מדיפרסיה למאניה: הסטארט-אפים מסיימים את השנה בשיא גיוסים

נכון לשני הרבעונים הראשונים של 2020, זמן פרוץ מגפת הקורונה בעולם, מצבם של סטארט-אפים צעירים בישראל נראה אנוש. ברבעון הראשון עמד סכום ההשקעה החציוני שקיבלו סטארט-אפים בשלב הסיד המוקדם על 290 אלף דולר, כאשר ברבעון השני ירד סכום חציוני זה עד ל-120 אלף דולר בלבד. לשם השוואה, בסוף 2019 עמדה ההשקעה החציונית בסבב סיד על כמיליון דולר. המשמעות של נתון זה היא שמרבית קרנות ההון סיכון ישבו על הגדר והסטארט-אפים בשלב ההתחלתי הסתמכו בעיקר על גיוסים קטנים מחברים ומשפחה, אקסלרטורים שונים ואנג'לים פרטיים.

אולם על פי דוח ההייטק של חברת המחקר IVC ופירמת עורכי הדין מיתר לסיכום 2020 שמתפרסם היום (ג'), מצב עגום זה של הסטארט-אפים הצעירים השתפר פלאים ברבעון השלישי והרביעי של 2020. ברבעון השלישי עלה היקף הגיוס החציוני בסיבובי סיד ל-200 אלף דולר וברבעון הרביעי הוא כבר זינק ל-1.5 מיליון דולר - הרמה הגבוהה ביותר מאז הרבעון השני של 2017.

"ברבעון השני קרנות ההון סיכון יצאו מהמשחק", מסביר עו"ד איתי פרישמן, שותף במשרד מיתר ומכותבי הדוח. "אך ברבעון השלישי והרביעי הם חזרו והשקיעו יותר מאשר בעבר. מי שנעלמו בשלב הזה הם דווקא האנג'לים, כיוון שסכומי ההשקעה הפכו להיות גבוהים מדי".

מדיפרסיה למאניה בכמה חודשים

בסך הכל הגיוסים בסיבובים מוקדמים (סיד ו-A) במחצית הראשונה של השנה הסתכמו ב-719 מיליון דולר ב-156 סיבובי השקעה. לעומת זאת במחצית השנייה של 2020 כבר עלו השקעות אלו למיליארד דולר ב-161 עסקאות. מכיוון שלעיתים קרובות השקעות סיד מדווחות פומבית באיחור, ייתכן שהנתונים של החודשים האחרונים עוד יעלו.

המהפך בכל הנוגע להשקעות בשלב מוקדם, שנחשבות לחלק הפגיע ביותר למשבר בהייטק הישראלי, מבטא את השנה התזזיתית וההפכפכה שעברה על ההייטק הישראלי ב-2020, שנעה ממצב דפרסיה למאניה בתוך חודשים בלבד. ברבעון השני ירד היקף גיוסי ההון של סטארט-אפים ישראלים וחברות שציפו לרע מכל החלו לקצץ בכוח אדם ובהוצאות. כדי להתמודד עם המשבר, בחודש אפריל הוציאה לדרך רשות החדשנות התערבות מהירה בשוק ההייטק דרך ערוץ מזורז למענקים, שיחלק עד סוף השנה 650 מיליון שקל לחברות טכנולוגיה שנקלעות לקשיי נזילות.

אולם, במקביל להתאוששות המהירה של הבורסה האמריקאית, גיוסי ההון חזרו בגדול ברבעון השלישי והרביעי, שהיו רבעוני שיא בהשקעות שקיבלו סטארט-אפים ישראלים. לפי דוח IVC ומיתר, גיוסי ההון של סטארט-אפים ישראלים בכל השלבים הגיעו ב-2020 לשיא של 9.9 מיליארד דולר שחולקו ב-578 גיוסי הון - עלייה של 14% במספר העסקאות וצמיחה של 27% בהון המושקע בהשוואה ל-2019. מדובר בקצב צמיחה מקביל פחות או יותר בגיוסי ההון לזה שנרשם ב-2019 (33% גידול בגיוסים) ו-2018 (28%).

