"הדבר החזק ביותר שניתן לעשות עבור הסביבה הוא להיות מודע מה יש בפורטפוליו שלך"

את הדברים אמרה מארי לאור שאופלברגר ראש תחום ESG & Stewardship , בנק פיקטה, שוויץ בשיחה עם גיא בן סימון במסגרת ועידת "עושים שוק" של גלובס. 

"לביידן יש מחויבות אמיתית לנושא שינוי האקלים"

בן סימון: האם את חושבת שהגישה של הנשיא החדש (ביידן) לאנרגיה נקייה תהיה שונה משל הנשיא הקודם?
מארי לאור שאופלברגר: "כן, יש שינוי גדול בין הנשיא הקודם לבין הנשיא הנבחר ביידן. יש לו מחויבות אמיתית לנושא שינוי האקלים וכבר הצהיר שארה"ב, שתכננה לצאת מהסכם פריס, תחזור אליו. זה גם אומר שיהיה כסף משמעותי שיוזרם כחלק מחבילות הסיוע של הקורונה, כפי שנעשה באירופה, ששליש מהכסף הלך לפרויקטים סביבתיים. כמובן שזה תלוי גם בהרכב הסנאט".

האם המשבר הכלכלי ישפיע לרעה על המאבק בשינוי האקלים?
"המאבק צריך יותר מימון, כמובן שזה מושפע מהכלכלה האמיתית. עם זאת, כשמסתכלים על תוכניות סיוע למשבר הקורונה באירופה ולפי ההצהרות של ביידן, הן כוללות כסף שמוזרם לכלכלה לנושאים סביבתיים. לכן תהיה השפעה, אך מהצד השני זה מאפשר לכוון מימון לפרויקטים החשובים האלה".

מה יכול משקיע שהסביבה חשובה לו לעשות כדי להשפיע לטובה על עתיד בר קיימא?"
יש מספר דברים שמשקיעים יכולים לעשות. אפשר להבטיח שמנהלי האסטרטגיה של הפורטפוליו לוקחים בחשבון גורמים סביבתיים וחברתיים - ESG. נותן לך מבט שונה על הפורטפוליו.

"יש עוד שני דברים חשובים שאפשר לעשות. הראשון הוא engagement - להבטיח שהמשקיעים מדברים עם ההנהלה ומוודאים שהחברות עוברות למשל מאנרגיה מזהמת לאנרגיה מתחדשת, ולמשקיעים יש "קול" בדרך שהחברות פועלות.

"הדבר החזק ביותר הוא להיות מודע מה יש בפורטפוליו שלך, במה משקיעה קרן הפנסיה. האם משקיעים בחברות חדשניות או בחברות של העולם הישן שלא עברו את השינוי?".

ואיך מוסדות כמו בנקים יכולים להשפיע?
"התשובה היא בעצם תמונת המראה לתשובה הקודמת. כמו שמשקיעים צריכים להיות מודעים, אנחנו צריכים להבטיח שבחברות שאנחנו משקיעים בהם, אנו בקשר עם ההנהלה על מנת לוודא את זה. יש לנו אחריות כלפי המשקיעים. אנחנו צריכים להציע ללקוחות שלנו היצע מוצרים ופתרונות שמאפשרים להם להשקיע באסטרטגיות השונות האלה. אני חושבת שלתעשיית ניהול הנכסים בכללותה יש עבודה עצומה לאפשר להציע מנגנונים של מימון לעתיד כזה".

"אם לא נכבד את הגבולות האלה יהיו לנו בעיות קשות גם בכלכלה"

מה השינוי במחשבה על השקעה בת קיימא אומרת בפועל למשקיע, לבנק, לחברות?
"אם תסתכל על 40 השנה האחרונות היה שינוי אמיתי בפרדיגמה. עברנו מעולם שהיה בו דגש על יצירת ערך למשקיעים, מילטון פרידמן, "ביזנס זה ביזנס", ושלייצר ערך לבעלי המניות זו הייתה האחריות הבלעדית של החברה - משם עברנו לשנות ה-2000 שהתחלנו לדבר על אחריות חברתית תאגידית (corporate social responsibility). רואים פתרונות ומוצרים חדשים שנוגעים ספציפית בחלק מהסוגיות האלה, אך עדיין לא משלבים את הרעיון שאנו חלק מחברה (society) וחלק מהעולם, ואם לא נכבד את הגבולות האלה יהיו לנו בעיות קשות גם בכלכלה.

