"ההתמכרות לגיוסים": ענף הסייבר הישראלי מצטרף לחגיגה העולמית ומגייס מיליארדים. האם מדובר בבועה?

בענף הסייבר הישראלי גיוס ענק רודף גיוס ענק, סבבים של 100 ו-200 מיליון דולר והערכות שווי של מיליארד דולר הפכו בחודשים האחרונים לדבר שבשגרה. ב-9 בפברואר הודיעה חברת ארמיס המגנה על ה"אינטרנט של הדברים" על גיוס של 125 מיליון דולר.

יום למחרת הודיעה CYE על גיוס של 120 מיליון דולר. ופחות משבועיים לאחר מכן הודיעה אקסוניוס על גיוס של 100 מיליון דולר. הן הצטרפו לסניק, אווקה, פיירבלוקס, ו-וויז, שגייסו בין 130 ל-300 מיליון דולר כל אחת, כשבין לבי נודע גם כי פאלו אלטו רכשה את ברידג'קרו ב-200 מיליון דולר.

  

מה עובר על תעשיית הסייבר, שמאז השנה שעברה הפכה לענף המוביל בהיקף הגיוסים בהייטק הישראלי ומספר שתיים בעולם אחרי ארה"ב? האם יש הצדקה לחגיגה? גורמים בכירים בתעשייה שוללים בתוקף את האפשרות שמדובר בבועה.

לדבריהם, מדובר בטרנד עולמי שישראל היא רק חלק ממנו - לא רק הסיפור על הכסף הזול שמסתובב בשווקים ומחפש אפיקי השקעה, אלא שכל עוד נמשכת העבודה מרחוק, בעקבות הקורונה, וכל עוד נמשכות מהפכת הדיגיטציה והמעבר לאונליין של השירותים השונים - מקמעונאות ועד פיננסים - איומי הסייבר רק יגדלו. אלה רק יוסיפו וימשכו בעקבותיהם את הביקוש למוצרי סייבר ולהשקעה בחברות הרלוונטיות.

ואכן, נתוני חברות המחקר המקומיות שהצביעו על שיא בהיקף הגיוסים בשנה שעברה, מצביעים על כך שהמגמה רק הולכת ומתגברת. השנה כבר הגיע לשבעה מספר סבבי הענק שבהם גויסו מעל 100 מיליון דולר - לעומת שמונה סבבי גיוס בהיקפים אלה בכל 2020.

על פי סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC) סך הגיוסים בסייבר מאז תחילת השנה הגיע לכ-1.27 מיליארד דולר, לעומת 2.87 מיליארד ב-2020 כולה. נתוני IVC (ראו גרף) שונים מעט אך לא באופן דרמטי. השקעות בהיקף של 1.1 מיליארד עד כה ב-2021, לעומת 3.4 מיליארד בשנה שעברה.

תחום חדש יחסית, עם מעט שחקניות

אחת הסיבות שציינו גורמים בתעשייה עימם שוחחנו היא שיש להבין שאף על פי שנדמה שתחום הסייבר נמצא איתנו זמן רב - מדובר באשליה אופטית. יחסית לענפי טכנולוגיה אחרים, מדובר בתחום חדש יחסית, עם מעט מאוד שחקניות. תחום שבו באופן כללי, טרם התפתחה חברת ענק כלשהי.

"עד לפני כמה שנים לא היו באמת שחקנים גדולים ומשמעותיים בתחום אבל בשנים האחרונות נוצרו חברות גדולות, אפילו בתת סגמנטים. לנו יש את צ'קפוינט ובעולם התחלנו לראות חברות כמו Crowdstrike ששווה כ-40 מיליארד או Zscaler שכבר הגיעה ל-25 מיליארד והוכיחו שאפשר לגדל חברות ענק בתחום", הסביר יאיר קסוטו, שותף, קרן פיטנגו פירסט בשיחה עם "גלובס". לדבריו, תנאים אלה "מייצרים תיאבון למשקיעים".

