שוק המניות של ארה"ב: מציאות מורכבת, אך הכיוון עדיין צפונה

האם הסתיים תור הזהב של שוק המניות האמריקאי? האם התחדשותן של נבואות הזעם מוצדק? השווקים נמצאים, אכן, מול מציאות מורכבת, כמותה לא הכירו בשנים האחרונות. הם גם די קרובים לרמות הגבוהות ביותר של כל הזמנים. לא פלא הוא שהחששות גדלו והתנודתיות קפצה בימים האחרונים.

ארבעה אירועים חשובים מסוף השבוע האחרון ומהתקופה האחרונה טלטלו את השווקים והשאלה כיצד מפרשים אותם. בטור זה אני טוען שעדיין מוקדם לומר זאת ובשנת 2021 תעמוד אף היא בסימן עליות. הבה נבחן את האירועים הללו ונראה כיצד יכולים שוקי המניות לשאוב מהם עידוד.

ביום חמישי האחרון נשא יו"ר הפד ג'רום פאוול נאום לאומה, ובו הוא שם על השולחן את הקפיצה של תשואות הפדיון על ה-treasuries האמריקאיות ואמר כי הן לא נעלמו מעיניו. כמו כן אמר כי לא יאפשר אינפלציה גבוהה מדי - פעם ראשונה לאחר זמן רב שטרח להזכיר זאת; כמובן תכף התחדשו המחשבות על העלאת ריבית מוקדמת מאשר מאוחרת ומחשבות הללו רק חזקו את עלייתן של הריביות הבינוניות והארוכות. אלא שאני רואה בכך סימן מעודד דווקא - השיח שוב אינו על משבר, התכווצות כלכלית, מצוקה חברתית ותעסוקתית, אלא על שיבה הדרגתית לשגרה והתוצאות שעשויות להיות לה. טוב שהגענו כבר לשלב זה. ואשר לאינפלציה, בינתיים, מדד המחירים של הוצאות משקי הבית - שהפד מסיק ממנו לגבי קצב האינפלציה - עלה רק 1.5 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים, ואני חושב שעד שלא יעלה לקצב של 2.5 אחוזים לערך - הפד לא יעשה דבר. עם התיסוף האחרון של הדולר, התרחיש הזה מתרחק, כעת, לא מתקרב.

בקרוב תצא לדרך תכנית התמריצים בסך 1.9 טריליון דולר של הנשיא ביידן, שבצד השפעה חזקה מאוד שאמורה להיות לה על הכלכלה, אמנם מעלה גם את שאלת האינפלציה, מה שמתכתב עם דבריו של פאוול, שכנראה בחר בקפידה את עיתוי אמירתם. עם זאת, הצמיחה תשפיע קודם ואייני רואה סיבה ששוקי המניות ייסוגו לאחור, וודאי לא ירדו בחדות, כשהכלכלה מתאוששת ועלות ההון נמוכה כל כך.

ביום שישי פורסם דוח התעסוקה לחודש פברואר, נתון מהותי תמיד שהפעם היה חזק הרבה יותר מהצפוי, למרות מזג האוויר הקשה ששרר בארה"ב. שוק העבודה יהיה האחרון להתאושש ועדיין החזיר רק 58% ממספר מקומות העבודה ו-64% ממספר שעות העבודה למעשה שנמחקו בזמן הירידות של מרץ ואפריל אשתקד, עם פרוץ המגפה. אני אומר, אם גם שוק זה מראה איתנות מפתיעה, זה אמור רק להוסיף לאופטימיות הכללית.

מחירי הנפט זינקו בסוף השבוע , אמנם על רקע ההחלטה המפתיעה של ראשי OPEC+ לא להגדיל את המכסות עד חודש אפריל, אך גם ובמידה לא מועטה לאור עלייתם המתמשכת של הביקושים מסין, ארה"ב ומדינות נוספות בחודשים האחרונים.

ארבעת הגורמים הללו, באופן בו פרשתי אותם, מצטרפים לאופטימיות הכלכלית הכללית, לאור פתיחה של עוד ועוד פעילויות והתקדמות מהירה של תהליך ההתחסנות בארה"ב, עם יעדי התחסנות שאפתניים מאוד שהציב הנשיא ביידן לקראת חודש מאי בנושא.

כאמור, האתגר הוא השילוב של אופטימיות כלכלית כזו עם הרמות הגבוהות של שוק המניות.

מה הלאה? להערכתי, כל עוד הריביות תישארנה נמוכות והפד ימשיך לנקוט מדיניות מרחיבה, כולל רכישת אג"ח (הוא לא אותת עד כה על כל כוונה למתן זאת), שוקי המניות אמורים לשקף את ההתאוששות הכלכלית בארה"ב ולעלות, תוך התחזקות של הדולר כנגד האירו, על רקע היתרון של ארה"ב הן במונחי צמיחה והן במונחי קצב ההתחסנות.

עם זאת, הרמות הגבוהות ששוק המניות נמצא כיום יגרמו לכך שהתנודתיות תהייה גבוהה משמעותית, כפי שהערכתי עוד בסוף השנה שעברה וכי שאנו רואים בימים האחרונים.

לכן, יש להיות ערוכים לשינויים חדים יומיומיים (וגם בתוך ימי המסחר) של כיווני השוק מעליות לירידות ובחזרה. זאת אומרת - אין להסיק מהעליות, או הירידות, על המשכיות, או שינוי כיוון בר קיימא.

לסיום, הפד מדגיש כל הזמן כי המדיניות שלו היום יותר מבעבר תלוית נתונים. גם השווקים יתנהגו כך, יגיבו לאירועים וההתפתחויות בעוצמה יחסית גבוהה. יש לקחת זאת בחשבון. וכך, בתנאים הנוכחיים, התרחיש הבסיסי שלי הוא שהשווקים יעלו גם השנה, אם כי רמת הוולטיליות סביב תרחיש זה -גבוהה מבעבר.

* הכותב הוא רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות.