למרות הכול - תשמרו על אופטימיות (כלכלית)

לאחרונה קראתי מספר טורי דעה (בגלובס בפרט) החוזים אפוקליפסה כלכלית ההולכת וקרבה (בנוסף למשבר הכלכלי הקיים), וחלקם אף השוו את המשבר הקרב שהם חוזים למשבר הגדול שהיה בשנות ה-30 של המאה הקודמת. רובם הגדול ביססו את התחזיות הפסימיות שלהם על "מחנק אשראי", "בועת חובות" המתנפחת לאיטה ומונחים דומים אחרים הקשורים לכשלים בשוק הכסף. אני חולק על דעות אלה ושומר על אופטימיות גדולה. בטור זה אפרט מדוע:

כלכלנים נוהגים לחלק את כל המשברים הכלכליים האפשריים לשני סוגים: משברים המגיעים מהכלכלה הריאלית (מלחמות, אסונות טבע וכו') - ומשברים המגיעים מהכלכלה הפיננסית (בועות פיננסיות, משבר אשראי וכו'). בשפה יותר מקצועית, משברים כלכליים מגיעים משוק הסחורות או משוק הכסף. כמובן שהקשר הוא הדדי - כל משבר בשוק הסחורות משפיע על שוק הכסף ולהפך.

משבר הסאב-פריים שהתחיל בסוף 2007 הוא דוגמה קלאסית למשבר שנוצר בשוק הכסף. מדובר במשבר שהתחיל בניפוץ בועת נדל"ן בארה"ב ויצר תגובת שרשרת של חדלות פירעון עצומה של משכנתאות ואשר חשפה את כל החולי והפגמים שהיו בשוק האשראי האמריקאי באותה תקופה. בעקבות המשבר בתי השקעות קרסו, חלה פאניקה בשווקים, הביקוש לכסף גדל, והחשש מפשיטת רגל של בנקים נוספים רק החריף את המשבר כבנזין הנשפך למדורה שרק נדלקה. בצד הריאלי, המשבר גרם לירידה חדה בתוצר ולעלייה בשיעורי האבטלה.

סבתא שלי הייתה אומרת שבמקרים אקוטיים, תרופות סבתא הן כוסות רוח למת. אם אתה חולה בדלקת חריפה, קח אנטיביוטיקה.

ואם נקביל את המשפט למשברים כלכליים: אם מתפתח משבר חמור בשוק הכסף, גם התרופה אליו צריכה להיות אגרסיבית וקשורה לשוק הכסף. ואכן, תגובה זריזה וחזקה של הבנקים המרכזיים שהורידו ריבית (עד כמה שניתן), הזרימו סיוע חירום לבנקים ומנעו את קריסתם, קנו אג"ח ובעיקר הכניסו ודאות וביטחון לתוך השווקים הצליחה לייצב את הספינה.

משבר הקורונה שנכפה עלינו הוא מסוג שונה לגמרי. מדובר במשבר שהתחיל דווקא בצד הריאלי של הכלכלה, קרי שוק הסחורות. הממשלה עצרה בכוח את הפעילות הכלכלית על-ידי סגרים ועוצרים. גם אם הממשלה לא הייתה נוהגת כך, עצם הפחד להידבק בנגיף ושינוי ההתנהגות מצד הציבור כנראה היה מוביל לתוצאה דומה (ע"ע שבדיה).

במקרה של משבר המגיע מהצד הריאלי, לבנקים המרכזיים יש יכולת מאוד מוגבלת למנוע את הפגיעה הכלכלית. כל מה שהם יכולים לעשות זה בעיקר למנוע משבר אשראי, וזאת כדי למנוע החרפה של המשבר.

וכמו שסבתא שלי הייתה אומרת: "למשבר חמור בשוק הסחורות, צריכה להיות תרופה הקשורה לשוק הסחורות". היא לא באמת אמרה את זה, אבל הבנתם את הנקודה.

הפעם התרופה היא באמת תרופה במלוא מובן המילה: החיסונים שפותחו הם אלה שיוציאו את העולם מהמשבר הכלכלי. מדובר בחיסונים שסטטיסטית הוכחו כיעילים וכבטוחים על מדגמים של עשרות אלפי אנשים, עם תופעות לוואי שוליות (ובוודאי פחותות פי כמה ביחס לתופעות הלוואי שחווים נדבקי קורונה) ועם עלויות ייצור יחסית נמוכות. לכן, הצפי הוא שהחיסונים יעשו את העבודה ויוציאו אותנו מהמשבר. לא הזרמת הכסף על-ידי הבנקים המרכזיים וגם לא המענקים הנדיבים שהממשלות נתנו לאזרחים (על חשבון ילדינו, ראוי לציין) הם אלה שיסיימו את המשבר, אלא רק החיסונים. לא אגזים אם אומר שלמדענים שפיתחו את החיסונים תהיה בשנת 2021 השפעה כלכלית גדולה יותר מכל הבנקים המרכזיים בעולם יחדיו.

לכן להערכתי, אנחנו בתחילת הסוף. המשבר הבריאותי יסתיים עד סוף הרבעון הראשון של שנת 2021, ואז יגיע תורה של הכלכלה להתחיל תהליך ריפוי. כמובן שייקח זמן מסוים עד שעסקים שפשטו את הרגל יוחלפו על-ידי עסקים חדשים והכלכלה תחזור למלוא איתנה, אולם זה תהליך נורמטיבי שקורה לאחר כל משבר כלכלי.

ומה לגבי רואי השחורות שצופים משברים כלכליים נוספים בגלל "בועת חובות" או "מחנק אשראי"?

אל תדאגו. תסמכו על בנק ישראל שהוא ידאג שלא יגיע משבר גם משוק הכסף. זאת המומחיות שלו, ועד היום הוא הוכיח שהוא יודע לעשות זאת בצורה מצוינת. ותמיד תזכרו: עדיין לא נוצר הנגיף שניצח את האנושות. 

הכותב הוא בעל תואר שני בכלכלה מהטכניון, מרצה לכלכלה במחלקה למינהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון ובעל אתר ללימודי כלכלה