 יאיר קסוטו, שותף, קרן פיטנגו פירסט / צילום: יורם רשף

עם העלייה בתדירות ואיכות מתקפות הסייבר, בעיקר במחצית השנייה של העשור הקודם, עלתה המודעות לתחום - ובעקבותיה עלה הביקוש לשירותי הגנת סייבר. במקרים רבים, החברות בתחום מוקמות כדי לספק הגנה עבור תחום חדש, או כדי להגן מסוגי מתקפות שהתפתחו, ולא בהכרח כדי להציב תחרות לחברות קיימות. ככל שמתרבים סוגי השירותים הטכנולוגיים, כך גדלים צרכי האבטחה, וגם הצורך בהון שמאפשר את התפתחות החברות.

התהליך טבעי, אבל אז באה הקורונה והאיצה את הכל - בעיקר בשלושה אספקטים: העבודה מהבית הגדילה את הפגיעות של ארגונים; מי שעוד ישבו בבית הם האקרים משועממים, צעירים מובטלים עם נגישות לידע שיכול להפוך אותם להאקרים, וארגוני פשיעה שהקורונה חסמה בפניהם את אפיקי ההכנסה בעולם הפיזי; ועוד, השהות הממושכת בבתים העלתה את התפוצה והצריכה של שירותים דיגיטליים.

פרופ' אלוף (מיל') יצחק (איציק) בן ישראל, טוען בשיחה עם גלובס כי בדיוק מהסיבות הללו."אין בועה ולא צל של בועה", לדבריו, "ישראל יצואנית ענקית של סייבר ושל מחקר ופיתוח של סייבר בפרט, בהיקף של 10-12 מיליארד דולר בשנה.

מאחר שהשוק העולמי גדל ב-20 מיליארד דולר כל שנה, גם גידול של כ-2 מיליארד דולר בשנה בהשקעות בישראל עומד עדיין במתאם לחלק של ישראל בשוק העולמי - ששיעורו כ-10%".

כשרכישה היא לא אופציה, חייבים לגייס

פתרונות חדשים נוצרים על ידי חברות גדולות בפיתוח פנימי, או על ידי סטארט-אפים. גורמים בתעשייה אומרים כי בניגוד לתחומים אחרים, בסייבר באופן יחסי אין נטייה של החברות הגדולות לרכוש סטארט-אפים קטנים - בשל קלות ומהירות הפיתוח.

ככל שמסלול האקזיט באמצעות רכישה פחות רלוונטי, כך חברות סטארט-אפ ישראליות שואפות (באמת, ולא רק במוצהר) להיות חברות גדולות, ובהמשך הדרך גם ציבוריות. וכיוון שכך, הדרך להפוך לחברה גדולה - חייבת לעבור דרך גיוסי עתק.

היכולת להפוך לחברות ענק בשוק שיש בו חברות גדולות כמו צ'קפוינט, אבל אין בו עדיין חברות ענק, קוסם לכשעצמו למשקיעים. בוודאי ובוודאי לעומת שווקים רוויים, או שווקים שבהם כבר פועלות הענקיות הקיימות (למעט מיקרוסופט שהופכת לאט לאט לענקית בתחום הסייבר).

התכונה הזו של חברות הסייבר, מעודדת מצד אחד את רצון המשקיעים לבצע השקעות ענק, ומצד שני את החברות לקבל את אותן השקעות גם כדי לאפשר ליזמים ולמשקיעים לבצע "מיני אקזיט" על השקעתם ולראות חלק מהכסף מבלי שיצטרכו להמתין להנפקה או לרכישה.

לא כולם שמחים מהמכפילים הגבוהים

וכאן אנו מגיעים לשאלה, אז מדוע ישראל? בתעשייה מסבירים כי העובדה שבישראל במקרים רבים עומדים מאחורי הסטארט-אפים יזמים סדרתיים - היא מקור משיכה עז.

