לא רק החקלאות: אלה התעשיות שירוויחו בגדול מחידוש היחסים עם מרוקו

משלחת ישראלית אמריקאית רשמית תצא היום (ג') מישראל לרבאט, בירת מרוקו, לחתום על מסמך העקרונות לקראת הסכם נורמליזציה עם המדינה. בראש המשלחת הישראלית יעמוד ראש המטה לביטחון לאומי מאיר בן שבת ובראש המשלחת האמריקאית ג'ארד קושנר, שליחו המיוחד של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

שני הסעיפים המעשיים שיחתמו הם פתיחת משרדי אינטרסים הדדיים, וכינון קווי טיסה ישירים בין המדינות.

ההסכם החדש מסמן הזדמנויות מסחר חדשות הן לישראל והן למרוקו. כיום, בין שתי המדינות יחסי סחר משמעותיים. כך, ב-2018 הסתכם היצוא שלנו לשם ב-5 מיליון דולר בלבד, והיבוא משם הגיע ל-68 מיליון דולר (הנתונים לא כוללים יצוא טכנולוגי/ביטחוני ישראלי וכן לא את נתוני הייצוא דרך חברות שלישיות שאינן ישראליות, כדי לעקוף מגבלות שונות). מנקודת הפתיחה הלא גדולה הזו אפשר לקפוץ גבוה מאוד.

במכון היצוא מיפו את התחומים העיקריים שיכולים ליהנות מחידוש היחסים. גדי אריאלי, מנכ"ל מכון היצוא אומר כי "ההסכם פותח שער לשיתופי פעולה בתחומים רבים, ביניהם בתחום החקלאות, מים, תיירות, ביטחון מולדת, סייבר ורפואה מתקדמת. אנחנו מברכים על פתיחתו של שוק חדש נוסף ליצוא, ולהזדמנויות העסקיות שיחולל ההסכם".

40% מהמועסקים במרוקו בתחום החקלאות

הניסיון עם איחוד האמירויות ובחריין מלמד שקשרים מסחריים וכלכליים עקיפים אמנם מוגבלים, אך הם גם מהווים תשתית טובה כשמכוננים את הקשר הישיר. כך גם עם מרוקו, אף שהיא שונה מאוד כלכלית מאחיותיה במפרץ. שווי התוצר השנתי שלה הוא כ-120 מיליארד דולר, ולנפש כ-3,300 דולר. קצב הגידול השנתי היה כ-3% בטרם קורונה. יש למרוקו הסכם סחר חופשי עם ארצות הברית, והסכם סחר בתנאים מועדפים עם האיחוד האירופי.

ענפי הכלכלה העיקריים הם המחצבים, ובעיקר זרחן. מרוקו מחזיקה ברוב העתודות העולמיות של הזרחן, והיא היוצאנית העיקרית שלו בעולם. בנוסף, היא כורה ומייצאת ברזל, כסף, נחושת ועוד. ענף יצוא חשוב אחר הוא הטקסטיל כשאירופה הא היבואנית העיקרית ובעיקר צרפת שעמה הקשר המסחרי והתרבותי הענף ביותר.

 מכרה לכריית פוספטים במרוקו / צילום: Reuters, Youssef Boudlal

החקלאות היא המעסיקה העיקרית במדינה (יותר מ-40% מהמועסקים), והיא מספקת שישית מהתוצר. במרוקו יש גידול זיתים, גפנים ועוד סוגי פירות וכן ירקות חיטה ושעורה. עם זאת, תהליך המידבור העולמי לא פוסח עליה ושטחים נרחבים התייבשו לחלוטין.

בתחום החלקאות יש לישראל פוטנציאל גדול במיוחד. כפי שנחשף בגלובס, חברת השקעות ענקית באמירויות רכשה במרוקו שטחים חקלאיים נרחבים, והיא מנהלת מגעים עם חברות אגריטק ישראליות לניהול ופיתוח השטחים הללו, תוך שימוש בטכנולוגיות השקיה וגידול ישראליות מתקדמות.

