משרד המשפטים בוחן הצעת חוק לאסור על עובדים שלא התחסנו להגיע למקומות העבודה

משרד הבריאות גיבש טיוטת הצעת חוק, לפיה ייאסר על עובדים בענפים מסוימים שלא התחסנו להגיע למקום העבודה. לפי ההצעה רק מחוסנים, מחלימים ומי שיציג בדיקת קורונה שלילית יוכל להגיע למקומות עבודה מסוימים שייקבעו. מדובר בטיוטה ראשונית של הצעת החוק הנבחנת במשרדי המשפטים והאוצר וטרם אושרה.

במסגרת ההצעה יתוקן חוק הקורונה, כך שיאפשר הטלת מגבלות על עובדים במקומות עבודה שייקבעו בהמשך. ההערכה היא שמשרד המשפטים יתמוך בהצעת החוק.

לפי ההצעה, תוטל חובה על הגורם האחראי על מקום העבודה למנוע את כניסתו לעסק של העובד הלא מחוסן.

סוג מקומות העבודה אליהם תוגבל הכניסה עוד לא נקבע. בהצעה נכתב כי המקומות ייקבעו "בשים לב להיקף האנשים שבאים במגע עם העובד, מאפייניהם, אופי העסק והעיסוק וכן בהתחשב במי שיש לגביו הצדקה רפואית שלא להתחסן". הכוונה היא למנוע מעובדים להגיע לעסקים בהם מגיע קהל רב. לפי ההצעה, ההגבלה תוכל לחול על מקום פרטי או ציבורי.

אחת הסוגיות שלא הובהרו בהצעה היא מהן האפשרויות שיעמדו לפי החוק בפני המעסיק שיוטל עליו למנוע את הגעתו של העובד שלא התחסן, האם יצטרך למצוא לו תפקיד שניתן לבצעו מהבית, והאם יוכל לפטרו.

השבוע נפתחו בהתאם לתו הירוק הענפים הבאים בלבד: מכוני כושר, מופעי תרבות וספורט, בריכות שחייה, בתי מלון ובתי תפילה. המשמעות של הפעלה לפי התו הירוק היא שמי שיוכלו להשתתף באירועי התרבות והמופעים ולהיכנס, הם רק מי שהתחסנו נגד קורונה, החלימו או נבדקו זמן קצר לפני הביקור.

האבסורד במצב הנוכחי הוא שהשימוש ללקוחות בענפים שנפתחו לפי התו הירוק מחייב חיסון או בדיקת קורונה, בעוד העובדים לא מחויבים בכך. הצעת החוק הנבחנת במשרד המשפטים תוכל לפתור מצב זה. בינתיים במלונות מחייבים את העובדים הלא מחוסנים כל 24-72 שעות בבדיקת קורונה, ומי שלא יסכים, יוצא לחל"ת.

אם הצעת החוק תצא לפועל בכל הנוגע למקומות המקבלים קהל, ייווצר מצב אבסורד הפוך: בעוד העובדים (למשל סופרים) יהיו מחוסנים, הלקוחות לא יחויבו בחיסון. זאת לאחר שהשבוע נפתחו מקומות עבודה נוספים על המקומות החיוניים ללא חיוב בתו הירוק - קניונים, שווקים, חנויות הרחוב, ספורט מקצועי, ספריות, מוזיאונים וגני חיות.

בשבוע שעבר סירב המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, להורות על איסור גורף על מעסיקים לאסור על עובדים שלא להגיע למקום העבודה, כשלצד זאת קבע כי לא ניתן לקבוע קביעה כללית להתחסן.

עמדתו של נזרי נמסרה בתגובה לפניית האגודה לזכויות האזרח וארגון קו לעובד, אליהם הגיעו פניות עובדים שמעסיקיהם דורשים מהם להתחסן ומאיימים בסנקציות בנוגע להמשך העסקתם. נזרי ציין כבר בשבוע שעבר כי משרד המשפטים מקדם חקיקה יחד עם משרד הבריאות שתסדיר את הסמכות לדרוש התחסנות מעובדים מסוגים שונים, בין היתר עובדי הוראה.

הנושא של הטלת מגבלות על המורים שלא התחסנו עדיין מצוי בדיונים במשרד המשפטים, שהבהיר כי יש צורך בחקיקה ראשית לשם כך. במקביל, מליאת הכנסת מתכנסת היום (ב') לאשר הצעת חוק ממשלתית שתאפשר להעביר לגורמים שונים מידע על אזרחים שלא התחסנו, כמו למשל עובדי הוראה, כדי לברר אתם מדוע לא התחסנו ולנסות לעודד אותם להתחסן.

לפי ההצעה, מידע הנוגע לצוותי חינוך העובדים באופן צמוד עם תלמידים יועבר למשרד החינוך שיוכל לעשות שימוש במידע כדי לפעול באופן ממוקד לעידוד חברתי של צוותי חינוך שטרם התחסנו. נכון להיום התחסנו בחיסון השני 69% מעובדי מערכת הבריאות בבתי החולים (לא כולל קופות-החולים).

