למרות התקווה שתולים בחיסונים: הקורונה כאן כדי להישאר והיא גם הופכת לענף כלכלי

מבצעי החיסונים צופנים בחובם את ההבטחה של בלימת הקורונה, אבל ממשלות וחברות עסקיות יותר ויותר נוטות לקבל את מה שהאפידמיולוגים אומרים כבר זמן רב: הפתוגן הזה יהיה בינינו שנים, אולי עשורים, ואנחנו נחיה עם הקורונה כמו עם הרבה מחלות אנדמיות אחרות כמו שפעת, חצבת ואיידס.

הקלות בה הקורונה מתפשטת, הופעת זנים חדשים וחוסר הגישה לחיסונים בחלקים נרחבים של העולם, משמעותם שהקורונה עשויה להפוך ממגפה למחלה אנדמית, מה שאומר שיהיו לה השלכות ארוכות טווח על ההתנהגות האישית והחברתית של כל אחד מאיתנו, כך אומרים מומחים למחלות מדבקות.

"אחרי שנעבור את חמשת שלבי האבל, אנו צריכים להגיע לשלב הקבלה - קבלה שהחיים שלנו לא יחזרו להיות כשהיו", אמר תומאס פרידן, מנהל המרכז למניעת מחלות והפצתן לשעבר (CDC). "אני לא חושב שהעולם הפנים את העובדה שמדובר בשינויים לטווח ארוך".

מפנדמיה לאנדמיה

קורונה אנדמית משמעותה לאו דווקא המשך ההגבלות הקשורות כעת למגפה, אומרים מומחים למחלות מדבקות, במידה רבה בגלל שהחיסונים כל כך יעילים במניעת מחלה חמורה ובגלל שהם מקטינים מאוד את כמות האשפוזים ומקרי המוות. בישראל כבר מורגשת ירידה משמעותית מאד בשיעור המאושפזים מקורונה אחרי שחלק ניכר מהאוכלוסייה חוסן. בשבועות הקרובים מניין המתים צפוי גם הוא לקטון.

אך ישנם כבר ארגונים שמתכוננים לעתיד בו אמצעי הגנה כמו מסכות, אוורור טוב ובדיקות ימשיכו להיות חלק מהחיים. בינתיים, עולה וצומחת תעשייה הקשורה בקורונה, וחברות משקיעות בסחורות ושירותים כמו ניטור איכות האוויר, מסננים, ערכות בדיקה וטיפולים חדשים.

מספר בדיקות ה-PCR לגילוי גנים של הנגיף המיוצר בעולם צפוי לעלות השנה, כשיצרניות כמו Quest Diagnostics צופות שמיליוני אנשים יצטרכו לבצע בדיקות לפני קונצרטים, משחקי כדורסל או אירועים משפחתיים.

 אזרחים אמריקאים מפקידים ערכות בדיקה לקורונה בלוס אנג'לס, בחודש שעבר / צילום: Associated Press, Richard Vogel

"אנו מניחים שזה יימשך שנים, או יהיה לנצח, כמו שפעת", אמר ג'ון לים, דובר חברת SD Biosensor הדרום-קוריאנית. החברה מייצרת ערכות בדיקה ומגבירה את קצב ייצור הבדיקות הביתיות שלה.

חברות תרופות מובילות כמו "נוברטיס" (Novartis) השווייצית והחברה "אלי לילי" (Eli Lily & Co) - השקיעו בפיתוח טיפולים לקורונה. יותר מ-300 מוצרים כאלה נמצאים כעת בשלבים שונים של מחקר ופיתוח.

חברות כמו "לופטהנזה" מתארגנות מחדש כחברות לטיסות קצרות בתוך אירופה, הרחק ממדינות באוקיינוס השקט, שאמרו שלא יפתחו את הגבולות בשנה הקרובה. ישנם שדות תעופה המתכננים מערכת דרכוני התחסנות על מנת לאפשר לנוסעים מחוסנים לנסוע.

מסעדות משקיעות יותר במשלוחים ובמנות ארוזות. מפעלי בשר מקנדה ועד אירופה רוכשים זרועות רובוטיות על מנת להפחית את הסיכוי להתפרצות על ידי הקטנת מספר העובדים האנושיים בפס הייצור.

כמו חור בסכר

מחלות נחשבות לאנדמיות כשהן הופכות לנוכחות באופן קבוע אך ניתנות לניהול, כמו שפעת. כמות ההתפשטות משתנה ממחלה למחלה ועל פי המיקום, אומרים אפידמיולוגים. כלבת, מלריה, איידס וזיקה כולן מחלות מדבקות אנדמיות, אבל הנפיצות שלהן בקרב בני אדם משתנה מאוד ממקום למקום.

בשלב מוקדם מאוד, אחרי שמדינות לא הצליחו להכיל את הנגיף וההדבקה התפשטה לכל העולם, "היה ברור לרוב הווירולוגים שהנגיף הזה יהפוך לאנדמי", אמר ג'ון מסקולה, מנהל המרכז לחקר החיסונים במכוני הבריאות הלאומיים. "כשנגיף מופץ בין בני אדם בכזאת קלות והאוכלוסייה לא מחוסנת, הוא יתפשט לכל מקום שיש לו אפשרות. זה כמו חור בסכר".

מומחים להתחסנות מקווים כעת שהחיסון ימנע הדבקה, ממצא שיפחית באופן משמעותי את נפיצות הנגיף. מחקר של אוניברסיטת אוקספורד, שפורסם בשבוע שעבר מצא שאנשים, שקיבלו את החיסון של אסטרהזנקה הם בעלי סבירות נמוכה יותר להעביר את המחלה הלאה.

