סיכום אוקטובר בתיקי ההשקעות: שוקי ההון בקונפליקט עם המציאות הכלכלית העגומה

תיקי ההשקעות המנוהלים רשמו ירידות בחודש אוקטובר, כשברקע מדינת ישראל בסגר שני, ומדינות רבות בדרך לסגר שכזה, עקב התפרצות מחודשת של מגפת הקורונה. ירידות השערים היו בעיקר נחלתם של מדדי המניות בחו"ל, בהובלת מניות הטכנולוגיה בארה"ב שרשמו נסיגה, תיקון לצורך עלייה מחודשת לקראת יום הבחירות שחל בתחילת נובמבר בארה"ב. מדדי האג"ח גם הם נהנו מיציבות יחסית באוקטובר, עם אינפלציה מתונה מצד אחד ויציבות בעולם הריביות מצד שני.

לפיכך, בהתחשב בתנודתיות החודשית החריפה שהייתה בתיקי ההשקעות לאורכה של כל השנה הנוכחית, התנודות באוקטובר היו מתונות יחסית. מדד תיק האג"ח עלה קלות באוקטובר בשיעור של 0.02%, בעוד שמדד תיק המניות ירד בשיעור של 0.99%. מדד תיק ה-20:80 ירד בשיעור של 0.19% ואילו מדד תיק ה-30:70 ירד בשיעור של 0.29%.

התשואות שנצברו מתחילת השנה ועד אוקטובר נמצאות עדיין בטריטוריה שלילית, ומדד תיק האג"ח נמצא במינוס של 1.11% מתחילת השנה. תיק מדד המניות צריך לעלות ב-7.19% כדי למחוק את ההפסדים שנצברו בו השנה. מדדי אג'יו המכילים 20% ו-30% מניות, ירדו בעשרת החדשים הראשונים של השנה בשיעורים של 2.29% ו-2.84%, בהתאמה.

מדדי אג'יו לניהול תיקי השקעות מבוססים על נתונים מבתי השקעות רבים, ובהם פסגות, אלטשולר שחם, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, איי.בי.איי, מיטב דש, הראל, תפנית דיסקונט, UNIQUE, הלמן אלדובי, אלומות ואנליסט. הנתונים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור. המדדים הנבנים מנתונים אלה עוקבים אחר "תיק ההשקעות המצרפי" של הציבור ומהווים מדדי ייחוס והשוואה (בנצ'מרק) אובייקטיביים לצורך השוואת ביצועים ותוצאות בתיקי השקעות מנוהלים, קרנות השתלמות ועוד.

מדיניות של התערבות נגד המשבר

מעבודתנו עם לקוחות וועדות השקעה רבות מתקבל החיווי שלפיו התשואות השליליות נתפשות כ"רע במיעוטו", על רקע תמונת המציאות השלילית. התחושות בקרב המשקיעים הן כי "יכול היה להיות גרוע בהרבה", ואכן, ללא התערבות הבנקים המרכזיים והמדינות היינו עלולים להיות בשוק נמוך יותר, אולי עשרות אחוזים מאחור.

הפרקטיקה שבה נוהגות מדינות בתקופה זו מרשימה, ותואמת גישה קפיטליסטית מובהקת שנותנת מענה הולם ומדויק לאתגרי הזמן. יכולה להיות ביקורת גדולה על המדיניות החריגה הזו, ונגיע אליה בהמשך, אולם לפי שעה, מדיניויות ההרחבה המוניטרית והפיסקאלית מצליחות לפצות במשהו על החולשה הכלכלית, ולמנוע קריסה כלכלית.

פעולות הרחבה והדפסות הכספים לצורך מתן פיצוי ישיר לאזרחים במדינות המערב, השתתפות בשכר עבודה או הזרמה ישירה לפירמות שחוו ירידה בהכנסות, מאפשרות לכלכלה להמשיך לתפקד במידה מסוימת. גם באזורים של שוקי ההון, הפחתות הריבית, רכישת אג"ח ויצירת נזילות פיננסית, מדינות הצליחו לייצב את השווקים ולאושש אותם במידה משמעותית מאזורי השפל.

בזכות פעולות אלו, למרות שמשקי בית ועסקים קטנים רבים מדי קורסים תחת נטל של איום על פרנסה, הפסדים וחוסר ודאות עמוק לגבי עתידם, העולם הפיננסי מצליח לשרוד לעת עתה, והדבר מתבטא בהפסדים מתונים בלבד, ולעיתים אף רווחים בתיקי ההשקעות. במילים אחרות, הפערים והאי-שוויון בעושר הקיים באוכלוסיות רבות הולכים ונפערים עוד.

