"הרשתות החברתיות שולטות בתודעה שלנו. יש שלושה דברים שיכולים לשנות את המצב"

קשה להצביע על הנקודה המדויקת שבה איבדנו שליטה על מה שאנחנו רואים, קוראים - ואפילו חושבים - והרשתות החברתיות תפסו על זה פיקוד. אני חושבת שזה היה סביב 2016. זו הייתה השנה שבה טוויטר ואינסטגרם הצטרפו לפייסבוק וליוטיוב בעתיד האלגוריתמי.

הרשתות האלה, בשליטת רובוטים שנועדו למשוך את תשומת הלב שלנו לפרק זמן ארוך ככל האפשר, קידמו את הדברים שהיה הסיכוי הטוב ביותר שנקיש עליהם, נשתף או נעשה לייק - וקברו את כל השאר. להתראות, פיד שהראה הכול ואת כל מי שעקבנו אחריהם בנהר כרונולוגי ואינסופי. שלום, פיד אנרגטי שמלא בפוסטים שפשוט חייבים ללחוץ עליהם.

בערך בתקופה הזו, פייסבוק - שפיד החדשות שלה מונע על ידי אלגוריתמים כבר מאז 2009 - הסתירה את האפשרות לחזור לפיד שמסודר לפי "מה שקרה לאחרונה".
לא ביג דיל, בטח חשבתם, אם בכלל חשבתם על זה.

אבל העניין הוא שהאלגוריתמים האלה לא רק דוחפים חדשות על האלבום האחרון של טיילור סוויפט. הם גם מעלים למקסימום את הנראות של כל מה שהוא נפיץ - המתקפות, הדיסאינפורמציה, תיאוריות הקשר. האלגוריתמים דחפו אותנו עמוק יותר על העמדות המקוטבות שלנו.

"יש אנשים רעים שעושים דברים רעים באינטרנט - Qanon, אנשי העליונות הלבנה. הבעיה היא לא שפייסבוק, יוטיוב ואתרי תקשורת חברתית אחרים מרשים להציג את זה ברשתות שלהם. אלא העובדה שהם מגבירים את זה", אמר האני פאריד, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה.

תסריטים למקרה הגרוע ביותר כבר אינם רק הנחת עבודה. אנשים נחשפים לדברים שמושכים אותם. הם מקליקים, קוראים, צופים, נופלים לתוך מחילות ארנב שמחזקות את הרעיונות והמחשבות שלהם, הם מתחברים עם אנשים דומים. בסוף הם מגיעים לגרסה פרטית שלהם של המציאות. או לגבעת הקפיטול.

התקשורת החברתית בהחלט אינה האשמה הבלעדית, וכאשר האשמה מוטלת על הרשתות החברתיות, הרובוטים הם לא האשמים היחידים. ההשתקה של חשבונות הפייסבוק והטוויטר של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ חשפה את ההיפך: האנשים המנהלים את החברות האלה הם כן מי שבסופו של דבר קובעים מה יופיע ומה לא. (ובפעם האחרונה שבדקתי, אנו עדיין יכולים פשוט להפסיק להשתמש ברשתות חברתיות אם נרצה). אבל בלב העניינים עדיין ישנה בעיית הטכנולוגיה הגדולה: מחשבים קובעים עבורנו מה נראה, והם קובעים זאת ללא שקיפות.

לעיתים, מטרת הטור שלי לספק פתרונות לבעיות טכנולוגיה. במקרה הנוכחי, אין פתרון אחד - בטח שלא פתרון פשוט. כל מה שאני יכולה לעשות הוא לחלוק כמה רעיונות.

הרעיון הראשון: בלי אלגוריתמים, בלי פרסומות

מארק ויינשטיין, מייסד MeWe, רשת חברתית שמשווקת את עצמה כ"אנטי פייסבוק", ברור לגמרי בנושא: הפתרון הוא לחזור לפיד כרונולוגי טהור בלי התערבויות.
ברשת MeWe אפשר לעקוב אחרי חברים, עמודים או קבוצות. הפוסטים מופיעים בפיד כפי שהועלו. "אף מפרסם, משווק, פעיל פוליטי או חבר אחר לא יכול לדחוף בכוח תוכן לפיד של מישהו אחר. אנחנו לגמרי מפרקים את הרעיון של הגברה מפריעה ושערורייתית", אמר ויינשטיין. "זה לא יכול לקרות ב-MeWe".

