דבר אחד התברר די מהר: הסקרים בארה"ב בטוח הפסידו

בזמן כתיבת הרשימה הזו, ג'ו ביידן מוליך במניין הקולות הארצי בהפרש של שני אחוזים, 50.1% לעומת 48.2%. הבה נתבונן בסקרים הארציים הבולטים ביותר של הימים האחרונים. ביום ב' הראו שישה סקרים מרכזיים ומוערכים יתרון ארצי של ביידן בשיעורים שבין 7% ל-11%. ביום א', סקר רב-יוקרה, של "וול סטריט ג'ורנל" ושל "אן.בי.סי", הראה יתרון של 10% לביידן. רשת "פוקס" פירסמה סקר ביום ו', שהעמיד את ביידן ביתרון של 8%. אתרי הסטטיסטיקה המצוטטים ביותר, של "538" ושל ה"ניו יורק טיימס", יצקו קיתונות של לעג על קומץ הסקרים שהראו יתרון זעיר של ביידן, בגבולות טעות הדגימה.

סקרים מדינתיים הרחיקו לכת עוד יותר. סקר של ה"וושינגטון פוסט" העמיד את יתרון ביידן בוויסקונסין על 17%; ה"ניו יורק טיימס" העמיד אותו על 11%. בזמן כתיבת הרשימה הזו נמנו 91% מן הקולות בוויסקונסין. לביידן היה יתרון של 11,000 קולות, או קצת יותר מ-0.03%. שלוש מאיות האחוז.

 אולפני בחירות ברשת ABC / צילום: צילום מסך

הסקרים הראו יתרון חד-משמעי של ביידן במישיגן, כמעט ללא יוצא מן הכלל, בין ספרה גבוהה אחת לשתי ספרות נמוכות. הסקרים נטו להראות הפרשים קטנים יותר בפלורידה ובפנסילבניה, אבל רובם הראו יתרון של ביידן.

יתרון על קריאה בכוכבים?

תחושה של אי-נוחות התחילה להתפשט כנראה בין כמה מעורכי הסקרים לקראת סוף השבוע שעבר. הגיעו הדברים לידי כך, שעורכי סקר של "וושינגטון פוסט" ורשת "אי.בי.סי" ניסו להתנער מן המשמעות של יתרון בן 7% שהם העניקו לביידן בפנסילבניה. הם הסבירו שטעות הדגימה בסקר היא 4%, ולפיכך ייתכן שלנשיא טראמפ יש 4% יותר ולביידן יש 4% פחות, וזה אומר שטראמפ עשוי להוביל. זה כמובן ייתכן בהחלט, אבל זה גם אומר שאין כל ערך לסקר, מפני שאם מ-7% לצד אחד משתמע יתרון אפשרי של הצד השני - אז אולי מוטב לקרוא קלפים, או עלי תה, או סתם לצפות בכוכבים.

 אולפני בחירות ברשת NBC / צילום: צילום מסך

מה קרה לסקרים? מדוע הם היו כל כך רחוקים מקריאת המפה, עוד יותר ממה שהיו ב-2016? הניתוח שלאחר המוות רק מתחיל והימים הבאים יניבו הרבה מאוד תירוצים, והרבה מאוד חרדה בענף. אבל ספק אם בכל ההיסטוריה הפוליטית כל כך הרבה סקרים הניבו כל כך מעט תוצאות-אמת והמעיטו כל כך לשרת את ארגוני התקשורת שמימנו אותם.

היו פה ושם סקרים שנבעה מהם הזהרה, אבל התגובה על ההזהרות כללה בדרך כלל ביקורת על מתודולוגיה וייחוס מניעים פוליטיים.

