היוזמה של ראש עיריית תל אביב רון חולדאי לחסן את כל עובדי ההוראה בעירו זכתה כצפוי למחיאות כפיים סוערות מקצה לקצה בתקשורת. הבשורה ש"4,000 עובדות ועובדי מערכת החינוך בעיר התחסנו, לרבות עובדות צהרונים וגנים פרטיים", זכתה לתגובות שנעו ברווח הצר שבין שבח על "הניהול הענייני סוף-סוף... חיסון המורים הוא אינטרס לאומי מובהק" לבין ההסבר שזה קרה כי "בניגוד למקומות אחרים, עיריית תל אביב מתעדפת את החינוך!". כפיים.
הפושים העולצים שדיווחו על הפעולה הגיעו אליי במהלך ישיבת זום עם עורכי דין קהילתיים שמטפלים באוכלוסיות מוחלשות שגרות בדרום: מהכפרים הלא מוכרים ועד לעיירות הפיתוח. מקומות שלא רק שאין להם בית חולים עירוני מפואר כדוגמת איכילוב, אלא שלחלקם אין אפילו מרפאה אחת שעובדת באמת 24 שעות ביממה, שלא להזכיר כמובן חדרי מיון קדמיים וכו'. מקומות שבהם לפעמים בלית-ברירה רופאי שיניים נאלצים בשעות ליל לטפל גם בחוליים גופניים אחרים כי פשוט אין רופא. מהמקומות האלה - שחלקם רחוקים כשעת נסיעה מכיכר רבין שבה הסתובב אותה שעה ראש העיר כשהוא מתפאר ש"זהו כנס החינוך הגדול ביותר שהיה בתל אביב!" - הצעד של חולדאי נראה לא רק לא ענייני אלא פשוט לא ראוי.
נושא הישיבה היה אחר, אך במהרה השתלטו הדיווחים מכיכר רבין על הדיון. הכעס גאה לא רק על עצם המעשה הלא-סולידרי אלא גם על ההנמקה שליוותה אותו. גם במקומות האלה יושבים אנשים שחינוך ילדיהם חשוב להם לא פחות מאשר לאנשי תל אביב, וגם שם זקוקים למערכת חינוך פתוחה כדי לצאת ולהתפרנס, אבל להם אין בית חולים עירוני שראש היישוב יכול לפקד עליו. "אז שם סייעת צעירה ובריאה בגן פרטי חוסנה, ואצלנו מורה מבוגרת שעומדת מול כיתה כי פה אין אינטרנט תישאר לא מחוסנת. לא הגיוני", אמר אחד המשתתפים, ואחרת חששה כי הפערים בין החינוך שמקבל ילד במרכז לזה של ילד בפריפריה רק יגדלו, כי "אצלם המערכת תיפתח - ואצלנו?".
למה חולדאי עשה את זה? ההסבר פשוט: כי הוא יכול. יש לו בית חולים. מה יהיה השלב הבא? חולדאי יורה על פתיחת מערכת החינוך כשהממשלה והכנסת יחליטו לסגור כמו ביישובים החרדיים, כי אצלו "החינוך מגנא ומצלא"? צעדים אלה נוגסים ברעיון הממלכתיות שחולדאי טוען כי הוא מחויב לגביו.
כשהסתיימה הישיבה, והטעם המר נותר בפה, הגיע ההסבר שמדובר במנות עודפות שהיו נזרקות לפח. איכשהו זה נשמע לא אמין. אם נותר מספר עצום כזה בשעה כה מוקדמת, מדוע לא לקרוא לכל הזקנים והחולים הכרוניים שממתינים בביתם לתור בעתיד? מי שהצליח להקהיל 4,000 איש בכמה שעות, יכול היה להביא גם אותם.
אחת מהן, שאני מכיר אישית, חולה מורכבת בת 54 שלא מעזה לצאת מפתח דירתה בשדרות בן גוריון בשל הקורונה, הייתה מגיעה תוך דקותיים לכיכר, אבל היא לא נקראה. זאת אף שבתיעדוף היא לפני עובדי ההוראה. לא ראו אותה כפי שלא ראו את אלה בפריפריה, ואגב כפי שלא ראו (כרגיל) את אלה שבדרום תל אביב (אני יודע שזה קטנוני, אבל למה להציב את המאהל בכיכר רבין, שאין בו חניות, ונגישות התחבורה הציבורית אליו מדרום העיר בקורונה קשה - ולא למשל בבית דני בשכונת התקווה, שיהיה נגיש גם לתושבי הדרום, מהגרי עבודה וכיוצ"ב?).
אני בעד חיסון עובדי הוראה בתיעדוף ראשון, אך אני בעד סולידריות ובעד שלטון החוק (ובראשו שמירה על כיבוד החלטות הממשלה והכנסת). אם כל מנהיג ציבור יעשה מה שהוא רוצה בלי להתחשב באחרים, לא תהיה פה מדינה.
הכותב הוא דיקן הקמפוסים הרב-תרבותיים של הקריה האקדמית אונו
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.