתאימים לדעתנו לחוק ההסדרים, שכן הם תומכי תקציב וקשה להעבירם בכנסת".

אחת הרפורמות הגדולות שעוברות בימים אלה תחת היועץ המשפטי לממשלה היא זו של שינויים מפליגים שמתוכננים בהתחדשות העירונית. הפרויקטים הללו מתקדמים כיום בקצב איטי מאוד, מסיבות שונות, בהן הדיירים שחוששים להפקיד את הדירות שלהם בידי יזמים, והרושיות המקומיות שלא ממהרות לאשר פרויקטים כאלה וגם אינן מחוייבות לעניין היטלי ההשבחה שמוטלים על היזמים.

קמיניץ: "צוות מטעמנו בדק את הנושא, בין היתר מול יזמים והגענו לשורה של המלצות חשובות כדי לקדם את נושא ההתחדשות העירונית. אחת מהבולטות היא הפחתת הרוב לעניין הסכמה של פרויקט כזה מ-80% כנהוג כיום. מצאנו, שבקרב הדיירים ישנם דיירים סרבנים שעומדים בקצה ואומרים, שאם לא יגיעו אתי להסכמה - הפרויקט לא יצא לדרך. בצורה כזו הם מקווים שיוכלו להשיג עיסקה טובה מול היזמים. במקרים כאלה השיח עם היזמים הוא אלים בדרך כלל".

זה הבית של הדייר, זה הרכוש שלו. יש כאן פגיעה קניינית.
"התפתחנו לאורך השנים וצריך להגיד כמה דברים על פרויקטים של התחדשות עירונית: הם לא רק עיסקת נדל"ן מסובכת, שבה הדייר נותן דירה ומקבל תמורות כאלה ואחרות, אלא בראש ובראשונה מהלך חברתי . רוב היזמים הטובים שאנחנו בקשר איתם לא רוצים להגיע למקום של סירוב. הם מעדיפים שהפרויקט כולו יהיה בהסכמה ולהתאים לכל אחד מהדיירים את הפתרונות המתאימים. בסופו של דבר הגענו מבחינת זכות הקניין, לייצר פתרון שמפחית את הרוב ומצד שני דואגים לאוכלוסיות חלשות יותר, שפחות מבינות על מה הן חותמות. הכנסנו מושג של "החתמה פוגענית" .

בפריפריה יש בעיה של היתכנות כלכלית.
"יש קושי בפריפריה ואולי זה מתכתב עם מה שהשרה דיברה עליו. יש מספר דרכים לפתור את זה, למשל באמצעות קרקעות משלימות של רמ"י ורעיונות שונים שרצים במערכת המקצועית אבל דורשות החלטות מלמעלה".

האם חייבים להעביר את החקיקה בחוק ההסדרים?
"לא חייבים להעביר בחוק ההסדרים. את החקיקה שאנו מלווים כל משרד יכול להעביר בעצמו אבל כידוע קשה להעביר חקיקה במצב הפוליטי הקיים".

***גילוי מלא: האירוע נערך בשיתוף בנק מזרחי טפחות ובחסות התאחדות בוני הארץ, רני צים, בומברדייה, סימנס ורכבת ישראל.