אבל זה לא החיסרון היחיד של הפעולות ההכרחיות הללו של הממשלות. מדובר בדחייה של הבעיות אל העתיד, מאחר שהן תחויבנה בפתרון ופיצוי בעתיד על-ידי העלאת מסים, הקטנת תשלומי העברה וצמצום תקציבי בכלל. תחנות משטרה רבות נסגרו בבריטניה בשנת 2010, אחרי משבר 2008-2009. האם עלייה בפשיעה במדינות מסוימות היא אחת מתוצאות הלוואי הצפויות כתוצאה ממשבר הקורונה?

 מדדי-אגיו-לניהול-תיקי-השקעות

דרוש ראלי כדי למחוק את הפסדי 2020

אחד ממניעי הפעולה של משקיעים היא ההישגיות והשאיפה להצלחה, ואנחנו לא מסתפקים במועט, בהפסד מינימלי, ב"רע במיעוטו". משקיעים רבים שואלים את עצמם מה צריך להתרחש כדי שהשנה הנוכחית תסתיים בתשואה חיובית ולא בהפסד. מעבר לתחושת ההצלחה, הדבר חשוב עד מאוד לפנסיה ולניהול החסכון והעושר המשפחתי של משקי הבית. חסכונות הדור הנוכחי לא מצליחים להתרומם כיאות כדי לאפשר מחיה ראויה בעוד עשרות שנים, וכל שנת הפסד פוגמת עוד יותר ברמת החיים העתידית של משקי בית רבים.

במצב הנוכחי של התשואות מתחילת השנה, התשואה הממוצעת בשש השנים האחרונות היא 2.1% בלבד בתיק ההשקעות המסורתי, ה-20:80. יש לאפס את התשואה השלילית שנוצרה בתיק זה מתחילת השנה, ולו כדי להגיע לתשואה ממוצעת צנועה של 2.5% בשש השנים האחרונות. כדי שזה יקרה, מדדי האג"ח על פי הרכבם בתיקים צריכים לעלות ביותר מ- 1%, ומדדי המניות ביותר מ-7%, או אז נקבל תשואות אפסיות ב-2020, אבל נשמור על תשואה סבירה בראיית החסכון ארוך הטווח של הציבור.

כדי שמדד תיק האג"ח יתאפס ויעלה בשיעור הדרוש כדי למחוק את הפסדי השנה, מדובר ברווחי הון משמעותיים שקשה לראות אותם מגיעים על רקע התשואות הנמוכות לפדיון - כ-1.1% בתל בונד 60 הצמוד ו-1.75% בתל בונד 50 השקלי. התקווה עלולה לבוא ממדדי המניות, שבאמצעות ראלי של סוף שנה, של כ-10%, יוכלו לפצות ולהעלות את מדדי תיק ה-20:80 חזרה אל קו האפס. האם לשוקי המניות יש כוח לבצע ראלי של סוף שנה, בעוד שהכלכלה האמיתית שוקעת למיתון במרבית מדינות העולם, והקורונה מאיימת לצאת משליטה ולהתפרץ עם בואו של החורף?

ברור כי המשקיעים הולכים ונכנסים אל השווקים בימים אלה למרות וכנגד התמונה השלילית בכלכלה הריאלית. תופעה מדהימה זו נרשמת לאורכו של המשבר והיא מלמדת על ניתוק מוחלט של משקיעים ובעלי נכסים מן המציאות הכלכלית האופפת רבים אחרים.

אחת הסברות שהעלינו בטור זה היא שמשקי הבית, המנהלים את החיסכון והעושר המשפחתי, נוטים דווקא לנסות ולהגיע לרווחים בהשקעה בניירות ערך כדי לפצות על ירידה בהכנסות מעבודה. לשם כך הם דווקא מגדילים סיכונים והולכים לשוקי המניות. הדבר מקבל ביטוי גם בעלייה בפרסום של אתרי המסחר וחברי הבורסה, הפונים אל הביקוש הגדל של משקי הבית, ולנטייתם אל שוקי ההון.

כך נוצר קונפליקט רב-ממדים בשוקי ההון, בין שיקולי הטווח הקצר לטווח הארוך, בין גופי הפנסיה למשקי הבית ובין מצבה העגום של הכלכלה הריאלית למחירי המניות הגבוהים. מישהו יכול לנחש האם וכיצד הקונפליקט יסתיים? 

*** הכותב הוא מנכ"ל אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות, המייעצת בניהול השקעות אובייקטיבי ובניהול סיכונים פיננסיים, מחבר הספר "הסיכון: שומר הראש שלנו". אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק