ג'ונסון מתכוון לנסוע לבריסל לדון באופן אישי על הסכם הברקזיט

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון הודיע הערב (ב') כי הוא מתכוון לנסוע אישית לבריסל כדי לדון בהסכם סחר חופשי בין האיחוד לבין בריטניה שיאפשר פרישה "חלקה" בסוף השנה. ג'ונסון הודיע זאת בתום שיחה של יותר מ-90 דקות עם נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר-לאיין, שבתומה דווח כי "נותרו חילוקי דעות" בשורה של נושאים המונעים חתימה על הסכם. הודעת ג'ונסון פורסמה בתום יממה מתוחה בעוד הזמן להגיע להסכם הולך ואוזל. ג'ונסון עשוי לבקר בבריסל ביום רביעי, אך ככל הנראה לא מחר (ג').

בין אם כחלק מהמשא ומתן או בשם ריבונותה של בריטניה, ראש הממשלה בוריס ג'ונסון איים ביום ראשון "לפרוש מהשיחות באופן מיידי" אם האיחוד יסרב להתפשר בנושאים שעדיין נמצאים במחלוקת: זכויות הדיג, מחויבות בריטניה לתקינה אירופית בתחומים מסוימים גם אחרי הפרישה והסעיפים הקובעים אילו עונשים יושתו על בריטניה במידה, שלא תמלא אחר ההסכם.

העיתונים הבריטיים של יום ב' שיקפו היטב את העמדה הבריטית: "בוריס מוכן לפרוש בכל רגע", כתב ה"דיילי מייל". "אין עסקה אם לא נוכל לקחת מחדש שליטה", כתב ה"דיילי אקספרס" האירו-סקפטי, בעוד ה"דיילי טלגרף" השמרני כתב בכותרת הראשית כי "השיחות נמצאות על חוד הסכין".

צרפת מאיימת בווטו על הדיל

עד יום ראשון, במרכז המשא ומתן ניצבה סוגיית זכויות הדיג: איזו גישה, אם בכלל, יקבלו ספינות דיג מהאיחוד האירופי למים הכלכליים של בריטניה אחרי הפרישה. עד כה הייתה בריטניה מחויבת למדיניות הדיג המשותפת, המאפשרת לכל מדינה החברה באיחוד לדוג בשטח שמעבר ל-12 מיילים ימיים (22 ק"מ) מהחוף של מדינה שכנה, אך רק לפי מכסות שנקבעות מדי שנה. המכסות שנקבעו לדייגים בריטיים, שלטענתם היו נמוכות מדי כבר מ-1970, היו אחד הנימוקים העיקריים בהם השתמשו התומכים בפרישה מהאיחוד האירופי בקמפיין הברקזיט ב-2016. ג'ונסון עצמו הצטלם מספר פעמים עם דגים שונים והביע את מחויבותו ל"החזיר את השליטה" לבריטניה.

ואולם, גם הצרפתים והספרדים ומדינות אחרות נלחמות על זכותן לדוג במים הכלכליים. ראש ממשלת צרפת ביקר בצפון המדינה בשבוע שעבר והבטיח לא "להקריב" את תעשיית הדיג הצרפתית במטרה לחתום על הסכם עם בריטניה. מקורות בכירים בארמון האליזה איימו בסוף השבוע להטיל וטו על עסקה אם היא לא תכלול מתן גישה לספינות דיג צרפתיות באזורים שנויים במחלוקת. למרות שתעשיית הדיג בבריטניה ובצרפת מהווה רק אחוזים בודדים מהתמ"ג של שתי המדינות, סוגיות של גאווה לאומית תפסו את מרכז הבמה בנושא זה.

בינתיים, לפי דיווח ב"גרדיאן" נרשמה התקרבות בין הצדדים ב"קרב על הבקלה", כפי שהגדירו אותו כלי התקשורת בבריטניה. הנושא הוסכם בדרך אירופית אופיינית: הגדרת "תקופת מעבר" של חמש עד שבע שנים, שבהן שני הצדדים ידונו במכסות ובגישה האירופית למים הבריטיים.

הבטחה ל"מגרש משחקים שווה"

הפוקוס עבר כעת לנושא מהותי יותר, והוא המשך המחויבות של בריטניה לתקינה אירופית בתחום העבודה ואיכות הסביבה, במטרה ליצור "מגרש משחקים שווה" בין חברות אירופיות לבריטיות ולמנוע יתרון לא-הוגן לצד הבריטי.

האיחוד חושש ממצב שבו הממשלה הבריטית, שתקבל גישה חופשית לשוק האירופי כחלק מההסכם, תעניק תמריצים לתעשיית הרכב בדמות שינוי חקיקה שיאפשר לה להתחרות בהצלחה רבה יותר עם תעשיית הרכב הצרפתית או הגרמנית, למשל.

למעשה, הניסוחים המשפטיים המבטיחים את מחויבות בריטניה לתקינה האירופית בתחומים אלה (עבודה, חברה וסביבה) כבר הושלמו, אך חוסר האמון בין הצדדים גדול כל כך, עד שהעימות הוא למעשה על העונשים שתספוג בריטניה אם לא תמלא אחר הסעיפים הללו.

נשיא צרפת עמנואל מקרון, שמנסה להפגין עמדה קשוחה לקראת הבחירות הבאות לנשיאות, דורש אפשרות להטיל מכסים ותעריפים באופן חד-צדדי על סחורה בריטית במקרה של עבירה על ההסכם. הבריטים מתנגדים לכך בחריפות ומציעים רק אפשרות "לעבור מחדש" על ההסכם בעוד כמה שנים, אם יישומו לא יהיה לרוחם של שני הצדדים.