השיקולים בעד איסור על עובדים לא מחוסנים להגיע למקום העבודה הם הפגיעה בבריאות הציבור והרצון לאפשר פתיחה של המשק. לפי נייר עמדה של קבוצת חוקרים מהפקולטה למשפטים והחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית - הכוללת את פרופ' דוד אנוך, ד"ר נטע ברק-קורן, פרופ' מיכל שור-עופרי, פרום' דוד הד וד"ר עופר מלכאי - אין צורך בחקיקה על-מנת להגביל לא מחוסנים בכניסה למקומות ציבוריים אם הדבר נדרש מבחינה רפואית, ככל שהצעדים הננקטים הם לתכלית ראויה ומידתית.

לפי נייר העמדה, "כל עוד התחסנות נרחבת דרושה על-מנת לבלום את המגפה ואת נזקיה המערכתיים, הבחנה בין המחוסנים ללא מחוסנים אינה מהווה אפליה, כי אם שוני רלוונטי וחיוני. הבחנה בין מי שמקיים את חובתו האזרחית ומתחסן לבין מי שבוחר שלא לעשות כן היא הבחנה חיונית ומותרת - משפטית ומוסרית כאחד".

גם לפי חוות-דעת של עורכי הדין נחום פינברג ואורלי אבירם, שהוזמנה על-ידי התאחדות התעשיינים ופורסמה השבוע בגלובס, גם ללא חקיקה מעסיק רשאי להרחיק ממקום העבודה עובד שלא התחסן נגד קורונה, להעביר אותו תפקיד או לפטרו. זאת בשל המצב החריג וכחלק מחובת המעסיק לשמור על בריאותם של העובדים במקום העבודה. לפי חוות-הדעת, יש לעשות זאת באמצעי הפחות פוגעני ולבצע איזון בין השיקולים, לדוגמה להגביל את הפגיעה בעובד עד לדעיכת התפרצות נגיף הקורונה.

מנגד, קיימת טענה כי מדובר בפגיעה בזכויות יסוד של העובדים ופגיעה בפרטיות המידע הרפואי. האגודה לזכויות האזרח טוענת בפנייה ליועץ המשפטי לממשלה כי איסור על עובדים לא מחוסנים להגיע למקום העבודה אינו חוקי, פוגע בחירות העובד בפרטיותו ועשוי להוות אפליה אסורה על בסיס מוגבלות או השקפה. 

לין: סירוב להתחסן - עילה לפיטורים 

לאור פניות רבות מעסיקים לעניין חובת התחסנות, פנה בשבוע שעבר בדחיפות עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר - אשר בזמנו היה גם אחראי על ניווט חוקי היסוד של זכויות האדם - ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בדרישה כי יוציא חוות-דעת באשר להתנהלות ראויה של המעסיקים כלפי עובדים המסרבים להתחסן נגד נגיף הקורונה ללא סיבה רפואית, והתוצאות הנובעות בתחום יחסי העבודה.

לדברי לין, "הקורונה הורגת. מי שאינו מתחסן יכול להדביק אחרים ולסכן את חייהם. הזכות להתגונן מפני אלה שאינם מתחסנים היא זכות חרוטה. מעסיק בר-דעת ראוי שימנע מעובדים שאינם מתחסנים להגיע פיזית למקום העבודה ולסכן חיי אחרים. באשר לנקודה זו אין לי שום ספקות.

"אך מעבר לכך, מתעוררת שאלת זכויותיו של מי שסרב להתחסן ואינו מורשה להיכנס למקום העבודה. אני סבור כי זוהי עילה מספקת של מעסיק לפטרו או להוציאו לחל"ת לאחר התראה נאותה". 

בר-דוד: להגביר את ההסברה 

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מסר: "אני רואה חשיבות עליונה בהתחסנות נגד נגיף הקורונה ופועל בכל הערוצים הקיימים כדי להגביר את המודעות לנושא, להפנות משאבים להסברה אפקטיבית ולהנגיש מידע אמין ועדכני לכמה שיותר אוכלוסיות במדינת ישראל.

"החיסון הוא הדרך היעילה ביותר להבריא את המשק, אבל אי-אפשר לבנות חברה בריאה בזמן שמפלים לרעה את אלה שעדיין חוששים להתחסן. הדרך לגשר על הפער הזה צריכה להתבסס, קודם כל ולפני הכול, על הסברה. לצד קמפיין ציבורי גדול שיזמה ההסתדרות בארבע שפות, אנו פועלים בשיתוף-פעולה עם משרד הבריאות, קופות-החולים ומפקדת השליטה של פיקוד העורף, בניסיון לאתר מקומות עבודה עם פוטנציאל התחסנות גבוה, להציב בהם ניידות חיסונים ולהעלות באופן משמעותי את שיעור המתחסנים.

"עם זאת, נמשיך לתת הגנה לכלל העובדים במשק, כולל אלה שטרם התחסנו, מפני שרירות-ליבם של מעסיקים וניסיונות לעקם את החוק".