למשל, קבוצה שולית למדי הנקראת "טרפלגר", וידועה בקשרים עם המפלגה הרפובליקאית, הסבירה את סקריה המנוגדים בצורך לאזן נטייה רבת שנים של מרואיינים לשקר לסוקרים על העדפותיהם הפוליטיות. היא טענה שפיתחה כלים לגילוי נטיות הלב האמתיות של מרואייניה. זה נשמע כמעט כמו מהתלה, אבל בחינה של סקרי טרפלגר עשויה לגלות שהיא התקרבה אל האמת הרבה יותר מאחיותיה הבכירות.

סקר אחד, שהתפרסם ביום א' השבוע במדינת איווה, שיגר הזהרה משתמעת לכל האחרים: אפשר ששינוי מסיבי מתחולל במדינות המערב התיכון בימים האחרונים של מערכת הבחירות. כתבנו כאן בהרחבה על הסקר הזה, והצגנו את השאלה האם טראמפ חוזר על הצלחתו מ-2016 מבלי שרובנו מבחינים.

 אולפני בחירות ברשת CNN / צילום: צילום מסך

הסקר באיווה הראה צמיחה פתאומית ביתרון טראמפ מ-0% בסוף ספטמבר ל-7% בסוף אוקטובר. הסקר הזה, ממכון רב-מוניטין, התקבל באי-נוחות, מפני שהיה קשה לבטל את ערכו או לייחס לו מניעים פוליטיים. אבל בסופו של דבר הוא התקבל במשיכת כתפיים. אגב, הסקר הזה דייק להפליא, וטראמפ אמנם ניצח באיווה בהפרש של 7%.

"מזויפים", אמר טראמפ

הנשיא טען לכל אורך הדרך, ש"הסקרים מזויפים". לפחות חלק מתומכיו הזהירו שאין להתייחס ברצינות אל סקרים, המוזמנים וממומנים בידי אותם כלי תקשורת המנהלים מערכה בלתי פוסקת נגד הנשיא. אבל הטענה הזו לא התיישבה עם העובדה שגם רשת פוקס, האוהדת לטראמפ, פירסמה סקרים דומים, שהעלו את חמתו של הנשיא.

הכישלון היה הפעם כללי. לא רק סקרים חד-פעמיים נכשלו, אלא גם סקרי מעקב (tracking polls). אחד המיוחסים שבהם, מאוניברסיטת דרום קליפורניה בשביל "לוס אנג'לס טיימס", התפאר שהוא חזה את נצחון טראמפ ב-2016. הפעם הוא הראה יום אחר יום במשך חודשים יתרון קבוע של טראמפ בהפרש של 9%-12%.

עורכי סקרים חזרו פעם אחר פעם על המנטרה שהם מוסרים "תמונות מצב", לא תחזית על התוצאות. זה כמובן נכון, אבל תמונות מצב הנמסרות בסמיכות זמנים כל כך גדולה להצבעה היו צריכות לשקף כיוון. הן לא שיקפו אותו.

 אולפני בחירות ברשת FOX NEWS / צילום: צילום מסך

כיוצא בזה, אתרי הסטטיסטיקה הפופולריים לא עמדו במבחן הרצינות או האחריות. אתר 538 של נייט סילבר רב המוניטין, העניק סבירות של 89% לנצחון ביידן. פרויקט החיזוי של השבועון הבינלאומי רב היוקרה "אקונומיסט" העמיד את סבירות נצחונו של ביידן על 97%.

נייט סילבר נודע לעולם הגדול ב-2012, לאחר שחזה נכוחה את נצחונו הזעום של ברק אובמה על מיט רומני. הוא העניק לנצחון אובמה הסתברות של 75% ויותר, גם כאשר יתרונו בסקרים היה בגבולות טעות הדגימה. סילבר חזר וניסה להסביר שהסתברות גבוהה תיתכן גם כאשר ההפרש קטן. הוא לא חזה את גודל נצחונו של אובמה, אלא את עצם הניצחון. הוא צדק.

 מתנדנדות עד הרגע האחרון

נראה מה הוא יגיד הפעם, ונראה איך אנחנו נקרא סקרים מכאן ואילך, אם עוד יהיו סקרים.