עסקים רבים לא יעמדו בגזירת יום הבחירות: על המדינה להשתתף למענם במימון שכר העובדים

המדינה צועדת בבטחה לקראת בחירות חדשות שיתקיימו בחודשים הקרובים. אין ספק כי עלות פגיעת עצירת הפעילות המשקית ביום הבחירות מגיעה למעל למיליארד שקל, ואולי הרבה מעבר לכך. ומעבר לפגיעה הרוחבית של השבתת המשק כולו באותו יום, המעסיקים נפגעים מכך שלא זו בלבד שהם נדרשים לסגור את עסקם ביום הבחירות, אלא שהם חבים גם במימון שכר עובדיהם שלא עבדו באותו יום, כאילו הוצאו על+ידם ליום חופשה נוסף בתשלום.

בימינו אלה, בשל משבר הקורונה הבריאותי והשלכתו על כלכלת ישראל, אפשר שהפגיעה במשק בשל שבתון יום הבחירות תפחת משיעורה של אותה פגיעה במשק מתפקד כרגיל בימי שגרה. הטעם לכך נעוץ בעובדה הפשוטה שמספר העסקים והעובדים המועסקים פחת. מדובר כיום על כ-800 אלף דורשי עבודה ועשרות אלפי עסקים שנסגרו, בעיקר עסקים קטנים ובינוניים.

בכל הנוגע לאותם עובדים שהוצאו לחל"ת עקב אותו משבר - קמה להם הזכאות לדמי חל"ת מהביטוח הלאומי. בכל הנוגע לאותם עובדים שפוטרו - גם להם זכאות לדמי אבטלה מהביטוח הלאומי.

אולם באשר לעסקים קורסים העומדים בפני סגירה - אלה חייבים את תמיכת המדינה, ככל שהדבר אפשרי, על-מנת שיוכלו לשוב ולפעול, וזאת לטובתם, לטובת עובדיהם ולטובת המשק כולו.

עסקים אלה, בעיקר עסקים קטנים ובינוניים, שהצליחו לשרוד איכשהו את המשבר ומתקיימים בקושי רב; יום הבחירות מבחינתם, לא רק שמחייב אותם לסגור עסקם, אלא מוסיף על כך מעמסה כספית נוספת של תשלום לעובדיהם בגין אותו יום חופשה נוסף; וזאת בנוסף לחבותם הכללית החדשה לשאת במימון חלקי של עובדיהם הנמצאים בבידוד.

חרף כל האמור, אין לשנות בשל הפגיעה המשקית של שבתון יום הבחירות, את מועד יום הבחירות. עקרונות הדמוקרטיה והיציבות השלטונית מחייבים שמועד הבחירות יהיה קבוע בחוק, ידוע מראש, ולא בר-שינוי בשל מצב כלכלי משתנה חליפות.

אילו אפשרויות עומדות בפני המדינה ביחס ליום הבחירות?

המודל של המדינות הטוטליטריות, שבהן קיימת חובה הצבעה וענישה בצידה, אינו דמוקרטי וראוי להיפסל על הסף.

המודל האמריקאי של יום בחירות כיום עבודה רגיל, פחות מתאים למדינתנו. החשש הוא שמודל זה יוריד משמעותית את אחוז ההצבעה.

ההצעה להשתתפות המדינה במימון תשלום שכר העובדים על-ידי המעסיק ביום הבחירות, ככל שמדובר בבחירות תכופות - נכשלה.

עניין זה של ההצעה שנכשלה מעלה עניין נוסף. גם עובד שאינו זכאי להצביע, למשל עובד זר או עובד שגילו מתחת לגיל 18, זכאי עקרונית לתשלום בגין היעדרותו בעל-כורחו מעבודתו ביום הבחירות. עקרונית, אין הבדל לעניין התשלום בגין יום הבחירות בינו לבין עובד בעל זכות הצבעה. עניין זה מעורר שאלה הנוגעת לבעלי זכות הצבעה - האם אין מקום לשלול מהם, ולו חלקית, את זכאותם לתשלום בגין יום הבחירות, משבחרו שלא לממש את זכותם לבחור, כך שלגביהם יום הבחירות היה יום חופש רגיל, שלא ניצלו למימוש תכליתו.

אלא ששאלה זו מעלה שאלה נוספת- האם התכלית הדמוקרטית של יום הבחירות כיום שבתון למימוש זכות הבחירה, מצדיקה את נקיטת האמצעי של פגיעה בתנאי העבודה של מי שבחר שלא להצביע, בהשוואה לחבריו לעבודה; שעה שגם עליו ההיעדרות מהעבודה ביום הבחירות נכפתה.

מעבר לתשובה כזאת או אחרת לנשאל, אני סבור כי במצבנו כיום יש לשקול בכובד-ראש וללא דיחוי את השתתפות המדינה במימון שכר העובדים ביום הבחירות, ככל שמדובר בעסקים קורסים, נזקקי סיוע מצד המדינה.

אותה תמיכה צריכה להיקבע על-פי אמות-מידה שתיקבע המדינה, בשיתוף ותיאום עם הצדדים העיקריים ליחסי העבודה במשק: התאחדות התעשיינים, לשכת המסחר, נשיאות ארגוני העסקים הקטנים וההסתדרות הכללית.

המצב הנוכחי, בו עסקים קטנים ובינוניים, שבקושי רב שורדים את המשבר הכלכלי הנוכחי ונאלצים עוד לממן מימון חלקי של שכר עובדיהם הנמצאים בבידוד, יחויבו גם לשאת בנטל נוסף של מימון יום הבחירות במלואו לעובדיהם וללא סיוע של המדינה - מצדיק את תיקונו כאמור. 

הכותב הוא נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס ויועץ מיוחד למשרד עורכי הדין AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'