המניה שזינקה השנה ב-520% והסכנה למרכזי הפיתוח הזרים: השבוע בהייטק

אחת המגמות הבולטות בשנים האחרונות בתעשיית ההייטק המקומית היא פריחתם של מרכזי הפיתוח הזרים. 350 חברות בינלאומיות מעסיקות עובדי פיתוח בישראל, מחברות קטנות ועד חברות ענק, מחברות טכנולוגיה ועד חברות רכב וקמעונאות. יש לגביהן הרבה סוגיות שקשורות למיסוי, למשל כאלו שקשורות לרכישות ולהוצאת קניין רוחני מישראל, ואי הסכמות בין החברות הבינלאומיות לבין רשות המסים הן לא דבר נדיר. מכיוון שכל סוגיה כזאת עלולה לפגוע בהצדקה הכלכלית להפעיל מרכז פיתוח בישראל, יש סביב הנושא גם הרבה אינטרסים.

לכן כשהגיע מכתב ש-IATI שלחה לרשות המסים בנוגע למיסוי על מרכזים זרים - לא מיהרתי לפרסם. אני לא מומחה במיסוי והייתי צריך לשמוע כמה מומחים שיספרו לי על הסוגיה הספציפית שהוצגה במכתב, ובכלל על העבודה מול רשות המסים. לצערי, ברשות המסים סירבו לחבר אותי לשיחת רקע עם הגורם הרלוונטי.

הסיפור הוא כזה: מרכז פיתוח ממוסה בשיטת "קוסט פלוס". למשל, אם למרכז הפיתוח יש הוצאות של 100 מיליון דולר והחישוב הוא קוסט פלוס 10%, אז המשמעות היא שההכנסות של המרכז הן 110 מיליון דולר, והרווח שמחושב למיסוי הוא 10 מיליון דולר.

ברשות המסים רוצים למסות את מרכזי הפיתוח, חלקם לפחות, בשיטה שונה שנקראת Profit Split, שבמסגרתה הרווח שמיוחס למרכז הפיתוח הוא תוצאה של התרומה של הפעילות בישראל לרווחי החברה הזרה. למשל, אם חברה זרה מפתחת בישראל חלק מהותי למכשיר שהיא מוציאה לשוק, ברשות המסים רוצה לדעת מה התרומה הישראלית, להבין מהם הרווחים מאותו מכשיר ולגזור את המס בהתאם. בשנתיים האחרונות כבר הגיעו כמה מקרים לבית המשפט, אך הם הסתיימו בפשרה, ונודע לנו כי באחרונה הגיע תיק נוסף לבית המשפט.

כמה נקודות/טענות שעלו בשיחות שערכתי:

• הפרשנות שבה משתמשת רשות המסים נוגדת לפרשנויות שפורסמו בארה"ב ובאיחוד האירופי, וכן ב-OECD (מרשות המסים נמסר בתגובה כי הם פועלים על פי הנחיות ה-OECD)
• שימוש בשיטת Profit Split מתאים אם מרכזי הפיתוח בישראל מעורבים בקבלת ההחלטות, דבר שבדרך כלל לא קורה (למשל מפת הדרכים והתקציב נקבעים מחוץ לישראל). עם זאת, זה יוצר תמריץ שלילי לרצון לחזק את מרכז הפיתוח בישראל. המחיר עלול להיות העברה של גורמים דומיננטיים ממרכז הפיתוח לחו"ל, דבר שעלול לפגוע בהתרחבות העתידית שלו.
• לא ברור איך רשות המסים הישראלית תדע לגזור את החלק הישראלי מהמוצר שנמכר בעולם. היא מנסה להשיג מידע בעצמה, למשל על ידי ראיונות עם עובדים לשעבר, אך היא די תלויה בחברות עצמן. הבעיה - הנישום זו החברה הבת הישראלית והמידע צריך להגיע בכלל מהחברה האם (שנמצאת בחו"ל). בנוסף, נראה כי רשות המסים מתייחסת להצלחות ולרווחים, אך לא לוקחת בחשבון את ההפסדים (להבנתי היא בודקת לפי מוצרים, אך יכול להיות שמוצרים אחרים הפסדיים)
• כפל מס - רשות המסים רוצה מסים ממוצרים/שירותים שממוסים כבר בחו"ל, ואין סיבה כי החברות ישלמו מסים פעמיים. למעשה, החברות יכולות לבקש מרשות מסים במדינה אחרת (נגיד ארה"ב) לסגור את זה עם רשות המסים הישראלית, ובכלל לא ברור שהאחרונה תהיה זו שתהנה בסופו של דבר מהמסים.
• ייקח כמה שנים עד שהנושא יתברר בבית המשפט. הבעיה שהדבר יוצר אי ודאות בקרב החברות הבינלאומיות ויש חשש כי בבואן להחליט האם להרחיב את הפעילות בישראל - הן יהססו. באופן כללי, מהשיחות עולה כי גורמים בחברות הבינלאומיות מופתעים לרעה מרשות המסים, ומצורת קבלת ההחלטות שלה.

