ההשקעה החדשה של קיבוץ חצרים היא בבדיקות מהירות: "הקורונה הוציאה אותנו מהארון מוקדם מכפי שתכננו"

קיבוץ חצרים מוכר בזכות חברת נטפים, שנוסדה ב-1965 והייתה חלוצת האג-טק הישראלי והעולמי. ב-1990 נכנס הקיבוץ לתחום נוסף - גידול חוחובה, ויצור של שמן חוחובה, בעיקר ליצוא. ב-2017 נמכרה נטפים ב-1.5 מיליארד דולר, ופתחה מגוון אפשרויות השקעה חדשות לקיבוץ, שהפך עם השנים לחברת אחזקות מגוונת הכוללת השקעות בחברות תעשייה, סטארט-אפים, קרנות הון סיכון וגם שותפות בחממה טכנולוגית. אחת ההשקעות שביצע הקיבוץ מתחת לרדאר (עד לפני כמה חודשים), היא בחברת פיקודיה, בתחום האבחון הרפואי.

את פיקודיה מנהל היות צביקה ברקאי, חבר קיבוץ חצרים, שמגיע אחרי קריירה ארוכה בתפקידי ניהול בתעשיה ובהייטק, ביניהם 17 שנים בנטפים. ברקאי הוא גם יו"ר ההנהלה הכלכלית של קיבוץ חצרים ומוביל את פעילות ההשקעות של הקיבוץ, והוא מסביר: "התחלנו להקים את חברות התעשיה שלנו כדי לטפל באתגרים של חקלאות מדברית, ומאז הפעילות שלנו התרחבה. במסגרת הפעילות שלנו בתחום החוחובה, בחנו לאורך השנים גם השקעות משיקות שקשורות לבריאות, ולכן אנחנו מכירים את התחום היטב.

"הקורונה הוציאה אותנו מהארון יותר מוקדם ממה שתכננו"

"פיקודיה נכנסה לרדאר שלנו ב-2017. פגשנו את ממציא הטכנולוגיה, יהודה יעבץ-חן, רגע אחרי שמכרנו את נטפים", מספר ברקאי. יעבץ-חן הוא ממציא פטנטים אוטודידקט, אשר עבד בעבר בחברה שהפכה לאורבוטק, והמציא פטנטים בבסיס מספר חברות סטארט-אפ כגון Phinergy ,Faro Innovation ו-Advanced Robotics. "לא הבנו את רוב מה שהוא אמר בהתחלה", מודה ברקאי, "אבל זה סיקרן אותנו מספיק כדי לבדוק, ואחרי כמה חודשים שבהן בחנו את החברה בעצמנו ובאמצעות מומחים, הקמנו את פיקודיה ביחד ב-2018. גיבשנו יחד את המודל העסקי. בחרנו עבורה יחד את השם פיקודיה - שילוב של פיקו - הגודל בו אנחנו יודעים לטפל, יחד עם ויקיפדיה, בגלל כמויות המידע שאנחנו עומדים לייצר.

"היינו מתחת לרדאר, עד שיהיה לנו מה להראות, בין היתר בגלל סיפורים כמו זה של חברת תראנוס (שהציעה גישה חדשה לאבחון אך לא הצליחה לפתח את המוצר ובסופו של דבר הונתה את המשקיעים והלקוחות לגבי יכולות האבחון שלה - ג.ו.). הקורונה פגשה אותנו במרץ 2020 והוציאה אותנו מהארון יותר מוקדם ממה שתכננו, והאיצה לנו חלק מהתהליכים. אחרי שנתיים של עבודה, יש לנו מוצר, אבטיפוס שעובד במעבדה ועושה את מה שהבטחנו. בתחום הקורונה אנחנו מצליחים לעשות בדיקות סרולוגיות בשיטה שפיתחנו".

בעצם הקיבוץ הוא חברת השקעות כעת?
"אנחנו יותר מוכוונים תעשיה. בפיקודיה, קיבוץ חצרים נותן את המעטפת הארגונית והניהולית לחברה, שהיום מעסיקה כ-18 עובדים, שרובם עוסקים ישירות בתהליך הפיתוח, וכל השאר כרגע מבוצע בעיקר על ידי קבלנים חיצוניים. התקווה היא כי זה יהיה מוצר תעשיה של הקיבוץ יום אחד".

