הרבה חנינות בלי סדר יום רשמי: השעות האחרונות של טראמפ בבית הלבן

הזמן אוזל והולך. מחר יהיה לארה"ב נשיא חדש. נראה שהמשימה הכבדה האחרונה של דונלד טראמפ הייתה הכנה של רשימת החנינות, שנשיאים נוטים להעניק בימים האחרונים של כהונתו.

בשעת הכתיבה התרבו הרמזים על זהות הניחנים: עברייני צווארון לבן, רופא עיניים מפלורידה שאסור בכלא, זמרי ראפ ידועים. עדיין לא ברור אם ברשימה ייכללו בני משפחה של הנשיא, או עורך דינו הפרטי, רודי ג'וליאני. בוודאי לא ידענו אם תקרום עור וגידים הציפייה הסנסציונית שהנשיא יקדים ויעניק חנינה לעצמו.

ה"ניו יורק טיימס", פרסם ידיעה מדהימה למדי על הכסף, שעורכי דין ושתדלנים הקרובים אל הנשיא מנסים לעשות באמצעות (מותר לכעכע בגרון) מכירת חנינות.

הם אינם מוכרים אותן בתור שכאלה. הם גובים שכר טרחה על שירותי חנינה. למשל, סוכן סי.איי.אי לשעבר, שהורשע בחשיפה לא־חוקית של סודות מדינה, שילם 50 אלף דולר ליועץ בכיר במסע הבחירות של טראמפ, כדי שיניח את בקשת החנינה שלו על שולחן הנשיא. הוא הבטיח להוסיף בונוס של 50 אלף דולר אם הנשיא ייעתר ויחון.

לפי הדיווח הזה, רודי ג'וליאני הציע עזרה לסוכן המורשע תמורת שני מיליון דולר. הוא נדחה, אבל מכר של הסוכן, שחשש כי ג'וליאני מוכר חנינות באופן לא חוקי, הסב את תשומת לב האף.בי.איי. ג'וליאני מכחיש.

תיקון עולם ברגעים האחרונים

עודף חנינות בימי כהונתם האחרונים לא הועילה לשמם הטוב של שורת נשיאים. ביל קלינטון היה אולי הגרוע מכולם. הוא לא מכר חנינות, אבל נעתר בקלות מופרזת להפצרות מן המין המפוקפק ביותר.

קלינטון התקשה להיפרד מן הבית הלבן. הוא היה סמוך לשולחן הכתיבה בלשכה הסגלגלה ממש עד הרגע האחרון. האגף המערבי כבר התרוקן מאדם, היה קשה למצוא מישהו שיגיש לו ספל קפה. אבל עד נשימת אפה האחרונה של נשיאותו הוא ניסה לתקן את העולם (ולעשות שלום בין ישראלים לפלסטינים, עיינו ערך טאבה).

על פי רוב הסימנים, טראמפ איבד את העניין בצדדים המעשיים של נשיאותו מיד לאחר הבחירות. בין הארבעה בנובמבר לששה בינואר הוא עסק כמעט בלבדית ברקימת תוכניות לחלץ ניצחון אלקטורלי ממלתעות התבוסה. דרגת המעורבות שלו הייתה כזו, שהמפקד העליון טלפן אל עובדי ועדות בחירות בפנסילבניה ובג'ורג'יה כדי לדבר על לבם שיואילו למצוא את הקולות החסרים לניצחון.

כל זה הגיע אל קיצו המפורסם בהתקפת תומכי טראמפ על גבעת הקפיטול לפני שבועיים. בו ביום נגזל מן הנשיא שופרו העיקרי, טוויטר. מאז, קולו נדם, ולפי הידוע רמת הפעילות שלו ירדה במידה כזאת שהבית הלבן חדל לפרסם את סדר יומו. מאז תחילת החודש ההודעה הסטנדרטית מן הבית הלבן אומרת, ש"הנשיא יערוך הרבה פגישות וינהל הרבה שיחות טלפון".

היו פגישות. אנחנו יודעים למשל שהוא אירח את ממלא מקום שר ההגנה בלשכתו; ושתוצאה אפשרית אחת של הפגישה ההיא הייתה ההודעה הפתאומית על מינויו של איש מפלגה מובהק לכהונה הלא־פוליטית של יועץ משפטי ראשי בסוכנות הביטחון הלאומי, אחד הארגונים המרכיבים את קהילת המודיעין האמריקאית.

האיש, מייק אליס, הפך ל"פקיד מדינה" שלושה ימים לפני תום כהונתו של טראמפ. מספר ניכר של אנשי מקצוע חרקו שיניים. כעובד מדינה הוא מוגן מפני פיטורים שרירותיים. אין מנוס מלחשוב שאליס נועד להיות סוס טרויאני.