לכתבה המלאה עם ההסברים המפורטים.

תודה למי שעזר לי להבין את הסוגיה הזו: לרו"ח שרון שולמן, שותף בכיר, מנהל מחלקת מסים EY ישראל; ד"ר מיכאל בריקר, שותף במחלקת המסים במשרד עוה"ד מיתר; קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת IATI (האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות); וגורמים נוספים שביקשו לשמור על עילום שם.

מה ניתן ללמוד מדוחות ענקיות הטכנולוגיה?

השבוע פרסמו חמש ענקיות הטכנולוגיה את הדוחות הכספיים שלהן (ותודה על הבחירה לפרסם באותו יום, למעט מיקרוסופט). כולן עקפו את תחזית האנליסטים, מי יותר ומי פחות. למרות זאת, מניות אפל, אמזון ופייסבוק נפלו אתמול בעקבות הדוחות. לפני הכל, צריך לזכור כי המניות הללו עלו בשיעורים גבוהים מתחילת השנה, ולמשקיעים מספיקים כמה סימני שאלה כדי לשלוח אותן לירידות.

כמה נקודות:

אי הוודאות - למרות הדוחות הטובים, חלק מהענקיות מתקשות לצפות מה יהיה ברבעון הבא. אפל למשל, לא פרסמה תחזית לרבעון הבא, ואמזון פרסמה תחזיות בטווחים יחסית רחבים. אמזון גם הודיעה כי היא תוציא ברבעון הנוכחי 4 מיליארד דולר נוספים על פעולות הקשורות לקורונה, כמו בדיקות עובדים, ניקיון, ואילוצים הנגרמים מהצורך לשמור על מרחק חברתי.

שוק הפרסום אונליין התאושש - אחת השאלות לפני פרסום הדוחות הייתה לגבי שוק הפרסום. מצד אחד סנאפצ'אט ופינטרסט הראו דוחות טובים, אך מנגד מיקרוסופט דיווחה ביום שלישי על חולשה בפרסום במנועי החיפוש. הדוחות של גוגל' פייסבוק וטוויטר מראים כי השוק במצב טוב, בין השאר בגלל מעבר של גופים למכור אונליין, ובהתאם גם לפרסם אונליין.

התחרות בשוק הענן - פעילות הענן של אמזון צמחה ב-29% ברבעון הנוכחי, בדומה לרבעון הקודם. אמזון מחזיקה בנתח שוק גבוה משמעותית מהמתחרות שלה ובגלל זה גם צומחת בקצב נמוך יותר. מיקרוסופט מחזיקה בנתח השוק השני בגודלו ופלטפורמת אז'ור צמחה ב-49%. גוגל, שנתח השוק שלה קטן משמעותית, הציגה צמיחה של 45% בפעילות הענן שלה. גוגל גם עדכנה כי החל מהרבעון הבא, היא תספק יותר מידע פיננסי על פעילות הענן במטרה לגרום למשקיעים להעריך יותר את הפעילות הזו ולהבין כמה החברה משקיעה בה.

האייפונים מאכזבים - בחודשים האחרונים, כשמניית אפל שברה שוב ושוב שיאים, הבעתי תמיהה על כך. בעוד שספקיות הענן נהנות מהגידול בפעילותן וארבע הענקיות האחרות נהנות ממעבר לאונליין, לא הבנתי למה שאפל תמכור יותר אייפונים. ברבעון החולף אפל עקפה מעט את התחזיות אבל זה היה בזכות מכירות אייפדים ומחשבי מק, שפיצו על ירידה מפתיעה של 20% במכירות האייפונים. הירידה נובעת מכיוון שהאייפון מושק ברבעון הבא ולא הנוכחי, אבל האנליסטים עדיין צפו למכירות גבוהות יותר. קשה להגיד האם זה משמעותי מכיוון שהאייפון החדש יכול לאושש את המכירות הללו, אבל עדיין קיימת פה נקודה שצריך לשים אליה לב. באפל גם אומרים שזאת הסיבה לירידה של 30% במכירות בסין.

