עיריית חיפה תשלם כ-30 מיליון שקל פיצויים לאנשים שהחזיקו בעבר בבעלות קרקעות בדרום העיר, במקום שבו נמצא קניון עזריאלי חיפה (קניון חיפה) וקניון קסטרא. זאת, משום שלפני כ-40 שנה העירייה הפקיעה את הקרקעות מבעליהן לצורכי ציבור, ואולם עם השנים הקרקעות עברו שינויי ייעוד למסחר, ובסופו של דבר הוקמו עליהם הקניונים. כך פסקה שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, ריבי למלשטריך-לטר.
מדובר בתביעה מ-2014, שבמסגרתה תבעו 11 בעלים לשעבר ויורשיהם, שיוצגו על-ידי עורכי הדין שחר הררי וסיון גוטהולץ את העירייה ואת רמ"י, שלה ניתנו הקרקעות במועד כלשהו, בדרך למכירתן ליזמי הקניונים. בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת הופקעו כ-76 דונם בבעלותם על-ידי עיריית חיפה לצורכי ציבור, שהוגדרו "תיירות, נופש וקיט".
עם השנים שונה ייעוד המקרקעין, הם נמכרו בחלקם על-ידי העירייה לרמ"י במסגרת הסכם חליפין של קרקעות; רמ"י החכירה את המקרקעין שבבעלותה ליזם פרטי, שם הוקם קניון חיפה, ואילו העירייה החכירה את המקרקעין שבבעלותה ליזם פרטי, שהקים עליו את קניון קסטרא. לאחר מכן מכרה העירייה זכויות נוספות במתחם קסטרא, לצורך משרדים ודיור מוגן.
"איננה מוסמכת לעשות בקרקע המופקעת ככל העולה על רוחה"
מה קורה כשרשות מקומית מפקיעה שטחים לצורכי ציבור, משלמת בגינם פיצויים לפי כללים שבדרך כלל מקפחים את בעלי הקרקעות, ובסוף הסיפור היא משנה את ייעוד השטחים למשהו אחר? "זכות הקניין במקרקעין קבלה מעמד של זכות יסוד חוקתית בחוק יסוד 'כבוד האדם וחירותו'. רשות מפקיעה איננה מוסמכת לעשות בקרקע המופקעת ככל העולה על רוחה והיא כפופה למשטר של שימושים ציבוריים מסוימים", כתבה השופטת למלשטריך-לטר בפסק דינה.
במקרה הזה עיריית חיפה הייתה מחוייבת להציע לבעלי הקרקעות לרכוש בחזרה את הקרקע, ואולם לא רק שלא עשתה כן - היא העבירה חלק מהשטחים לרשות רמ"י, שלאחר מכן העביר את הזכויות גם לצדדים שלישיים, וכך לא נותר כל צעד אחר לעשות, אלא להשית עליהן פיצויים כספיים.
השופטת ציינה כי בין העירייה, רמ"י והתובעים התקיימו מספר ישיבות על-מנת להגיע לפשרה. לגלובס נודע כי נעשה ניסיון להקצות חלק מהקרקעות של שכונת נאות פרס הסמוכה לרשות בעלי הקרקעות כפיצוי, ואולם הדברים לא צלחו, משום שראשת העיר הנוכחית, עינת קליש-רותם, לא הביאה את ההסכם לאישור מועצת העיר.
שמאים מטעם התובעים (זאב כהן) ומטעם רמ"י והעירייה (ד"ר בועז ברזילי) חישבו את גובה הפיצויים, ואולם השופטת למלשטריך-לטר העדיפה את השיטה של התובעים, והתוצאה, כאמור פיצויים בסך כולל של כ-30 מיליון שקל, לבעלי הקרקעות וליורשיהם. כמו כן, נפסק כי העירייה תשלם את שכרת טרחת עורכי הדין של התובעים בגובה 100 אלף שקל.
מצד שני התובעים ישלמו לרמ"י הוצאות משפט של 20 אלף שקל, שכן בסופו של דבר השופטת קבעה כי האחראית הבלעדית על ההפקעות הייתה העירייה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