באופן ספציפי, הוא מסביר, הגישה הזאת מגבילה את הפצת הדיסאינפורמציה. "אתה חייב לבחור לעקוב אחר דיסאינפורמציה. לא ניתן להאכיל אותך דיסאינפורמציה בכפית על ידי אלגוריתם או על ידי הממשלה הרוסית או הממשלה הסינית", הוסיף.

באחרונה, כשמשתמשים מהימין הקיצוני חיפשו אלטרנטיבות לפייסבוק, טוויטר ופרלר (Parler), הם הגיעו ל-MeWe, אשר כיום מדווחת על 15.5 מיליון משתמשים. ויינשטיין אומר שהרשת החברתית שלו השקיעה הרבה בפיקוח על תוכן, ותנאי השימוש בה ברורים: מי שיעודד אלימות, יעלה חומר לא חוקי וכו’ - יסולק. לאחר סילוק פרלר מחנויות האפליקציות, יצרה MeWe קשר עם אפל, גוגל ואמזון ווידאה שהאפליקציה שלה עונה על הנחיותיהן לגבי תוכן.

אבל הבעיה עם טיימליין לא אלגוריתמי, הוא שהפיד יכול להפוך למוצף וקשה לניווט. זה בדיוק מה שטוויטר, פייסבוק ואינסטגרם אמרו לי כששאלתי למה הסירו את ברירת המחדל של צפייה כרונולוגית בתוכן.

ויינשטיין אומר ש-MeWe, שמרוויחה כסף רק מכתבות בתשלום ואפשרות למנוי פרימיום בתשלום, לא מפרסומות, פותרת את זה עם פילטרים וכלים לניהול הפיד; ניתן למיין לפי אנשי הקשר, הקבוצות והעמודים אחריהם אתה עוקב. מפני שאין פרסומות, MeWe לא אוספת עליכם מידע כל הזמן, הוסיף.

הרעיון השני: לאלף את האלגוריתם

אבל בשביל החבר’ה הגדולים שתלויים בפרסומות, להסיר את האלגוריתם זו אפשרות סבירה כמו לאלף את הכלב שלי לכתוב את הטור שלי במקומי. במקום זה, מומחים מציעים שהפלטפורמות ייעשו רציניות לגבי הורדת השערוריות, הזעם והקונספירציות, ויקדמו את התוכן האמין, מעורר המחשבה והמוכח - אפילו כשהן יודעות שמשתמשים פחות ישתפו תוכן כזה.

"אלגוריתמים פשוט ייאלצו להחליט, 'אנחנו חושבים שיש יותר ערך לוול סטריט ג’ורנלז, לוויקיפדיות, לארגוני הבריאות העולמיים מאשר לכל הטמטום.קום", אמר פרופסור פאריד.
ויש הוכחות שזה עשוי לעבוד. במחקר ממרץ 2020, פרופסור פאריד וחוקרים אחרים מצאו שיוטיוב קידמה סרטוני תיאוריות קשר במידה מופחתת לאחר שהחברה שינתה את אלגוריתם ההמלצות שלה.

פייסבוק פעלה באופן דומה. בשבועות שלפני הבחירות, עשו פייסבוק ואינסטגרם צעדים לצמצם את הפצת המידע שהאלגוריתמים זיהו כפוטנציאלי להיות שגוי, כולל טענות שהופרכו לגבי תרמית בוחרים או זיוף קלפיות. התוצאה הייתה קידום מקורות חדשות אמינים וירידה בהפניות לאתרים המזוהים עם צד פוליטי אחד בלבד. ישנן גם עדויות לכך שנרטיבים של תרמית בחירות ירדו באופן משמעותי בטוויטר לאחר השעיית טראמפ מהרשת, כך לפי נתונים של חברת המחקר Zignal Labs.

רגולטורים יכולים להיכנס לתמונה. מעבר לכל התביעות בנושא הגבלים עסקיים, היו גם קריאות ספציפיות שכוונו לכך שהחברות יהיו אחראיות לתוצאות שהאלגוריתמים שלהן מביאים. דיווחים שכתבו עמיתיי מראים שפייסבוק מודעת בהחלט לנטייה של מערכת ההמלצות שלה לדחוף אנשים לקבוצות קיצוניות. על פי הצעת חוק אחת שהוגשה על ידי חברי בית הנבחרים טום מלינוסקי (דמוקרט מניו ג’רזי) ואנה אשו (דמוקרטית מקליפורניה), הרשתות יישאו באחריות ל"קידום אלגוריתמי של קיצוניות".

