עם תום הסגר השלישי: המשק מראה סימני התאוששות, מספר החוזרים לעבודה גדל

עם תום הסגר השלישי, ואף שמרבית המגבלות על המשק טרם הוסרו, המשק מראה סימני התאוששות. מספר החוזרים לעבודה גדל, והיחס בין הנרשמים החדשים בשירות התעסוקה לבין החוזרים לעבודה הגיע לכמחצית: 48 חוזרים לעבודה על כל 100 נרשמים חדשים - כך עולה מניתוח עומק של ד"ר גל זהר, מנהל מחלקת המחקר והמדיניות של שירות התעסוקה.

השיפור ביחס החוזרים-נרשמים מקורו בעלייה משמעותית במספר החוזרים לעבודה ולא במספר הנרשמים הנמוך, שנותר בשבוע האחרון כמעט זהה. לצד הנתונים המעודדים, יותר מהנרשמים החדשים אינם בחל"ת - שיעורם מכלל הנרשמים הגיע ל-49%.

הסגר השלישי, מסביר ד"ר זהר, מתנהג תעסוקתית כשני סגרים נפרדים - קודם להידוק המגבלות (27.12.2020-7.1.2021) ומאז הידוק המגבלות (8.1.2021-6.1.2021) - כאשר אחד ממאפייניו הבולטים של הסגר השלישי הוא מספר הנרשמים הגבוה בשירות התעסוקה בשבוע הראשון של כל אחד מחלקי הסגר וירידה עקבית משבוע לשבוע ככל שמתרחקים מתחילתו.

מגמה מעודדת נוספת היא צמצום הפער המגדרי: בשבוע השישי מאז תחילת הסגר, 54% מהנרשמים היו נשים, לעומת ממוצע של 67% בכלל הסגר. הצעירים עד גיל 34 היוו 54% מהנרשמים, וחלקם של הנרשמים מהחברה הערבית עלה ל-21%. 

התובנה כי בשבועיים האחרונים לסגר המשק הישראלי מראה סימני חזרה לשגרה, רק הולכת ומתחזקת ככל שמפלחים את קצב החזרה לפי קבוצות גיל. בעוד בכלל האוכלוסייה קצב החזרה הממוצע עמד בשבוע האחרון,כאמור על 0.48, שהם כ-48 חוזרים לעבודה על כל 100 נרשמים - הרי שבקרב קבוצת הגיל 35-54, קבוצת הגיל המרכזית בשוק העבודה, יחס החוזרים-נרשמים עמד על 1.245 - פי 2.6 יותר מהממוצע, כך שלמעשה על כל 100 נרשמים חזרו לעבודה כ-125 עובדים.

גם קצב החזרה של הצעירים יותר גבר, אם כי היה נמוך מהממוצע, בין היתר משום שהם עובדים יותר בענפי המכירות, השירותים, ההוראה, החינוך וההדרכה, שרובם עדיין סגורים.

מבחינה גאוגרפית, גם קצב החזרה בירושלים (0.346) נמוך מהקצב הממוצע ונמוך משמעותית ביחס ליתר המחוזות, למשל: מרכז (0.525), חיפה (0.511) ותל אביב (0.5). שיפור משמעותי מאוד נרשם בקצב החזרה בצפון בהשוואה לשבוע החמישי - בעוד בשבוע החמישי קצב החזרה בצפון היה נמוך מהממוצע משמעותית (0.21 לעומת 0.26), בשבוע השישי לא רק שהמחוז הצפוני צמצם את הפער אלא שאף עבר את הממוצע - 0.516 לעומת ממוצע של 0.48.

קצב החזרה הגבוה נרשם ביותר נרשם בקרב עובדי המשרדים והפקידים הכלליים (0.676), הנדסאים וטכנאים (0.605), עובדי מפעלים (0.591) ובעלי מלאכה בתעשייה ובבינוי (0.569). מנגד, קצב החזרה הנמוך ביותר נרשם בקרב עובדי החקלאות, הייעור והדייג (0.322), בעלי משלח היד האקדמי (0.433) ובקרב עובדי המכירות והשירותים (0.437).

בניגוד לנתונים המעודדים, נרשמה כאמור ירידה עקבית במספר הנרשמים שאינם יוצאים לחל"ת, מה שמקטין את הסיכוי שלהם לחזור לשוק העבודה.

לדברי ד"ר זהר, המעסיקים מוציאים לחל"ת ברגע שמוטלות מגבלות על הענף בו הם פועלים, וככל שהסגר נמשך, אם הם כבר נפרדים מעובד, הרי שהם נוטים פחות להוציאו לחל"ת ויותר מפטרים. מגמה זו, מזהירים בשירות התעסוקה, היא מדאיגה, שכן היא מלמדת על עלייה במספר דורשי העבודה שעלולים להיקלע לעומק אבטלה וממילא יתקשו לשוב למעגל לעבודה ביום שאחרי המשבר. זאת, מפני שמסגרת החל"ת משמרת על קישוריות של דורש העבודה לשוק העבודה, בעוד היעדר זיקה למעסיק, בין בפיטורים ובין בהתפטרות, מנתקים את הקשר הזה וכתוצאה מכך פוגעים בסיכויי ובקצב החזרה לעבודה.