השגיאה של בזק בעיכוב השקת פרויקט הסיבים עלולה לעלות לה ביוקר

האם בזק תאבד את המומנטום? זה חודשים שבחברת התקשורת הגדולה בישראל מתמהמהים עם הפעלת הסיבים האופטיים שפרסו ברחבי המדינה. סיבים שאמורים להוות את התשתית לאינטרנט אולטרה מהיר, כזה שיאפשר לעבוד וללמוד מרחוק בצורה חלקה, לצפות בטלוויזיה אינטרנטית בלי קפיצות ועוד. העיכוב נובע בעיקר ממאבקים שמנהלים בחברה נגד משרד התקשורת במטרה לקבל הקלות רגולטוריות בטרם תשיק את הפרויקט.

אלא שבזמן שבבזק מחכים, בינתיים תופסת תאוצה מגמה חדשה שעשויה ליצור לבזק בעיה חמורה ולאיים על נתחי השוק הפוטנציאליים שלה.

בחודשים האחרונים הולכות ומתרבות הבקשות של יישובים, קטנים בעיקר, לפריסת סיבים אופטיים באופן עצמאי. לכולם מכנה משותף אחד - ההמתנה לבזק ואי הוודאות סביב המועד שבו החברה תגיע בפריסה ליישובים רבים, גורמת לתושבים ולראשי ראשויות לנקוט ביוזמות עצמאיות ולהוציא את הפריסה לקבלנים חיצוניים שיפרסו במקומה.

ליוזמה של ראשי ערים יהיו עוד מחירים כבדים, אבל בכך נדון בהמשך. השאלה הרלוונטית היא מה גורם לבזק להימנע מהכרזה רשמית על השקת הפרויקט והאם המחיר שווה את זה?

הסיבה שבזק לא משיקה את הפרויקט באופן רשמי לא אומרת שבפועל היא לא התחילה אותו. בזק עמוק בתוך פרויקט הסיבים והיא פורסת תשתית בערים שלמות, ובחלק ניכר גם מחברת בניינים לתשתית, אבל היא לא מדליקה את הרשת ולא מוכרת שירותים. הסיבה: בחברה מחכים לראות כיצד ייגמר השימוע בנושא ביטול הפיצול באינטרנט בין ספק לתשתית והאם תהיה החלטה בבג"ץ בנושא ההפרדה המבנית בינה לבין חברות הבת. שני נושאים רגולטוריים שישפיעו מאוד על עתיד החברה.

בזק בנתה על השקת פרויקט הסיבים האופטיים בהנחה שהיא משיקה אותו עם רישיון ISP (ספק אינטרנט) ברור. ללא המודל הנוכחי והמסורבל שמחייב למכור את התשתית והספק בנפרד. בחברה העריכו שלאור ההצהרות החד משמעיות של שר התקשורת לשעבר יועז הנדל והנכונות של המשרד לבטל את הפיצול הנהוג בישראל, היא תוכל להשיק את הפרויקט בדרך המלך. אבל בזק חטפה מכה קשה בעקבות השימוע הראשון שפרסם המשרד, שבו הודיע לה שהמחיר בדרך לקבלת רישיון ISP יהיה בדמות עיכוב של שנה ויהיה מותנה.

בזק העריכה הערכת יתר את נכונות המשרד לתת לה רישיון ISP. החברה קיוותה שיהיו מינימום תנאים לרישיון וכאן היא טעתה. אי אפשר לתת לבזק רישיון ISP ללא תקופת הכנה של השוק לשינוי. מדובר בתיקון עמוק שהשוק יצטרך להתמודד מולו ויש לו השלכות רחבות על ספקיות האינטרנט הקטנות בעיקר. אלא שבזק קיוותה שמשרד התקשורת יבין את עומק הפרויקט שהיא נכנסת אליו ושיטפל בפרויקט הסיבים באופן נפרד, כלומר יעניק לה רישיון לספק אינטרנט כמוצר אחוד וללא ספקיות חיצוניות על הסיבים ויתיר את המשך הפיצול ברשת הנחושת.

השימוע המבטיח הלך והסתבך

אבל במשרד התקשורת ראו את הדברים אחרת. אמנם לזכות המשרד עומדת הנכונות "לשבור" את הפיצול באינטרנט, אבל מצד שני קשה להבין את הסחבת ואת שינוי העמדות של המשרד בין השימוע הראשון לבין מה שהוא הולך להוציא בשימוע המשני (זה הולך להיות שונה מאוד). המשרד מתגאה בכך שהוא לומד ומשנה דברים בעקבות פידבקים שהוא מקבל ושיש לראות בכך מעלה של רגולטור שאינו תופס מעצמו כיודע כל, מאידך הניתוק הזה ממצב החברות והשוק ומהעובדה שאנחנו בעיצומו של אחד המשברים הכלכליים הקשים ביותר לא מובן.

השימוע הראשון יצא ב-4 באוקטובר שנה שעברה והשימוע המשני עדיין לא פורסם. זה לא תקין. מדינה שנמצאת במשבר כלכלי כל כך חמור, עם שוק תקשורת מדמם ואחרי עשור אבוד, הייתה חייבת לעשות הכל על מנת להכניס את בזק לפרויקט כמה שיותר מהר.