פומפיאו נזכר בטייוואן, בקובה ובתימן

יש סימנים שהממשל מנסה להשאיר מזכרות, או צלקות, שיכבידו על יורשיו. אולי הפעיל ביותר בתחום הזה הוא מזכיר המדינה היוצא, מייק פומפיאו.

בעשרה בינואר פומפיאו ביטל את ההגבלות בנות 40 השנה על מגעים בין דיפלומטים אמריקאיים לדיפלומטים מטייוואן. וושינגטון הטילה את ההגבלות כאשר ארה"ב העניקה הכרה מלאה למשטר הקומוניסטי בבייג'ינג, ב־1979. מאז, להלכה, אין קשרים דיפלומטיים עם טייוואן, אף כי למעשה הקשרים עולים להם כפורחים: לארה"ב יש נציגות גדולה מאוד בטאייפה, המחופשת ל"מכון תרבות". ארה"ב גם מוכרת נשק כבד לטייוואן.

פומפיאו תיאר את ההגבלות כ"אקט של פייסנות כלפי המפלגה הקומוניסטית הסינית", המגיבה בהתפרצויות זעם, לפעמים בגידופים, כאשר מישהו מעז לדבר בשבחה של הדמוקרטיה הטייוואנית. סין רוצה לבלוע את האי המשגשג. יתכן בהחלט שיש כאן פייסנות. אבל מדוע היה על פומפיאו להמתין עד עשרה ימים לפני סוף כהונתו כדי להסיר את ההגבלות? אין מנוס מלהניח שהוא מנסה להכביד, לא להקל.

כיוצא בזה, בשבוע שעבר הודיע פומפיאו, כי ארה"ב מחזירה את קובה לרשימת הארצות "הנותנות חסות לטרור". היא הייתה שם מאז 1982. ברק אובמה הוציא אותה מהרשימה ב־2015, כדי לכונן קשרים דיפלומטיים מלאים עם המשטר הקומוניסטי, ולהתחיל הפשרה לאחר חרם של 55 שנה.ג'ו  ביידן, על פי הסימנים, היה רוצה לחזור ולהפשיר. הוא יוכל להוציא את קובה מן הרשימה, אבל זה לא יהיה מהלך פשוט.

פומפיאו גם הודיע ב־10 בינואר על הכללת החות'י של תימן ברשימת "ארגוני טרור זרים". החות'י שולטים בארבע חמישיות של תימן, מסתמכים על סיוע איראני, ומסיבים כאב ראש חמור לערב הסעודית.

הכרזתם הרשמית לטרוריסטים תגביל את יכולתם לסחור עם העולם החיצון, וגם לקבל סיוע הומניטרי. תימן עומדת על סף רעב, המתואר כחמור ביותר מאז ומעולם. יש בסיס להגדרת החות'י כטרוריסטים, אבל מדוע היה על פומפיאו לחכות עד רגעי כהונתו האחרונים?

להוציא נפט מהקרח - ולהוציא להורג

לא בימים האחרונים של נשיאותו, אבל בוודאי בשבועות האחרונים, דונלד טראמפ נקט מהלכים שקשה לפרש אותם באיזשהו אופן חוץ מסינדול הממשל הבא.

● הוא הודיע על החשת הוצאתם של אחרוני החיילים האמריקאיים מאפגניסטן, מסוריה, מעיראק ומסומליה, לרעת בעלי בריתה של ארה"ב כל אחד מאזורי המשבר האלה.

● הוא העניק אישור למכירת זכויות קידוח נפט וגז טבעי בשמורת הטבע הארקטית הענקית באלסקה, נגד דעת הממשל הנכנס. המאבק על הקידוחים נמשך עשרות שנים, והוא החליט לסיים אותו שבועיים לפני סוף כהונתו.

● עוד הספק אחד הראוי לציון: טראמפ הוציא להורג 13 נידונים למוות בבתי כלא פדרליים. האחרון הוצא להורג בשבת בבוקר. קציר הדמים הזה בא לאחר 17 שנה של הפסקה. ביידן, בניגוד לטראמפ, מתנגד לעונש המוות.

טראמפ עוזב את וושינגטון אבל וחפוי ראש. הסקרים האחרונים מראים שהפופולריות שלו פחתה אל שיעוריה הנמוכים ביותר מאז ומעולם (29% באחד הסקרים).

לפי פרסומים, משרד ההגנה דחה את משאלתו של הנשיא לערוך לכבודו טקס פרידה צבאי מלא. באופן חסר תקדים לחלוטין, הגנרלים הצהירו אמונים לנשיא המיועד ביידן שמונה ימים לפני השבעתו.

השבוע דווח שטראמפ ימריא משדה התעופה אנדרוס בווירג'יניה ביום רביעי ב־8 בבוקר. זה יאפשר למטוס המוביל אותו לפלורידה להוסיף ולהיקרא "אייר פורס 1"
עד נחיתתו. ב־12 בצהריים דונלד טראמפ יחדל להיות נשיא ארה"ב.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny