למגזר העסקי תפקיד מכריע בהגנה על תוכניות חברתיות בחזרה לשגרה

וירוס הקורונה בשילוב אי יציבות פוליטית גרמו למשבר כלכלי אדיר ולגרעון עצום אשר לא יותיר מנוס מקיצוצים תקציביים ומפגיעה רוחבית בתקציבי הממשלה. קיצוצי תקציב פוגעים בדרך כלל קשה יותר בשכבות החלשות ובתוכניות חברתיות, כיוון שרגישותם לכל צמצום גבוהה יותר.

לכשתקום הממשלה הבאה, אחת המשימות הראשונות בפניה יהיה תקציב המדינה, תקציב אשר ללא ספק יכיל בתוכו גזרות כלכליות. כולם מדברים על הקיצוץ הצפוי, אולם האתגר התזרימי מאתגר לא פחות, עקב הגידול המשמעותי בהוצאות אל מול הקיטון המסתמן בגביית מסים (עקב האטה ניכרת בפעילות הכלכלית).

בימים של קיצוצי תקציב כבדים, למגזר העסקי תפקיד מכריע ביכולת למנוע פגיעה בשכבות החלשות ובתוכניות חברתיות. אחד הפתרונות אשר חובה עלינו לשים על השולחן הנו אימוץ מדיניות כלכלית אשר תאפשר לשוק עצמו, למגזר העסקי, להזרים כסף להתנעת תוכניות לפתרון הבעיות החברתיות, ללא סיוע מיידי מתקציב מדינה שיקוצץ. פתרונות אלה כבר נוסו בהצלחה בישראל באמצעות השקעות אימפקט וגיוס משקיעים לטיפול בבעיות חברתיות, השקעות אשר מצד אחד מודדות את ההצלחה בפתרון הבעיה החברתית (Pay for Success) ומצד שני מאפשרות למשקיעים, מהמגזר העסקי, הפילנטרופי ולאחרונה אפילו לציבור עצמו, להרוויח כתוצאה מהצלחת הטיפול בבעיה שהוגדרה. כלומר, המדינה אינה צריכה לתקצב באופן מיידי את כשל השוק שנוצר, אלא לתקנם יחד עם השוק הפרטי ולשלם בעתיד, ורק לאחר שההצלחה תוכח.

אג"ח חברתי או תוכניות מימון חדשניות לסיוע בתעסוקה והשמה בעבודה הינן רק חלק מפתרונות בהן המגזר העסקי משקיע כסף בפתרון בעיה חברתית. פתרונות אשר נותנים גיבוי במקרים רבים, לתזרים הממשלתי המאותגר בשנים הקרובות, בעיקר תחומים החברתיים. המשקיע מרוויח כשהפרויקט מצליח, הממשלה אינה צריכה בשלב ההתחלתי להוציא כסף מצידה, אלא אך ורק כאשר ההצלחה החברתית, הנמדדת, מוכחת כיעילה.

פתרונות ישימים למגוון רחב של בעיות חברתיות

בישראל כבר ישנן מספר לא מבוטל של תוכניות כאלה בתחום של מניעת סוכרת (סוג 2), תגבור לימודי מתמטיקה, צמצום נשירה ממערכת ההשכלה הגבוהה, הפגת בדידות קשישים ועוד. לדוגמה, עבור תוכניות אלו גויסו עד היום 47 מיליון שקל ממשקיעים פרטיים אשר מימנו תוכניות שסייעו ללמעלה מ-4,500 אנשים. את התשלום עבור תוצאה יספקו גופים ציבורים בינהם משרד החינוך, אוניברסיטת חיפה והאקדמית ת"א-יפו, במוסד לביטוח לאומי, קופ"ח כללית ולאומית ועיריית ת"א-יפו יחד עם הקרן לפיתוח ת"א.

בעולם ישנן תוכניות נוספות רבות שניתן לשלב בישראל כמו מניעת אלימות במשפחה, שבירת מעגל החזרה לכלא של אסירים משוחררים, מודלים חדשניים של הכשרה מקצועית לשבירת מעגל האבטלה, הכשרה למקצועות ריווחים יותר בתחומי טכנולוגיה ועוד.

תחת הכותרת של מדיניות אימפקט חברתי ניתן למצוא פתרונות ישימים למגוון רחב של בעיות חברתיות ללא צורך מיידי בתקציבים ממשלתיים. העולם עובר שינוי דרמטי וכך גם הפילנתרופיה שעוברת שינוי והיום משקיעים ותורמים כאחד מחפשים תוכניות שיובילו לשינוי אמיתי, מדיד ובר קיימא. יתרה מכך, גם הציבור עצמו לוקח חלק בהשקעות חברתיות. רק לאחרונה השקיע הציבור באג"ח חדשני להפגת בדידות קשישים בעיר תל אביב-יפו. הציבור השקיע כמיליון שקל בתוכנית אשר תקל על בדידות קשישים. רק בתלות בהצלחת התוכנית, על פי מדדים שנקבעו מראש, המשקיעים יראו תשואה על השקעתם, בכפוף לשיעור ההצלחה, באמצעות תשלומים של עיריית תל אביב=יפו על ההצלחה.

לאחר הקמת ממשלה חדשה צפויים קיצוצים בתקציב ותוכניות חברתיות יהיו ככל הנראה הראשונות להיפגע. שימוש בכלים פיננסים המשולמים up front יכול להקל על התקציב והתזרים ולמגזר העסקי וגם לתת לכל אחד מאיתנו יכולת לסייע בפתרון חלק מהבעיות אלו.

הכותב הוא מנכ"ל ומייסד Social Finance Israel