חיסוני הקורונה צפויים לפעול במידה מסויימת נגד המוטציה מדרום אפריקה

זן חדש של נגיף הקורונה שמתפשט בדרום אפריקה עשוי לפגוע ביעילות החיסונים נגד המחלה, אך אינו צפוי להיות עמיד להם לחלוטין, כך אומרים חוקרים שבדקו את המוטציות ואת הרכב החיסון.

הזן, שכבר הופיע אצל חולים באירופה ובמדינות אחרות באפריקה, כנראה הפך במהירות לזן הנפוץ ביותר של המחלה בדרום אפריקה, והחמיר גל שני של הדבקות אשר מביא להצפת בתי החולים ולשיאים יומיים חדשים במספר מקרי המוות מהמחלה.

חוקרים בדרום אפריקה מנסים בכל הכוח לקבוע האם הזן החדש של הנגיף גורם למחלה קשה יותר מזנים אחרים של הקורונה. הם גם בוחנים איך הזן מגיב לנוגדנים שנלקחו מאנשים שהחלימו מקורונה ובקרב אלה שקיבלו חיסונים.

בשאר העולם מדענים מצפים בקוצר רוח למסקנות החוקרים מדרום אפריקה, מפני שאחת המוטציות של הנגיף שנוצרה בניסויי מעבדה הראתה חסינות גוברת לחלק מהנוגדנים שהגוף מייצר על מנת להילחם בקורונה. שר הבריאות של בריטניה מט הנקוק אמר מוקדם יותר השבוע שהוא "מודאג בצורה בלתי רגילה מהזן שהתגלה בדרום אפריקה".

"יכולה להיות הפחתה מסוימת ביעילות החיסונים"

אך מדענים שהיו מעורבים בניסויים בנוגדנים וחוקרים מובילים בכמה מהניסויים הקליניים בחיסונים בדרום אפריקה אומרים שעל בסיס הבנתם את הנגיף ואת תגובת המערכת החיסונית לאחר מתן זריקה, החיסונים עדיין אמורים לפעול נגד הזן החדש, אפילו אם לא באותה מידה של יעילות.

"התגובה של מערכת החיסון היא נושא מורכב בגוף שלנו ואנו יודעים שהמערכת החיסונית לא מגיבה רק ע"י ייצור נוגדנים מנטרלים", אמרה גלנדה גריי, ראשת מועצת המחקר הרפואי של דרום אפריקה ואחת החוקרות המובילות בניסוי הקליני בחיסון שמפתחת חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון במדינה.

חיסונים נגד קורונה נועדו לגרום למערכת החיסונית לייצר נוגדנים שלא אמורים להיות מושפעים מהמוטציה וגם תאי דם הנקראים תאי T ותוקפים את הנגיף באופן נרחב יותר.

שני החיסונים שכבר אושרו לשימוש בארה"ב - אחד שפותח בידי החברות פייזר (Pfizer) וביונטק (BioNTech) והשני מיוצר על ידי חברת מודרנה (Moderna) - הוכחו כבעלי יעילות של 90% בהגנה על אנשים מפני תסמיני המחלה. החיסון שפותח בידי אוניברסיטת אוקספורד בשיתוף החברה אסטרה זנקה (AstraZeneca), שאושר לשימוש בינתיים בבריטניה ובהודו, הודגם כבעל יעילות של 62% במניעת תסמיני קורונה בניסויים שנערכו בבריטניה ובברזיל.

"יכולה להיות הפחתה מסוימת ביעילות החיסונים", אמר שאביר מדהי, החוקר המוביל בניסויים בדרום אפריקה בחיסון של אוקספורד ואסטרה זנקה ובניסויים בחיסון שפותח בידי החברה נובאווקס (Novavax).

דובר של ביונטק אמר שהחברה מצפה לפרסם תוצאות מהניסויים שערכה בעצמה על הזן הדרום אפריקאי לקראת סוף השבוע, אך באופן כללי החברה אינה חוששת מפני מוטציות חדשות. דובר של אוניברסיטת אוקספורד אמר שהחוקרים שם עדיין בוחנים את הזן החדש. במודרנה אמרו שהחברה בטוחה שהחיסון שלה יהיה יעיל ביצירת נוגדנים שיוכלו לנטרל זנים חדשים של הנגיף.

האם המוטציה תעכב את קץ המגפה?

מספר מקרי ההדבקה החדשים ביום בדרום אפריקה, מדינה שיש בה 60 מיליון איש, הגיע לשיא חדש של 21,832 ביום רביעי. כמעט שליש מבדיקות הקורונה במדינה חיוביות, מה שמרמז על כך שמספר ההדבקות האמיתי גבוה הרבה יותר.

הפחתה ביעילות החיסון עשויה לגרום לכך שאחוז גבוה יותר ממי שיקבלו אותו עדיין יהיו עלולים לחלות בקורונה או לקבל צורה קלה יותר של המחלה. זה גם אומר ששיעור גדול יותר של אנשים יצטרכו להתחסן על מנת לייצר חיסוניות עדר ולהביא את המגפה לקיצה.