עו"ד שירן שי, ממשרד גדעון פישר ושות', מתמחה בקשר הכלכלי מסחרי עם מרוקו. היא גרה שם כמעט עשור, בעלת אזרחות מרוקאית ועם קשרים נרחבים במגזר העסקי ובמסדרונות הממשל. שי מספרת כי טכניקות חקלאיות ישראליות כבר נפוצות בלא מעט חוות חקלאיות. טכניקות השקיה באמצעות טפטוף, עגבניות שרי ואבוקדו, שפותחו בישראל, מככבות גם הן בקרב החקלאים, ובעיקר בחוות הגדולות והמתקדמות. כעת כשהקשר ישיר ומיידי, ניתן לפתח את התחום הזה עוד הרבה יותר.

בנוסף, שי ממליצה על תחומי התשתיות והאנרגיה. מרוקו, ובעיקר בחלקיה הדרומיים הפחות מפותחים, נמצאת לקראת תנופת פיתוח. כלומר, בניית תשתיות תחבורה, תעשייה, תעסוקה דיור ועוד. תחום האנרגיה הוא מהמתפתחים מאוד בשל השקעות אירופיות בעיקר באזור הסהרה, רווי השמש והרוחות.

 עו"ד שירן שי / צילום: ג׳ו פרץ

מרוקו יכולה לשמש גם גשר מסחרי-כלכלי למדינות מערב אפריקה כמו סנגל וגבון, שכן היא מהווה מרכז סחר תלת יבשתי בשל מיקומה בין אפריקה, אירופה ואמריקה.

שי מספרת כי ידיעת השפה הצרפתית, הנהוגה במסדרונות השלטון והאליטה, היא יתרון של ממש. עוד תכונה נדרשת היא סבלנות לאור הרגולציה הלא פשוטה, הביורוקרטיה המאפיינת מדינות מתפתחות והמדיניות הריכוזית של בית המלוכה, המעורה ומעורב בכל.

מחכים לתייר הישראלי

עינת לוי, חוקרת במכון מתווים ובעלת חברת קונקשן למרוקו, אומרת כי עיקר היבוא ממרוקו הוא חקלאי או מתחום המזון, זיתים וסרדינים למשל וכמובן קוסקוס. שיתוף הפעולה הקיים, לדבריה, בתחום החקלאי יהווה מסד לקפיצה של ממש, שכן לישראל יש יכולת לתרום הרבה לפיתוח החקלאי במרוקו, ובשוק הישראלי יש ביקוש למוצרי מזון ממרוקו. לדבריה, שיתוף הפעולה שמתקיים בתחום החקלאות, הגם שהמשיך להיות מועט בהיקפו, הוא רב-חשיבות לאור מרכזיות הענף בכלכלה המרוקאית. שיתוף פעולה זה כולל יזמי חקלאות ישראלים המקימים חוות פרטיות במרוקו, משמשים כיועצים לחקלאים שם או מייצאים למרוקו ציוד חקלאי מתקדם.

עם זאת התחום שלוי ממליצה עליו בעיקר הוא התיירות. ישראלים בעלי דרכון זר אירופי או אמריקאי לא נדרשים לוויזה, וגם בעלי דרכון ישראלי בלבד זוכים לטיפול מהיר יחסית ולא יקר מדי (40-150 דולר) . מספר התיירים הישראלים אשר ביקרו במרוקו נע בין 30 אלף ל-45 אלף בכל שנה. בשנת 2019 התפתח גם ענף התיירות העצמאית מישראל למרוקו (FIT - Frequent Independent Traveler). אם בעבר המטייל הישראלי ביקר במרוקו בעיקר במסגרת טיולים מאורגנים, כיום ישראלים רבים נוסעים למרוקו גם באופן עצמאי. 

ליאור בן דור ממשרד החוץ הישראלי מסכים כי התחום שיפרוץ ראשון קדימה יהיה התיירות. קווי הטיסה הישירים הצפויים להיפתח בסביבות חודש מרץ יקצרו את הדרך והמחיר. בן דור אומר כי ישראלים רבים חשים בנוח לטייל היכן שנמצאת נציגות ישראלית וזו שתיפתח ברבאט בהחלט תקל עליהם.

כמה תיירים ישראלים מרוקו תימשוך? בשנות השיא של התיירות לטורקיה, הגיעו לשם כחצי מיליון ישראלים בשנה. מרוקו אולי לא תגיע להיקף כזה, אבל בהחלט אפשר לצפות למספרים שמתקרבים לכל.