הרשתות החברתיות - לטוויטר יש בעיה: החברה אמנם עקפה את התחזיות בצורה משמעותית אך מספר המשתמשים שלה בקושי עלה, והמניה צללה אתמול ב-21%. גם פייסבוק אכזבה במספר המשתמשים, ספציפית בארה"ב ובקנדה, שם רשמה ירידה לעומת הרבעון הקודם (מ-198 ל-196 מיליון). בפייסבוק צופים כי הירידה מספר המשתמשים לא יצמח ברבעון הקרוב. לפינטרסט היה רבעון מצוין, ושם ציינו כי החברה נהנתה בין השאר מהחרם והסנטימנט השלילי כלפי פייסבוק וטוויטר בגלל התכנים הבעייתיים שמתפרסמים שם. גם בסנאפ רמזו כי נהנו מכך.

לידיעות על דוחות הענקיות: אפל, מיקרוסופט, אמזון, גוגל ופייסבוק

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

• חברת פייבר הישראלית נחשבת לאחת הנהנות הגדולות מהשלכות הקורונה. מתחילת השנה עלתה המניה שלה ב-520%. אם רוצים להבין למה, אפשר להסתכל על שיעור הצמיחה של החברה - ב-2018 היא צמחה ב-47%, ב-2019 ב-41% והשנה היא צפויה לצמוח בכ-75% (על פי התחזיות שפרסמה). שירי חביב ולדהורן סיקרה את הדוחות שפרסמה החברה השבוע.
• הודעה בקבוצת ווטסאפ בתחילת המשבר הפילה לרות פולצ'ק ולצביקה וגמן אסימון בנוגע לאופן שבו צריכות להתבצע בדיקות קורונה - שילוב בין השיטה המוכרת של איגום לאלגוריתמיקה. השבוע חברת הסטארט-אפ שהקימו זכתה לאישור רגולטורי לבצע בדיקות שיכולות להגדיל פי 10 את מספר הנבדקים. ראיון של שלומית לן.
• מנכ"ל טוויטר ג'ק דורסי מאציל סמכויות לאחרים בנוגע לרוב ההחלטות המרכזיות, בזמן שהוא מתמקד בעניינים שמעוררים בו תשוקה אישית, אך סגנון הניהול שלו ניצב עתה בפני אחד ממבחניו הגדולים. כתבה של "וול סטריט ג'ורנל".
• מייסד פייסבוק לא התעניין בעבר בפוליטיקה, אך בעידן טראמפ הפך להיות יותר מעורב. אחרי שהחברה שייסד הואשמה כמפיצת על של תכנים כוזבים ובעייתיים, הוא החליט לשנות את מדיניות אי ההתערבות, להגביל פרסומות פוליטיות ולחסום פוסטים פוגעניים. כך מארק צוקרברג למד לעשות פוליטיקה. כתבה נוספת של "וול סטריט ג'ורנל".
• על רקע החקירה נגד גוגל: באפל מתקדמים עם פיתוח מנוע חיפוש עצמאי
• ביום שאחרי האקזיט: למה מיזוגים ורכישות רבים כל כך נכשלים
• במשרד התקשורת הופתעו לגלות: כמות האנשים שמשלמים כפול לספקיות האינטרנט גבוה בהרבה מהתחזיות
• במקום לעזוב: חברות ההייטק משכירות את המשרדים לאחרים
• בבנק ההשקעות אופנהיימר ממליצים לקנות את מניית צ'ק פוינט: "אנו רואים את מניית צ'ק פוינט כהשקעת "ערך" נדירה בסקטור הטכנולוגיה". אני לא יכול ולא רוצה להגיד האם יש כאן הזדמנות השקעה, אבל אני כן רוצה להצביע על נקודה אחת: מתחילת השנה מניית צ'ק פוינט עלתה ב-2% בלבד, וזאת גם התשואה שהיא הניבה פחות או יותר בשנה האחרונה ובשנתיים האחרונות. מדד נאסד"ק הניב באותן תקופות 25%, 35% ו-52% בהתאמה.

מה בתעשייה:

רכישה

• חברת ורוניס על רכישת הסטארט-אפ הישראלי Polyrize בסכום שלא דווח. לפי IVC, הסטארט-אפ גייס עד כה 5.5 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2018 על ידי נתי חזות ואביב גבאי ובין המשקיעות בה נמנות הקרנות גלילות וסבן ונצ'רס.

מינויים

• אבי גולן מונה למנכ"ל הסטארט-אפ AnyVision. אילון אטשטיין, המייסד ומי ששימש כמנכ"ל עד כה, מונה לנשיא הסטארט-אפ

קרן השקעות

• אריסטגורה ( Aristagora VC ), קרן הון סיכון חדשה, הכריזה השבוע על גיוס 60 מיליון דולר לקרן ראשונה. מאחורי הקרן עומדים משקיעים פיננסים יפנים והיא תשקיע השקעות ראשוניות בסטארט-אפים ישראלים בגובה 500 אלף דולר עד 1.5 מיליון דולר. לקרן ישנם ארבעה שותפים, מהם שני שותפים-מנהלים ישראלים - ענת תילא צ'רני, לשעבר מנהלת מחלקת אסיה בדיסקונט קפיטל חיתום, ומשה צרפתי, לשעבר שותף-מנהל בקרן קריפטון (Krypton VC). לידיעה המלאה.