ד"ר מדהי וד"ר גריי אמרו שתוצאות המבדקים על החיסונים של אוקספורד ואסטרה זנקה, נובאווקס וג'ונסון אנד ג'ונסון צריכות להתקבל בשבועות הקרובים. בגלל שסביר להניח שהמשתתפים בניסויים נתקלו בזן החדש של הנגיף, התוצאות ידגימו איך אנשים מחוסנים מגיבים למוטציות, לעומת ניסויים במעבדה בהם נגיפים ונוגדנים מיוצרים בתרביות.

מדענים לא קבעו עד כמה פחות יעיל עשוי החיסון להיות נגד הזן החדש, אם בכלל, אך המבדקים הקליניים יעזרו לענות על שאלה זו.

"זו הזדמנות ייחודית", אמרה גריי.

למה המוטציה התפתחה דווקא בדרום אפריקה?

החשש לגבי השפעת הזן הדרום אפריקאי של נגיף הקורונה על יעילות החיסונים מתמקד במוטציה ששמה E484K. חוקרים מאמינים שבמוטציה זו חלבון הספייק, החלבון בעזרתו הנגיף מתחבר לתאים אנושיים ומדביק אותם, שונה באופן המקשה על חלק מהנוגדנים לתפוס אותו ולנטרל את הנגיף.

זה נורמלי שנגיפים עוברים מוטציות ורוב המוטציות שנצפו בנגיף הקורונה עד כה משפיעות מעט על תפקודו. אך בזן הדרום אפריקאי ובזן הבריטי, שני זנים שגורמים לחששות בקרב חוקרים, התגלה מספר יוצא דופן של מוטציות, בייחוד בחלבון הספייק.

בנוסף למוטציה E484K, המדענים שריצפו את הגנום של הזן הדרום אפריקאי גילו גם מוטציה - בשם N501 - אשר חוקרים בבריטניה אומרים שהיא האחראית להתפשטות הנגיף המואצת שם. כמו בבריטניה, הזן שהתגלה בדרום אפריקה התפשט מהר מזנים אחרים במדינה, מה שרומז על כך שהוא גם יותר מידבק מהם. מדענים לא מאמינים שמוטציה N501 תשפיע על יעילות החיסונים.

בשבועיים האחרונים, מעבדות בפינלנד, בריטניה, אוסטרליה, שווייץ, יפן ודרום קוריאה גילו את הזן הדרום אפריקאי תוך כדי ניסויים בנגיף. חוקרים בזמביה, מדינה הגובלת בדרום אפריקה, אומרים שנראה כי הזן הדרום אפריקאי הוא הזן הנפוץ ביותר בקרב החולים שם.

סיבה אחת אפשרית לכך שהזן החדש התפתח דווקא בדרום אפריקה נעוצה אולי בכך שהמדינה חוותה מספר רב מאוד של הידבקויות בגל הראשון של המגפה. בכמה ערים עניות, התגלו נוגדנים נגד קורונה בדם של יותר מ־40% מהתושבים שביקרו במרפאות בגלל סיבות אחרות. הנוגדנים האלה מגינים עליהם מפני זנים קודמים של הנגיף. אך זנים חדשים עשויים לעקוף חסינות זו.

מישל נוסנצווייג, העומד בראש המעבדה לאימונולוגיה מולקולרית באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק, מוביל צוות מדענים ששתל את חלבון הספייק של נגיף הקורונה באחד מהנגיפים מהמוטציה החדשה. הניסוי אפשר להם לראות מעין תמונה על ציר הזמן של תגובת הנגיף לנוגדנים, ששוכפלו מדמם של אנשים שהחלימו מקורונה בעבר.

אחת המוטציות שנצפתה בניסוי הייתה E484K, המוטציה שהופיע בזן בדרום אפריקה. הצוות של רוקפלר גילה שמוטציית E484K חיסלה קטגוריה אחת חשובה של נוגדנים, מתוך סך של ארבע קטגוריות.

אבל ד"ר נוסנצווייג הוסיף שמרכיבים אחרים במערכת החיסונית - בין אם נוצרו בעקבות קבלת חיסון או החלמה מקורונה בעבר - עשויים עדיין להגן על אנשים מפני המחלה.

מדענים הוסיפו עוד שאם הזן הדרום אפריקה אכן יתגלה כבעל עמידות גבוהה לחיסון, חיסונים על בסיס טכנולוגיית RNA שליח, כמו החיסון של פייזר וביונטק או החיסון של מודרנה, וגם חיסונים הנשענים על נגיפים אחרים, כמו החיסון של אוקספורד ואסטרה זנקה, יוכלו להיות מותאמים במהירות לייצר נוגדנים יעילים יותר.

מפני ששינויים כאלה יהיו יחסית קטנים, סוכנויות תקינה עשויות להסכים לאשר חיסונים שעברו הסבה בלי להזדקק לתהליך הארוך של מבדקים קליניים שהיה נחוץ בסיבוב הראשון של פיתוח החיסונים. "החיסון לשפעת (שעובר עדכון משנה לשנה) הוא דוגמה טובה", אמר ד"ר מדהי.