עדיין, ישנם מקבצים עצומים של בני אדם שייוותרו מחוץ לתחום הגעת החיסון בעתיד הנראה לעין, וזה ייתן לנגיף מקום נרחב להתפשט בו.

אין כיום חיסון מאושר לילדים קטנים, ונושאים הקשורים באספקה יותירו את רוב העולם המתפתח ללא חיסונים עד סוף השנה הבאה לפחות. בינתיים, באירופה יש שיעור גבוה של סרבנות חיסון: פחות מחצי מהצרפתים היו מוכנים לקבל את החיסון כשנשאלו על כך בסקר של חברת YouGov.

כשמדענים יפתחו טיפולים חדשים, הקורונה "תהפוך לזיהום שניתן לחיות איתו", אמרה רייצ'ל בנדר איגנסיו, מומחית למחלות מדבקות במרכז המחקר לסרטן ע"ש פרד הצ'ינסון בסיאטל. בתור מחלה כזו, יהיה חשוב מאוד לפתח טיפולים לתסמינים המגבילים, שמהם סובלים רבים מהחולים במשך חודשים לאחר מכן, כמו "ערפל מוחי", אובדן חוש הריח ובעיות במערכת העיכול והלב.

לשלוט בנגיף

יש מדינות כמו אוסטרליה וניו זילנד שהצליחו להוריד את מניין המקרים היומי למספרים בודדים, אבל באף אחת מהן לא הייתה התפרצות כמו באמריקה ובאירופה, ואל תוך שתי מדינות-האי האלה הצליח הנגיף לחדור למרות מגבלות הטיסה המחמירות.

"אני לא מאמין שאנחנו צריכים להתחיל להציב את מיגור או השמדת הנגיף כמדד שלנו להצלחה", אמר מייק ריאן, מנכ"ל תוכניות החירום בארגון הבריאות העולמי. "אנו צריכים להגיע לנקודה שבה אנו נמצאים בשליטה בנגיף, ולא הנגיף שולט בנו".

ישנו רק נגיף אחד שהאנושות הצליחה להשמיד לחלוטין בהיסטוריה המודרנית: אבעבועות שחורות. בעוד זו הייתה מחלה שהדביקה רק בני אדם, נגיף הקורונה יכול להדביק גם יונקים קטנים כמו חורפנים לדוגמה ואז לחזור לבני אדם, מה שהפך את חוות הפרווה של העולם לחממות פוטנציאליות לנגיף.

מעבר לכך, עשרות מיליוני מקרים של קורונה נתנו לנגיף הזדמנויות רבות לשפר את יכולתו להדביק יונקים אחרים, כך אמר שון ווילן, וירולוג באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס. מוטציה שנמצאה בווריאנטים הדרום אפריקאי והבריטי של הנגיף אפשרה לו להדביק גם עכברים, אמר ווילן.

מחלות המופצות על ידי אנשים ללא תסמינים - מה שקורה לא מעט בנגיף הקורונה - קשות בייחוד למיגור. עשרות מיליארדים הושקעו בניסיונות בכל העולם למגר מחלה דומה, פוליו, שאמנם כבר לא קיימת בארה"ב מאז שנות ה-70, אבל מאירופה היא נעלמה רק ב-2002. היא עדיין קיימת באפגניסטן ופקיסטן.

נגיפי נשימה כמו נגיף הקורונה צפויים להפוך לאנדמיים כי הם מועברים גם בפעולות פשוטות כמו דיבור ונשימה ויכולים להיות מאוד יעילים בהדבקת תאים. בין הנגיפים במשפחה נמצא גם הנגיף OC43, נגיף קורונה, שחוקרים כעת חושבים שהיה הנגיף האחראי למחלה המכונה השפעת הרוסית בעשור האחרון של המאה ה-19. במגפה הזו מתו מיליון איש. אותו נגיף, שקיים עדיין, אחראי להרבה הצטננויות פשוטות, אך הוא פחות מסוכן, פשוט כי אנשים פיתחו חסינות אליו.

החיסון לא יהיה יעיל

נראה כי מוטציות בנגיף הקורונה החדש הפכו אותו ליעיל יותר בהדבקה או בהתחמקות מחלק מהנוגדנים, וזה גורם לחשש שהחיסונים הקיימים יהיו פחות יעילים. מדענים אומרים שחיפוש זנים חדשים יהיה חיוני לתוכניות התחסנות בטווח הארוך. הבנת המאפיינים תסייע לקבוע אם יש לעדכן את החיסונים באופן עונתי, כמו חיסוני שפעת.

החיסונים יהיו חשובים באותה מידה כשהמגפה תדעך והקורונה תהפוך למחלה אנדמית. "אנשים נוטים לחשוב שכשנגיף נהפך לאנדמי, זה אומר שהוא נחלש בעוצמה ולא גורם למחלה רצינית", אמרה אנג'לה רסמוסן, וירולוגית במרכז ללימודי בריאות וביטחון עולמיים באוניברסיטת ג'ורג'טאון. "התפישה המוטעית הזו נעוצה בכך שלרוב נגיפים מתפתחים כך שמספר האנשים שהם מדביקים יהיה מקסימלי לפני שהם הורגים אותם".

אבל רוב האנשים מחלימים מהקורונה, "אז אין הרבה לחץ שהנגיף ייחלש כי הוא כבר מתפשט ומוצא פונדקאים חדשים להשתכפל בהם לפני שהפונדקאים שלו כרגע אפילו נעשים חולים", אמרה. "הוא מצליח יפה".