חברת נקסטפרם טכנולוגיות, המפתחת חלבונים חלופיים בשמרים, פרסמה היום את הטיוטה השלישית של התשקיף שלה להנפקה בתל אביב, באמצעות הקצאה לא אחידה. בכך מצטרפת החברה לסקטור החלבונים האלטרנטיביים התוסס של הבורסה בתל אביב, הכולל את מיט טק, מילניום פודטק, סבוריט, ביו מילק (הנערכת למיזוג לתוך השלד פנטזי נטוורק) ומספר חברות נוספות בתחום שבוחנות אפשרות של הנפקה.
על פי הטיוטה המעודכנת, נקסטפרם תגייס מהציבור 29 מיליון שקל ובעלי המניות הקיימים ישלימו עוד 4.7 מיליון שקל. שווי החברה על פי הגיוס יהיה 80 מיליון שקל לפני הכסף (115 אחרי).
נקסטפרם הוקמה על ידי כמה מיוצאי חברת אנזימוטק, חברת הפודטק שעסקה בפיתוח חומצות שומן ייחודיות, ששימשו כתוספי מזון ורכיבים מוספים במזון לתינוקות. אנזימוטק נמכרה לפרוטרום ב-2017. מנכ"ל נקסטפרםבועז נוי, היה מנהל חטיבת רכיבי המזון של אנזימוטק, ד"ר צפרא כהן, סמנכ"ל המו"פ, שימשה בכמה תפקידים בכירים במערך המו"פ של אנזימוטק; והיו"ר יוסי פלד, שבעבר היה המנכ"ל המיתולוגי של חברת חומרי הגלם למזון גלעם ויו"ר אנזימוטק.
אגב, נקסטפרם אינה החברה היחידה של יוצאי אנזימוטק שנערכת להנפקה בתח אביב. גם אנזימוקור שהוקמה על ידי ממציא הטכנולוגיה של אנזימוטק, סובחי באשיר, יחד עם חן אלטשולר, מתכננת הנפקה לפי שווי של 200 מיליון שקל. היא אינה עוסקת בתחום המזון או הבריאות, אלא בתחום השמנים לתעשייה.
גם תחום הפעילות של נקסטפרם שונה מן הפעילות ההיסטוריה של אנזימוטק, מן הבחינה שאין מסנתזים את חומצות השומן באופן כימי, אלא מגדלים אותו בתוך שמרים. באופן מפתיע, שמרים, שהם אורגניזמים זעירים, די דומים בגנטיקה שלהם לבני אדם ולבעלי חיים. לכן קל לשלב בתוך הגנום של השמר גנים חדשים, כולל גנים שיודעים ליצר חומרים שבדרך כלל מיוצרים בגוף של חיה או בגוף של אדם. את השמרים מגדלים במפעלי ביוטכנולוגיה, ואחר כך "סוחטים" מהם את החומר הרצוי שהם הפיקו.
הסכם עם החברה השנייה בגודלה בעולם בתחום השמרים
לנקסטפרם טכנולוגיה להשבחה של השמרים בשיטה טבעית, כחומר ללא הנדסה גנטית, על בסיס מגוון של שמרים שעובדי החברה מלקטים בטבע. הטכנולוגיה פותחה על ידי ד"ר מורן גנדלמן. כמו כן יש לה טכנולוגיות ייחודיות גם עבור שלב גידול השמרים והתרבותם, וגם עבור שלב ההפקה שלהם, מבלי שנותרות בחומר הרצוי, שהופק מן השמר, שאריות של טעם וריח מחומרים אחרים שגדלו איתו.
לחברה מספר מוצרים לכמה סקטורים, ברמות מורכבות הולכות וגדלות. המוצר הראשון שלה הוא שמר משופר לאפייה. המוצרים הללו מוסחרו לחברת ללמונד, החברה השנייה בגודלה בעולם בתחום השמרים.
המוצר השני הוא חומר נוגד חמצון בשם אסטקסנטין. החומר הזה כבר נמכר בעולם כתוסף מזון, אבל קשה יחסית להפיק אותו בכמויות גדולות ובריכוז גבוה, וקשה להיפטר מטעמי וריחות הלוואי, הנובעים מכך שלרוב המוצר מיוצר באצות. נקסטפרם פיתחה גרסאות של נוגד החמצון באבקה ובסוכריות גומי, בשיתוף פעולה עם חברה ישראלית העוסקת בתחום הסוכריות. המוצרים הללו הושקו במהלך 2020.
המוצר השלישי הוא חלבון שמיוצר בשמר והוא בעל ערך תזונתי דומה לשל חלבונים מן החי. מוצר זה עשוי להיות בשוק כבר בתחילת 2022.
בנוסף לאלה החברה כבר מסחרה מוצר בתחום הדלק הביולוגי, לחברה-בת של חברת השמרים ללמוד, העוסקת בדלק ביולוגי. גם עבור מוצר זה התקבלה מקדמה ועשויים להגיע תמלוגים. יש לציין כי ההכנסות בתשעה החודשים הראשונים של 2019 עדיין לא כללו את התמלוגים מהשמרים לאפייה וממוצר הדלק הביולוגי שמוסחר לללמונד, אלא רק הכנסות ממוצר האסטקסנטין.
החברה לא מסרה מהו הרווח הצפוי לה ממוצרים אלה אך ציינה כי הם יהיו בעלי רווחיות גולמית חיובית מהיום הראשון.
עדיין הכנסות ראשוניות
עד היום רשמה החברה הכנסות ראשוניות בלבד מן הפעילות שלה בתחום נוגדי החמצון בארה"ב. בתשעה החודשים הראשונים של 2020 היו הכנסותיה כ-27 אלף דולר, ובתקופה המקבילה אשתקד לא היו לה הכנסות בכלל. על הכנסות ראשוניות אלה רשמה רווח גולמי של 22%, וההפסד הנקי בתקופה עמד על 2 מיליון דולר, כלומר למרות שמדובר בחברת ביוטכנולוגיה בבסיס, היא אינה רושמת הוצאות עתק על מו"פ.
החברה גייסה עד היום כ-12 מיליון דולר, כאשר הסבב האחרון נערך באפריל 2019 לפי שווי של כ-17 מיליון דולר. בעלי המניות הגדולים בחברה הם בעיקר קרנות הון סיכון וחברות הקשורות בתחום הפודטק, כמו Cider Holdings הבריטית, חברת ארסניה המקסיקנית, חברת Yitong הסינית ואורגד, אגודה שיתופית חלקאית ישראלית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.