יש גם פוטנציאל גדול בפתיחת התיירות הישראלית בפני אזרחי מרוקו. ב-2019 ביקרו בישראל רק כ-3,000 מרוקאים, אך ההתעניינות גדולה, הן בשל אתרי הדת המוסלמיים, אבל לא רק. בן דור אומר כי במרוקו יש שכבה רחבה של אליטה ומעמד ביניים מתקדם, שכאשר יקבל את הלגיטימציה הפוליטית/מדינית ישמח לבוא ולבקר בישראל.

הוא מוסיף כי הישראלים הפועלים במרוקו עוסקים בעיקר בחקלאות, ובנוסף לענפים שהוזכרו לעיל, חברות ישראליות מגדלות שם תמרים, בעיקר מזן מג'הול.

השת"פ החקלאי חיוני למרוקו הוא אומר וכדוגמה מציין את מכת הכנימות, שפוגעת קשה בענף גידול הסברס - מהגידולים הנפוצים שם. הוא מזכיר כי לישראל יש פתרונות בהדברה ביולוגית נגד הכנימות, פתרונות שנוסו בהצלחה כאן.

בן דור מציין כי האליטה המרוקאית משכילה, ותוחמים מתקדמים כמו הייטק ורפואה מצויים בהתפתחות מהירה. הפוטנציאל שם עצום לאור היותה מדינה מפותחת ביחס למגרב ולאפריקה, והקשר ההדוק שלה לצרפת מעניק אוריינטציה אירופית להתנהלות שם.

הזדמנות באנרגיה מתחדשת 

משרד המודיעין הכין מחקר מיפוי ראשוני לפוטנציאל לשיתופי פעולה כלכליים בין ישראל למרוקו בתחומים של האנרגיה (גז ואנרגיה מתחדשת), חקלאות, השקיה ומזון, סחר ותיירות.

המחקר מצביע על החולשה המרכזית של מרוקו במקורות אנרגיה פוסילית (נפט וגז) ועל התהליך שהיא עוברת מהסתמכות מלאה על ייבוא אנרגיה בתחילת העשור לתחום האנרגיות מתחדשות, תוך משיכת השקעות חיצוניות על ידי שינויי חקיקה ורגולציה. זאת, תוך הצבת יעד של 52% חשמל ממקורות מתחדשים עד סוף העשור הקרוב. בהקשר זה, המחקר מציג את הפוטנציאל לכניסת טכנולוגיות וחברות ישראליות בתחום האנרגיות המתחדשות לשוק המתפתח של מרוקו.

המחקר מצביע על החלק המשמעותי של החקלאות (ירקות, פירות, דגים) בכלכלת מרוקו בהיבטי כוח עבודה וייצוא ועל המעבר של מרוקו משיטות השקיה מסורתיות לשיטות מתקדמות, יעילות וחסכוניות יותר במים, כולל השקייה בטפטוף. בהקשר זה, המחקר מצביע על הפוטנציאל למכירת טכנולוגיות ושירותים ישראליים לצרכי המשק החקלאי של מרוקו.

בתחום הסחר, המחקר ממפה את צרכי הייבוא העיקריים של מרוקו (ציוד תעשייתי, מוצרי מזון טריים ומעובדים ותוצרי אנרגיה) ואת מקורות הייבוא העיקריים שלה, בדגש על האיחוד האירופי כשותף הסחר העיקרי.

המחקר מנתח כי הסכמי סחר רשמיים בין ישראל למרוקו עשויים להרחיב את היקף הסחר בתוצרת חקלאית, מוצרי מזון מעובדים, ביגוד וטקסטיל וכן ברזל ופלדה (בתחום זה התעשייה של מרוקו מייצרת כיום בעיקר לשוק המקומי) וכן סחר בשירותים.

שר המודיעין אלי כהן הוסיף כי "בשונה מהאמירויות שם אפשר לכמת את הסחר הצפוי, כאן זה עדיין מוקדם. הפוטנציאל הכלכלי מבוסס על תיירות ומסחר בתחומי חקלאות ותשתיות המים, ואת זה נפעל לפתח".