מבחינת התחומים בהם המשקיעים התמקדו השנה נרשם מהפך קטן, כאשר סייבר הפך לתחום שמשך הכי הרבה השקעות, ועוקף את הפינטק. סטארט-אפים בתחום הסייבר גייסו 2.6 מיליארד דולר השנה, בהשוואה ל-1.7 מיליארד דולר בשנה שעברה. לעומת זאת ההשקעות בחברות הפינטק הישראליות עמדו על 1.5 מיליארד דולר השנה, ירידה בהשוואה ל-1.8 מיליארד אשתקד. גיוסי ההון הגדולים ביותר של 2020 היו של חברת הסייבר סנטינל וואן שגייסה השנה 467 מיליון דולר וחברת התחבורה החכמה Via שגייסה 400 מיליון דולר.

במקום אקזיט, יוצאים להנפקה

מאפיין בולט נוסף של 2020 היה ירידה חדה במספר עסקאות הרכישה של סטארט-אפים ישראלים. לפי נתוני IVC ומיתר, במהלך 2020 נרשמו 93 עסקאות רכישה ומיזוג של חברות ישראליות בהיקף כולל של 7.8 מיליארד דולר. מדובר בירידה חדה בהשוואה ל-2019, גם כאשר מנטרלים את העסקה הגדולה ביותר של השנה שעברה, מכירת מלאנוקס לאנבידיה תמורת 6.9 מיליארד דולר. גם ללא עסקת מלאנוקס, ב-2019 היו 143 עסקאות מכירה ומיזוג בהיקף 14.2 מיליארד דולר. למעשה נתון האקזיטים השנה הוא הנמוך ביותר מאז 2015.

בהיעדר רכישות, יותר חברות טכנולוגיה ישראליות יצאו להנפקות בארץ ובארה״ב או גייסו הון בשוק הציבורי. ב-2020 תשע חברות טכנולוגיה ישראליות הונפקו בתל אביב והן גייסו 345 מיליון דולר. בשנת 2019 לעומת זאת לא היו כלל הנפקות בארץ. ב-2020 השלימו שבע חברות ישראליות הנפקה בארה"ב וגייסו 1.2 מיליארד דולר - לעומת חמש הנפקות ב-2019 בארה"ב ,שגייסו 407 מיליון דולר.

בסך הכל 121 חברות טכנולוגיה ישראליות גייסו הון בבורסות (כולל הנפקות פרטיות וגיוסי חוב) בהיקף של 6.5 מיליארד דולר ב-2020, לעומת 68 חברות שגייסו 1.95 מיליארד דולר ב-2019.

לדברי פרישמן, הירידה באקזיטים נובעת ממספר גורמים. "ברבעון הראשון והשני אנשים התכנסו בעצמם, בדקו מי נגד מי ולקחו את הזמן. המשקיעים חיכו להזדמנויות כי התחושה הייתה שיהיה דם ברחובות. זה לא קרה ומי שחיפש הזדמנויות לא מצא".

במקום הזדמנויות, חברות רבות בתחומים שהתחזקו במכירות בשל המעבר לעבודה מהבית ברחבי העולם, כמו סייבר, צמחו במהירות בשווי, מה שהפך אותן פחות אטרקטיביות לרכישה. "כשהשווי שלך מגיע ל-2 מיליארד דולר אין כבר הרבה חברות שירצו לרכוש אותך ולכן אתה יוצא להנפקה", אומר פרישמן. "אם באמת נראה את המשך המגמה והרבה חברות ישראליות הופכות לציבוריות ויוצאות להנפקות משמעותיות, לא כמו ההנפקות של חברות קטנות בזמן הבועה של שנת 2000, זה יהיה מהלך משנה מציאות עבור השוק הישראלי".

מלבד פרישמן, מחברי הדוח הם שירה עזרן ומייק רימון, שותפים במשרד מיתר, יחד עם מריאנה שפירא מ-IVC. נתוני הדוח לקוחים ממאגרי המידע של IVC. הדוח מתייחס לחברות ישראליות וקשורות לישראל, כלומר בעלות מרכז פיתוח בארץ, הנהלה ישראלית בכירה או שקיבלו מימון מחברה ישראלית.

גיא הולצמן, מנכ"ל IVC, מסר כי "בשנה החולפת פעילות המשקיעים הזרים בישראל גדלה משמעותית, והביאה לזינוק בהיקפי ההון שהגיע לחברות צעירות ובשלות. אל מול האתגרים הפיננסיים בתעשייה, נראה בשנה הקרובה את המשקיעים המוסדיים ישראלים מגדילים את המעורבות בתחום והם יסייעו לחברות המקומיות להגיע לשיאים חדשים".