ל"סטארט-אפ ניישן" יש הרבה ללמוד מסצינת החדשנות באמירויות

מאז פורסם הסכם השלום בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות, ניהלתי אינספור שיחות עם גורמים ישראלים שונים שנחתו בדובאי וביקשו להיפגש. כולם מחפשים אחר הדרכים הטובות ביותר לנצל את ההזדמנויות החדשות שהביא ההסכם. בין היזמים, המשקיעים, ואנשי העסקים, היו גם שיחות רבות מיועצים ומומחים שונים, ולכולם מטרה אחת: ללמד את מנהיגי האיחוד כיצד להקים "אקוסיסטם" משגשג של חדשנות ויזמות, ממש כמו בישראל.

בבסיס הרעיון שוכן יסוד הגיוני: הנהגת איחוד האמירויות חרטה על דגלה את פיתוח, טיפוח וביסוס ה"אקוסיסטם" המקומי, ואף תקצבה זאת ביד רחבה. ואכן, מי יותר מתאים בעולם ללמד אודות תחומי היזמות והחדשנות מאשר "אומת הסטארט-אפ", על יועציה השונים (והרבים)? וכך, עשרות רבות של מומחים ויועצים מקווים כי מנהיגי איחוד האמירויות יפתחו בפניהם הדלת (ואת פנקס הצ'קים), ויבקשו ללמוד מהם את התורה: כיצד להקים, לבסס ולתמוך ב"אקוסיסטם" משגשג, כזה שיצמיח מתוכו פתרונות חדשניים, חברות ענק ויזמים פורצי דרך.

בפועל, המציאות מורכבת הרבה יותר. למעשה, במקרים מסוימים היא אף הפוכה לחלוטין. במקום ללמד את האמירתים על הקמת "אקוסיסטם" של חדשנות ויזמות, טוב יעשו כל המומחים והיועצים (ואולי אף מדינת ישראל כולה) אם יטוסו לדובאי או אבו-דאבי עם מחברת ריקה ועט, במטרה אחת ויחידה: ללמוד. כן, גם "אומת הסטארט-אפ" יכולה ללמוד דבר או שניים מסצינת החדשנות המתפתחת של איחוד האמירויות.

חושבים ופועלים לטווח הארוך, מאוד

כבר לפני מספר שנים, הנהגת איחוד האמירויות הבינה כי לא תוכל להסתמך לעד על מצבורי הנפט האדירים שלה, גדולים ככל שיהיו, וכי אם תרצה לשמר את מעמדה הכלכלי גם בעתיד הרחוק, יש צורך ברור בשינוי. מאז התקבלה ההחלטה, האמירתים לא עצרו לרגע: סכומי כסף אדירים הושקעו, קרנות, גופים ותוכניות ייעודיות הוקמו - ותחום היזמות המקומי החל לצמוח.

כאן, אולי, נעוץ השיעור הראשון שניתן ללמוד מהאיחוד: בניגוד לישראל, המאופיינת בחשיבה מהירה אך לטווח קצר יחסית, באיחוד האמירויות חושבים ופועלים לטווח הארוך, מאוד. יעדי התוכניות הממשלתיות מגיעים עד 2071, וכעת, הם מאמינים, הם בסך הכול מניחים את היסודות של מה שיהפוך, לשיטתם, להאב טכנולוגי-חדשני עולמי מוביל. החשיבה ארוכת הטווח מביאה גם להשקעה רחבה בפיתוח "מנהיגי-שוק עתידיים", בתוכניות חינוכיות מגיל צעיר, ובכינון יחסים מעמיקים עם שווקים מתעוררים ברחבי העולם.

החשיבה הזו מחלחלת גם ליזמים, למשקיעים, ולחברות המקומיות: בעוד בישראל חוגגים אקזיטים נוצצים של עשרות או מאות מיליוני דולרים, באיחוד האמירויות מכוונים רחוק יותר. הם לא רוצים להיות "אומת האקזיטים", כמו ישראל (לראייתם), אלא לבנות חברות ענק בקנה מידה עולמי.

הרצון לבנות "גדול יותר, גבוה יותר, ורחוק יותר" הוא מוטיב חוזר באיחוד האמירויות. בעוד בישראל אימצו בשמחה את המושג "Hutzpa" (חוצפה במובן החיובי), באיחוד מאמינים יותר בתעוזה: התעוזה לבנות את הבניין הגבוה בעולם, התעוזה לשלוח גשושית למאדים, ועוד. התעוזה הזו, לראייתם, היא גם זו שתוביל אותם להקים "אקוסיסטם" עולמי מוביל, ממנו יצאו חברות בקנה מידה בינלאומי.

נקודת זינוק מצוינת לעמדת הובלה עולמית

שיעור מאלף נוסף ניתן ללמוד מהאמירתים על קשריהם עם שווקים מתעוררים ברחבי המזרח התיכון, אפריקה ואסיה. בישראל, הרוב המוחלט של המיזמים עדיין מכוון לפעול ולמכור בשווקי המערב, ובמיוחד בארה"ב.

באיחוד האמירויות הבינו כבר מזמן כי אם ברצונם לבנות "אקוסיסטם" חזק לטווח הארוך, שווקים מתעוררים הם יעד מרכזי. בשנים האחרונות הם השקיעו מאמצים ומשאבים רבים בכינון יחסים מעמיקים עם שווקי ענק פוטנציאליים, כמו סעודיה, מצרים, ניגריה, קונגו, אתיופיה, ואף הודו וסין. על פי כל התחזיות, כוחם של השווקים המתעוררים בכלכלה העולמית צפוי לגדול משמעותית בשנים הקרובות, ואיחוד האמירויות נמצאת בנקודת זינוק מצוינת להובלתם.

אם כל זה לא הספיק, יש עוד שיעור חשוב במיוחד שניתן (וכדאי) לישראל ללמוד מזירת היזמות באיחוד האמירויות: שוויון מגדרי. מרבית הישראלים נדהמים לגלות שדווקא באיחוד, מדינה ערבית-מוסלמית שבה מרבית הגברים לא מוותרים על ה"קנדורה" הלבנה המסורתית, פועלות תוכניות מיוחדות לקידום מעמד הנשים בתחום היזמות המקומי, ובהצלחה מרשימה. נשים מובילות כיום חברות וקרנות, לרבות כמה מהחברות המובילות והמכניסות ביותר בשוק. במכללת DBW, לדוגמה, רשומות כיום למעלה מ-2,500 סטודנטיות בתחומי הטכנולוגיה, מנהל עסקים והכלכלה.

הידע שנצבר בישראל לאורך השנים הוא אדיר, והפוטנציאל לשיתוף פעולה בין ה"אקוסיסטם" הישראלי, שהתפתח והתעצב לאורך שנים ארוכות והפך לאחד המובילים בעולם לבין המוטיבציה והתכנון ארוך הטווח של איחוד האמירויות גדול אפילו יותר. לאנשי מקצוע ומומחים ישראלים בהחלט יש מה לתרום, אך הגישה חייבת להשתנות: במקום לבוא ללמד, כדאי גם לבוא ללמוד. אז, נוכל לחשוב ולפעול בשיתוף פעולה, וליצור ביחד עתיד טוב יותר לשתי המדינות, ולאזור כולו. 

הכותב הוא יזם ומשקיע בינלאומי. בארבע השנים האחרונות הוא מנהל את חברת "איגנייט פאוור" (Ignite Power) בדובאי, הפועלת בשוק המקומי וברחבי המזרח התיכון ואפריקה