הרעיון השלישי: להחזיר לעצמנו את השליטה

הרעיון המשוגע מכולם הוא להחזיר לעצמנו חלק מהשליטה. "מה אם אנשים יכלו לומר, 'אני רוצה לראות חדשות מטווח פוליטי רחב של מקורות’, או 'אני רק רוצה לראות פוסטים של חברים ומשפחה’", אמר ג’סי לריץ’, מייסד שותף של Accountable Tech, עמותה שמוקדשת למלחמה בדיסאינפורמציה.

פייסבוק לפחות מרשה לנו לראות חלק מהמידע לגבי הסיבות שבגללן הפיד שלנו נראה כמו שהוא נראה. לחצו על שלוש הנקודות בצד ימין למעלה של כל פוסט ושם ישנה אפשרות לשאול "למה אני רואה את הפוסט הזה?".

אם אתם חושבים שהפיד הכרונולוגי הישן והטוב הוא התשובה, יש דרכים לשחזר אותו, לפחות באופן זמני בחלק מהשירותים. אם כי למצוא את המתגים לכך באפליקציה זה קשה מלמצוא את הדמות המסתתרת ב"איפה אפי".

פייסבוק: בדפדפן, לכו לסמליל הבית בראש הפיד, וגללו בתפריט שבצד ימין. לחצו על "ראה עוד" ואז על "חדש ביותר". באפליקציה, לכו לשלוש הנקודות בחלק ימין למעלה או ימין למטה במסך וחפשו "חדש ביותר". רק זכרו שכשתסגרו את הדפדפן או האפליקציה תחזרו להגדרה הקודמת.

טוויטר: בטוויטר זה הרבה יותר פשוט. כוכב קטן בפינה השמאלית העליונה של האתר או באפליקציה מאפשר לכם "לראות ציוצים אחרונים" במקום "ציוצים פופולריים ביותר". פעם זה היה מוציא אתכם מהפיד האלגוריתמי, אך כיום ניתן לקפוץ בין שני הפידים. אני עושה זאת לעתים.

יוטיוב: לא ניתן לכבות את כל מערכת ההמלצות האלגוריתמית אך ניתן לעבור בכל קטגוריה או חיפוש ל"סרטונים אחרונים שהועלו". ניתן גם לכבות את הנגינה של הסרטון הבא באופן אוטומטי. בדפדפן אינטרנט, חפשו את המתג הקטן עם כפתור "נגן" בתחתית נגן הווידאו. באפליקציה חפשו את המתג בראש נגן הווידאו.

טיקטוק: ליד פיד "בשבילך" הממכר והמונע בידי אלגוריתם ישנו פיד מעקב, שמראה רק את האנשים אחריהם אתם עוקבים. רק תדעו: טיקטוק עדיין משתמשת באלגוריתמים כדי להראות לכם כאן סרטונים שהיא חושבת שתרצו לצפות בהם.

אינסטגרם: האופציה לא קיימת. דוברת של פייסבוק הסבירה שעם הפיד הכרונולוגי הישן, אנשים פספסו 70% מהפוסטים בפיד שלהם - קרוב לחצי מהפוסטים של חברים ומשפחה. לאחר שנעשה השינוי לפיד האלגוריתמי, החברה מצאה שאנשים ראו בממוצע יותר מ-90% מהפוסטים שהעלו חברים שלהם.

אם היה מדובר רק עלינו, החברים והמשפחה שלנו, זה היה דבר אחד, אך במשך שנים הרשתות החברתיות לא היו מרוכזות רק בלעזור לנו לשמור על קשר עם הדודה. זה צינור דרכו אנשים רבים כרגע מבינים את העולם וקבעים עליו את דעתם.
האם האלגוריתמים המשרתים את שורת הרווח של חברות הטכנולוגיה גדולות יכוונו את הדעות הללו, או שנקבל אנחנו כמה כללים אמיתיים ושליטה? לרוע המזל, ההחלטה לא נתונה בידינו.