גיוסי הון

• חברת סאלטו (Salto) יצאה מ-stealth mode והודיעה כי גייסה 27 מיליון דולר מאז שהוקמה בתחילת 2019. החברה הוקמה על ידי היזמים הסדרתיים בני שניידר ורמי תמיר וכן גיל הופר, סמנכ"ל הפיתוח לשעבר בראבלו. בסבב הסיד השקיעו המייסדים מכספם וסבב A הובל על ידי הקרנות בסמר, לייטספיד וסיילספורס ונצ'רס. החברה מתעסקת פועלת בתחום של ניהול הקונפיגורציות של פלטפורמות עסקיות. בשיחה עם "גלובס" מדבר שניידר על הסטארט-אפ החדש, על יזמות סדרתית ועל הסגירה של ראבלו.
• חברת סימילרווב (SimilarWeb) , שפיתחה פלטפורמה למדידה וחיזוי של העולם הדיגיטלי, הודיעה השבוע על מכירת מניות משמעותית של בעלי מניות ועובדים בחברה (עסקת סקנדרי), לצד סבב גיוס. שני גופי השקעות - ION Crossover Partners ו-ויולה צמיחה - הובילו השקעה של 120 מיליון דולר, אך בחברה לא הסכימו לחשוף את היחס המדויק בין המיני-אקזיט שבוצע בחברה לבין הסכום שנכנס לקופה שלה. עד כה הושקעו בחברה 120 מיליון דולר (לא כולל הסבב הנוכחי), שחלקם שימש גם כן לסקנדרי. החברה הוקמה ב-2007 על ידי אור עופר וניר כהן. לידיעה המלאה.
• חברת TechSee, שמאפשרת לבצע תמיכה מרחוק באמצעים ויזואליים, הודיעה על גיוס של 30 מיליון דולר (עד כה גייסה החברה 54 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2015 על ידי איתן כהן, אמיר יופה ופרופ' גבי סרוסי. את סבב הגיוס הובילו OurCrowd, סיילספורס ונצ'רס ו- TELUS Ventures והשתתפו בו גם סקייל ונצ'רס ו- Planven Entrepreneur Ventures.
• חברת Toka, שמסייעת לסוכנויות ממשלתיות לפתח מערך של מוצרי תוכנה ואסטרטגיית סייבר ייחודיים. גייסה 25 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 37.5 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2018 על ידי ירון רוזן, אלון קנטור, כפיר ולדמן ואהוד ברק. את סבב הגיוס הובילה Eclipse Ventures והשתתפו בו המשקיעות הקיימות, הקרנות אנדריסן הורוביץ, אנטרה קפיטל, דל קפיטל ו-LaunchCapital.
• הסטארטארפ Panoply, שמפתח פלטפורמה לאחסון נתונים בענן, הודיע על גיוס של 10 מיליון דולר (עד כה גייסה החברה 24 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2015 על ידי יניב לפן ורועי אבינועם. את סבב הגיוס הובילו הקרנות Ibex ו-C5 והשתתפו בו גם אינטל קפיטל, CE Ventures, בלאמברג קפיטל ועוד.
• חברת Deci, חברה לטכנולוגיות למידה עמוקה, גייסה 9 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2018 על ידי ד"ר יונתן גייפמן, יונתן אליעל, ופרופ' רן אל-יניב. את סבב הגיוס הובילו הקרנות אימרג' ו-Square Peg והשתתפו בו גם משקיעים פרטיים. חברת Deci מפתחת פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית המסוגלת ליצור אוטומטית רשתות נוירונים עמוקות מהירות במיוחד, המוכנות להטמעה מיידית במגוון רחב של אפליקציות מסחריות מתקדמות.

הסטארט-אפ Enso Security , שפועל בתחום ניהול אבטחת האפליקציות הארגוניות, הודיע על גיוס של שישה מיליון דולר החברה הוקמה לפני כמה חודשים על ידי שלושה יוצאי Wix, רוי ארליך, חן גור אריה וברק טוילי. את סבב הגיוס הובילה YL Ventures והשתתפו בו גם Jump Capital וכן משקיעים פרטיים. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת לנהל את אבטחת האפליקציות שמפתח הארגון באופן אוטומטי ובקנה מידה רחב. לידיעה המלאה.