בחודשים שחלפו מאז החתימה על הסכם השלום בין ישראל לבין איחוד האמירויות, נדמה כי עורכי החדשות לא נחים לרגע. כמעט בכל יום עולה ידיעה חדשה בעלת הקשר ישראלי-אמירתי, ומגוון הנושאים הולך וגדל בהתמדה: אם בתחילת הדרך מרביתן המוחלט של הידיעות התרכזה לעמודי הביטחון או יחסי החוץ, כעת ניתן למצוא ידיעות גם בעמודי הספורט, התרבות, הרכילות, התיירות ועוד. אך תחום אחד זכה לתשומת-לב ציבורית רבה במיוחד (ובצדק): התחום הכלכלי-עסקי, שעה שהיזמים ואנשי העסקים הישראלים נחשפים להזדמנויות חסרות תקדים בזכות ההסכם ההיסטורי.
עבורנו, הישראלים, מדובר באירוע בקנה-מידה היסטורי, לא פחות. כמדינה קטנטנה (במונחי שוק) עם שכנות שלא מרבות לטפח עם ישראל יחסים עסקיים נרחבים באופן ישיר, ליזמים כחול-לבן לא נותרה הרבה ברירה מלבד לפנות לשוק הגלובלי, אילוץ אשר נחשב לאחת מאבני-היסוד שעיצבו את תעשיית ההייטק הישראלית עד עצם היום הזה. לכן, פתיחתו של שוק חדש אשר ממש עד לאחרונה נותר חסום, הפכה בין-רגע לאירוע מרגש ומשמעותי במיוחד.
גם בצידה השני של המפה נרשמה התרגשות רבה מההסכם, גם אם מסיבות שונות לחלוטין. על אף שגודל המדינה לא שונה מהותית מישראל, אנשי העסקים האמירתיים לא מתלהבים מהשוק החדש שנפתח בפניהם: במקום זאת, הם נלהבים מהפוטנציאל לשיתוף-פעולה עם היזמים הישראלים.
באיחוד האמירויות רוכשים הרבה כבוד לעשיית ההייטק הישראלית ומאמינים כי שיתופי-פעולה בין יכולות הביצוע והתכנון המקומיות לבין הפיתוחים הטכנולוגיים הישראלים מציגים פוטנציאל אדיר, אשר יוכל לחזק באופן משמעותי את מעמדו של האיחוד כמוביל עולמי (או לכל הפחות אזורי) של תחומי החדשנות והיזמות. שם, הציפייה נוגעת בעיקר ליכולות פורצות הדרך, ופחות לשוק החדש או לקשריו הענפים.
גם הקורונה לא תעצור אותם
מאז סימנו באיחוד האמירויות את היעד - להפוך למעצמה עולמית בתחומי החדשנות והיזמות הטכנולוגית - הם החלו לפעול בכל הכוח להשגת המטרה. אחד הדברים אותם הבינו כבר בשלב מוקדם היה שכדי להפוך לכוח עולמי מוביל לא די בבניית אקוסיסטם מקומי מתקדם, ועליהם לפתח ולבסס קשרים עסקיים נרחבים עם מדינות בעלות פוטנציאל עסקי גבוה, כעת ובעתיד.
דגש מיוחד נתנו באיחוד ליחסים העסקיים עם מדינות יבשת אפריקה, ולא בכדי. באיחוד זיהו כבר לפני מספר שנים את הפוטנציאל העסקי האדיר אשר גלום ביבשת: עם אוכלוסייה הגדלה בקצב מהיר, אחוז צעירים הגדל בהתמדה, מאות מיליוני אנשים שמשוועים לפתרונות טכנולוגיים וסביבה רגולטורית תומכת, אפריקה מציגה כיום קרקע פורייה לחדשנות ויזמות במגוון רחב של תחומים, החל מאנרגיה ותשתיות, דרך חקלאות ורפואה דיגיטלית ועד טכנולוגיות פינטק ותחבורה חכמה.
מאמצים אלה מניבים לא מעט פירות. בשנת 2019, הסחר בין איחוד האמירויות לבין אפריקה הסתכם בלמעלה מ-50 מיליארד דולר - וזאת ללא תעשיית הנפט והגז. ואם הנתון האדיר הזה לא מרשים מספיק בפני עצמו, המהירות בה היקף הסחר טפח לממדי ענק שכאלה תעשה את העבודה: בשנת 2015 עמד המספר על 33 מיליארד דולר ״בלבד״. גם מגפת הקורונה, שהביאה לירידות חדות בהיקפי המסחר ברחבי העולם, לא עצרה את המגמה, וב-9 החודשים הראשונים של שנת 2020 עמד היקף הסחר בין האיחוד לאפריקה על 40.7 מיליארד דולר, לעומת כ-37 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
לא מדובר בתוצאה של צירוף מקרים, או של עלייה חדה ופתאומית ביכולות היבוא והיצוא של מדינות אפריקה. מדובר בראש ובראשונה בהרחבה יזומה ומתוכננת של פעילות איחוד האמירויות באזור, ובביסוס והעמקת הקשר העסקי באמצעות מגוון רחב של יוזמות ותוכניות, גם בתקופת הקורונה. וכך, ממש מעל ראשה של ישראל הולך ומתבסס גשר עסקי חוצה יבשות, שגם אם לא ניתן לראותו, את השפעתו ניתן לחוש היטב בכל רחבי אפריקה.
לפנות מזרחה, להגיע מערבה
עבור היזמים ואנשי העסקים הישראלים, מדובר בהזדמנות גדולה אפילו יותר מהמצופה. אם רק יצליחו להיכנס בשעריו של הגשר, ייהנו מגישה חסרת תקדים לשווקי ענק באופן מהיר ונוח, ומפוטנציאל התרחבות אזורית חסר תקדים. אותם שערים נמצאים בדובאי ובאבו-דאבי: היזמים הישראלים יידרשו להתחיל ולבסס פעילות עסקית באיחוד האמירויות, להוכיח את הפתרון והטכנולוגיה ולזכות באמון המקומיים, בכדי שיוכלו ליהנות מאותם קשרים עסקיים ענפים ונרחבים.
שיתופי-הפעולה העסקיים בין איחוד האמירויות לשווקים מתעוררים בכל רחבי המזרח התיכון ואפריקה ימשיכו להתבסס ולהתרחב גם בעתיד, וגם היקפי הסחר צפויים להמשיך ולעלות בהתמדה. ככל שאותם קשרים הולכים ומעמיקים, כך גדלות ההזדמנויות להטמיע פתרונות חדשניים ופורצי דרך, לספק פתרונות טכנולוגיים מתקדמים למיליוני לקוחות, ולבסס פעילות עסקית בכמה מהשווקים הצומחים והמבטיחים ביותר בעולם. אומנם מדובר במהלך מעט מבלבל - לפנות מזרחה, לעבר איחוד האמירויות, על-מנת להגיע מערבה, לשווקי הענק המתעוררים של יבשת אפריקה. אך להיגיון העסקי, לפעמים, יש חוקים משלו.
הכותב הוא יזם ומשקיע בינלאומי. בארבע השנים האחרונות הוא מנהל את חברת "איגנייט פאוור" (Ignite Power) בדובאי, הפועלת בשוק המקומי וברחבי המזרח התיכון ואפריקה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