"זה השינוי המהותי שעברו המשקיעים בשנים האלה. בפועל, מה שזה אומר בניהול השקעות, שילוב של סיכוני סביבה לתהליך ההשקעה, לצד המדדים הפיננסיים המסורתיים. צריך לשלב את שניהם וזה נותן מבט טוב יותר על הסיכון בפורטפוליו. אנחנו כן יכולים לייצר פורטפוליו השקעות שדוחף קדימה לשינוי או משקיע בחדשנות".

איך ממשלות וארגונים יכולים לשתף פעולה ומה הקשיים?
"זו שאלת מיליון הדולר. זה האתגר הגדול ביותר, הבעיה קשורה לכולנו, אף מדינה לא יכולה להתמודד לבד וגם אף ארגון או תעשייה. אם מסתכלים על פורטפוליו של הבנקים, הוא שיקוף של הכלכלה האמיתית, שהיא עדיין מוטת אנרגיה על בסיס מאובנים, וזה צריך להשתנות. כולנו צריכים להגיע לשולחן וזה צריך לכלול הרבה מאוד שותפים. הממשל החדש בארה"ב יוכל לעזור בכך. הרבה מדינות מצהירות על כוונה להפחית תלות באנרגיה מזהמת. אני גם חושבת שהקהילה המדעית היא גורם מפתח בעניין".

איך יתפתח בשנים הקרובות מימון בר קיימא?
"ב-2015 מעל 100 מדינות חתמו על יעדים בנושא, והבינו שיהיה צורך במימון ציבורי ופרטי. גם מצד המדינות וגם מצד המגזר הפרטי. בארגונים פיננסיים, צריך להציע יותר מהמוצרים האלה שמכוונים את המימון הזה. היה הרבה מימון בתחום האנרגיה המתחדשת, שהביא את העלות של האנרגיה המתחדשת לרמות כה נמוכות שכולם יכולים להשתמש בה. היום בארה"ב היא זולה יותר מאשר להישאר בפחם למשל, כך שיש פה טיעון כלכלי. צריך לעשות זאת גם בתחומים כמו מלט, כמו פלדה. צריך השקעות ציבוריות וגם מצד המשקיעים הפרטיים. עבודה משותפת תאפשר לנו להשיג את הכסף ולהציע למשקיעים הצעות השקעה מעניינות שמגוונות את הפורטפוליו".

האם תוכלי לתת דוגמה להשפעת שינוי האקלים על ישראל?
"אני לא מומחית לישראל אבל אחד הנושאים הכי משמעותיים לאזורכם הוא שישנו מחסור במים, רשויות המים בישראל צפו שבעשור הבא תהיה ירידה של כ-10% בכמויות הגשם, לכך תהיה השפעה על נהר הירדן. תחשוב על ההשפעות על החקלאות, על הזמינות של מים - חשוב גם לתעשייה. זו דוגמה חשובה, זה לא עוד מאה שנה אלא בקרוב".

בנימה יותר אופטימית, מה ההזדמנויות?

"כמו בכל משבר יש הזדמנויות. יש הזדמנויות בנושא המעבר, החדשנות שצריכה להתקיים. בנושא הבנייה - לייצר בניינים יותר יעילים, מלט "ירוק" וכדומה - זה לא קיים כיום ויש מקום לחדשנות.

"כמו כן יותר שת"פ בין גורמים ציבוריים ופרטיים, להציע עוד תחומים מלהיבים במימון, כמו שילוב פילנתרופיה וכסף של המדינה להפחתת הסיכון למשקיעי הקצה שיוכלו להשיג תשואה. נראה הרבה התפתחויות בתחום הזה לא רק בתחום הסביבתי אלא גם בתחום החברתי".