איך המוצר עובד ומה החידוש שהוא מביא לשוק?
יעבץ-חן: "אנחנו יכולים לעשות יותר בדיקות לשעה, יותר בדיקות למטופל ויותר מטופלים, במחיר נמוך יותר. יש לנו בעצם שתי מחסניות. באחת אנחנו שמים את הדגימה של החולה, כשהיא מסומנת בברקוד, ובשניה את כל הבדיקות שאנחנו רוצים לעשות לו, כשנוזלי הבדיקה עלולים להיות יקרים מאוד. אנחנו מצליחים להגיע למצב שבו הדגימה מתפזרת לתוך באריות קטנטנות, ואז אנחנו מפגיעים בין המחסנית שמכילה את הדגימה לבין המחסנית שמכילה את כל נוזלי הבדיקה, אבל המפגש לא קורה בתוך באריות הדגימה, אלא על ממברנה שנמצאת לא במחסנית הזו ולא בזו, אלא ביניהן. כך אפשר לעשות בבת אחת הרבה מאוד בדיקות, תוך שמורידים את נפח הבדיקה לגודל מאוד קטן, ולכן בעלות נמוכה". הגישה מתאימה למצב שבו אדם הגיע עם תסמין מסויים, ורוצים לבצע מספר בדיקות במקביל, ולא בטור, כדי לאבחן את מצבו. "למשל יכול להיות לנו פרופיל מחלות נשימתיות, או זיהומיות, או קרדיולוגיות, או פאנל מחלות מין".

לדברי יעבץ-חן, עד היום המוצר עבר הוכחת היתכנות ב-20 סוגי סמנים ומחלות. "המטרה היא להגיע בכל מחסנית כזו אפילו עד 4,000 באריות שונות של חומרי דגימה, כדי לחזור על חלק מהבדיקות כמה פעמים ולהשיג כך רמת דיוק גבוהה או יכולת לבדיקה כמותית, ולא רק בינארית".

מה בעצם פריצת הדרך שעשיתם שאפשרה את ההתקדמות הזו?
יעבץ-חן: "אנחנו לא המצאנו את הרעיון של Lab on Chip . יש היום מעבדות שיכולות לעשות אלה מול אלה אלף דוגמאות ואנטיגנים, אבל הצ'יפ הזה עולם אלף דולר, והמערכות עולות רבע מיליון דולר. זו מיקרו פלואידיקה מדהימה בטופ של העולם, אבל נכשלו בכך שהצ'יפ הוא חד פעמי, כי אין אפשרות בעצם לנקות אותו. מי שקונה אותם הם מכוני המחקר הגדולים. אנחנו הפכנו את הצ'יפ המורכב - לא הצ'יפים הזולים - לרב פעמי, כי המפגש בין הנוזלים לא מתרחש בתוך המחסנית".

המוצר של פיקודיה עשוי להגיע לשוק ב-2022-2023

יש לציין כי החברה עדיין לא פרסמה מאמרים מדעיים המאששים את הטכנולוגיה שלה. ברקאי: "קיבלנו החלטה אסטרטגית לפעול מתחת לרדאר בשנים הראשונות. בשלב זה החברה מרכזת את תוצאות הניסויים הפנימיים. לחברה הסכם שיתוף פעולה מחקרי עם המכון הביולוגי בנס ציונה ועם מכון הבריאות הלאומי בארה"ב, ועם התפתחות המחקר המשותף עם הגורמים הללו, נוציא את המחקרים הללו לאור".

המוצר יוגש לאישור ה-FDA ככל הנראה במסלול המקוצר (510k), כך שהוא עשוי להגיע לשוק ב-2022-2023. תחילה יגיע לבתי החולים, ואחר כך לקליניקות פקטיות וקופות חולים. לאחרונה השלימה החברה סבב גיוס של כ-10 מיליון דולר בהובלת קרן SIBF.

יעבץ-חן מוסיף כי: "חצרים היו שותף טוב בשבילי כי הם יודעים לנהל חברות. אנחנו לא רוצים שום חדשנות באופן שבו החברה מנוהלת אלא רק בטכנולוגיה. אני מעריך חברות תעשיה שמנוהלות כמו שצריך, מסודר. סינדרלות, וגראז' זה אחד למיליון".