החדשות הטובות הן שהמשרד לא חוזר בו מהכוונה לבטל את הפיצול. בזק והוט יקבלו ודאות מסוימת שיוכלו לקבל רישיון ISP אבל זה תלוי בכך שהשוק הסיטונאי יפעל לשביעות רצונו של המשרד. לא משנה שבמשרד התקשורת לא עמדה על הפרק בכלל השאלה של איכותו של השוק הסיטונאי שמונהג על בזק והוט לפני שנדונה שאלת הרישיון לשתיהן, עכשיו הכל התהפך והציר שעליו עומד שוק התקשורת הוא האם ספק אינטרנט שעובד מהמחסן של השכנים יוכל לספק שירות אינטרנט על גבי הסיבים במסגרת השוק הסיטונאי. זה מה שחשוב כרגע לשוק התקשורת?

מה טיבן של החלטות שלטוניות?

השבוע נדחתה העתירה של בזק לביטול ההפרדה המבנית הנוהגת בחברה. ידיעה קצרה מסתירה אירוע משמעותי ששווה לדון בו בנפרד בשאלה מה טיבן של הבטחות שלטוניות. ההפרדה המבנית בבזק הפכה להיות סמל למאבק שהוא אינו רק על מבנה שוק התקשורת אלא סמל לכישלון של הרגולציה בישראל לנתק את עצמה מהפוליטיקה ומדעות קדומות, ובכך להנציח עיוותים רגולטוריים שפוגעים בציבור אבל לאיש אין את האומץ לבחון אותם לעומק.

אין כאן בכדי לתמוך בביטול ההפרדה המבנית הנוהגת בין בזק לחברות בנות שלה באופן כולל, אבל הגיע הזמן לבחון מה משמעותה של ההפרדה בין בזק לבזק בינלאומי במידה ובזק תקבל רישיון ISP למשל כפי שמשרד התקשורת בעצמו מתכנן, ומה משמעותה של שמירת ההפרדה בין בזק ל-yes כאשר נטפליקס הגיע לכמיליון בתי אב בישראל.

השוק כבר לא מוכן לחכות

לסיכום ביניים, משרד התקשורת שיבש את הרפורמה הכי חשובה בשוק התקשורת, שהוא בעצמו ביקש להסדיר וירה לעצמו כדור ברגל. השימוע המשני שיפרסם אמור לקבוע את כללי האסדרה בשוק ללא פיצול באינטרנט אבל פספסנו הזדמנות פז לתקן עיוות בשוק כי בגלל תקופת הבחירות אין סיכוי שהחלטה כה מהותית תוכל לעבור, ולכן עד שלא ייכנס שר חדש לתפקידו, מה שאומר עיכוב של כמה חודשים לפחות, אין על מה לדבר.

זה גוזר שבזק לא יכולה להמשיך עם המדיניות של עיכוב הדלקת הפרויקט והיא חייבת להתחיל למכור אינטרנט במודל המפוצל עד כמה שהדבר בעייתי ועקום. פשוט אין ברירה אחרת. המתחרים של בזק פורסים בקצב מואץ, ועשרות יישובים כבר חותמים הסכמים עם קבלנים לפריסה עצמאית. למתחרים של בזק יש היקף פריסה של מעל ל-30% ממשקי הבית.

לפני שנה השוק חיכה לבזק ש"תחנוך" את מדינת ישראל במובן שתרגיל את השוק להשתמש בסיבים ושללא כניסה שלה בישראל לא תתרחש הקפיצה הבאה. המציאות הזו השתנתה. ציבור רחב מבין שהאינטרנט על גבי הסיבים של המתחרים עובד ויציב. הוא גם יכול לקבל שירותי טלוויזיה על גבי הסיבים במסגרת חבילות טריפל מה שבזק לא יכולה למכור ולכן כל יום שעובר מבלי שבזק מדליקה את הסיבים שלה הוא שגיאה.

היבט נוסף הוא שאין בידול בטכנולוגיה. זה לא שבזק תציע מהירויות שאחרים לא יציעו, וממילא ישנו שוק סיטונאי שיחול על הסיבים של בזק כך שמתחרותיה יציעו את התשתית שלה בדיוק. 1 גיגה בפרטנר או בסלקום הוא בדיוק אותו 1 גיגה בבזק או בהוט. הדבר היחידי שמבחין הוא ההבדל בשירות.

מנגד, הבעיה של אלו שרצים לפריסה עצמאית ביישובים קהילתיים היא שהם רצים לפתרון מהיר ומיידי אבל בתשתיות תקשורת מה שחשוב הוא מי נותן שירות ולא מי שפרס הכי הרבה והכי מהר. בסופו של דבר, המשתמשים יצטרכו מעבר למהירות גם שירותים נוספים, ולכן למפעיל יש תפקיד מרכזי. כרגע אף אחד לא מדבר על זה כי כולם רוצים סיבים, אבל בסוף היום הבעיה יותר מורכבת מאשר רק להניח סיב לבית.

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "מידי יום מונגשים יותר ויותר משקי בית בישראל לרשתות סיבים פעילות והקצב ילך ויגבר. המשרד קידם בעת האחרונה רפורמות משמעותיות שלא בוצעו שנים ובהן בין היתר, חקיקה לאישור מתווה הסיבים; מתן רשיונות לחברות לפרישת אינטרנט מהיר בישובים קטנים; והרחבת חובות פרישת הסיבים, לרבות בפריפריה, וקיצור משך הפרישה לחברת IBC עם כניסתה של HOT לשותפות ברשת הסיבים שלה. חברת בזק נמנעה עד כה מלהדליק את רשת הסיבים שלה משיקולים השמורים לה. אנו סבורים שהפעלת רשת הסיבים של בזק תטיב עם אזרחי ישראל. המשרד ימשיך לפעול במלוא המרץ לקדם את התחרות ולהאיץ את קצב פרישת הסיבים, על מנת שאזרחי ישראל ייהנו מאינטרנט מהיר ומתקדם".