מבחינת משקיעי ההון סיכון, יזם סדרתי שכבר גידל חברה הוא גורם מפחית סיכון מהמעלה הראשונה. "החברות מגיעות הרבה יותר מהר להכנסות, היזמים יותר מנוסים ועושים פחות טעויות, כתוצאה, הריסק למשקיעים יורד ולכן הערכות השווי עולות", אומר יואב צרויה, שותף מנהל בקרן JVP, לדבריו, "במקביל רואים הוצאות יותר גבוהות של הלקוחות על פתרונות מהסוגים החדשים, מה שמביא לכך שהסטארט-אפים מגיעים יותר מהר להכנסות וצומחים בקצב יותר מהיר. כשמחברים את המגמות הללו לטקטיקטות כמו טקטיקטת Product-led שהרבה חברות סייבר עברו אליה - אז הוולאציות כן מוצדקות".

אבל המכפילים הגבוהים גורמים לאי נוחות בקרב חלק מהגורמים עימם שוחחנו. טענה אחת שנשמעה היא שבשל מהירות הפיתוח וצרכי השוק מאפשרים להם לחיות בשלום עם העובדה שחברה שמתכננת למכור עד סוף השנה רישיונות מתחדשים (ARR) ב-5 מיליון דולר בלבד, גייסה לפי שווי של 1.7 מיליארד דולר. הנחת היסוד שלהן היא שחברה כזו יכולה להגיע בקלות למכירות של 100 מיליון דולר בתוך כשנתיים. "כשמסתכלים על זה, אז אני חושב שאתה יכול להסביר לעצמך גם ולואציות כאלה. בסוף חברה שמובילה קטגוריה מקבלת פרמיה משמעותית גם באקזיט. זה שהדבר הזה לא נכון לכולם - זה בטוח", אומר קסוטו מפיטנגו. גורמים אחרים דווקא מציינים עובדה זו עם מעט דאגה.

"השוק התמכר לגיוסים" האלה, אמר גורם בתעשייה והזכיר את מה שאמור להיות מובן מאליו - שלא כל החברות הללו בהכרח יצליחו ובעתיד הלא רחוק חלקן יצטרכו לשאת בהשלכות של ירידה בהערכות השווי.

"לפעמים אפשר לראות את הפוטנציאל כבר בהתחלה, למרות שהיקפי המכירות עדיין מאוד קטנים, ולתת לחברות פריום גבוה עליו. האם זה מסוכן? - בהגדרה כן, כי פוטנציאל זה לא מימוש ואם חברה לא תוכיח את הפוטנציאל, אז הסיכון שהיא תהפוך לפחות מעניינת, לגרום לסיבוכים ולייצר נזק משמעותי לחברה", אומר מכ"ל CYE רובי ארונשווילי שגייס לאחרונה 120 מיליון דולר. לדבריו, "בשוק המקומי, הפוטנציאל של חברות הסייבר שוב ושוב מוכיח את עצמו כבר בחודשים הראשונים שלאחר ההשקעה".

 רובי ארונשוילי, מייסד ומנכ"ל CYE / צילום: איל יצהר

ארונשווילי לא מסכים עם האבחנה שתעשיית הסייבר נוטה פחות למיזוגים ורכישות. "אין ספק שיותר קל לרכוש וגם אני נפגש עם הרבה חברות. כך אתה מגיע לשוק גם יותר מהר, וגם יותר בשל. יש בכך הרבה יתרונות", הוא אומר.

"היכולת של השוק לקלוט חדי קרן מוגבלת. אני חושב שחלק מהחברות לא יוכלו להצדיק לאורך זמן את הוולואציות האלה", אומר צרויה שמזהיר כי העובדה שבחלק מהחברות הללו הושקעו סכומים גבוהים בשלב הסיד עלולה להיות בעוכריהן. לדבריו, משקיעים מחפשים מכפיל על ההשקעה, ולכן ככל שהושקע בה יותר בשלב הסיד ייקח לה יותר זמן עד שהיא תתאים להנפקה. "זה לא אומר שחברה לא תצליח, אבל ככלל יהיו פה חברות מסוימות שיהיה להן קשה לייצר עבור המשקיעים את ההחזרים".

עם זאת, צרויה צופה כי זרם ההשקעות לא ייעצר. "לא אתפלא אם נראה בשנתיים-שלוש הקרובות עוד חברת סייבר ישראלית אחת או שתיים ינפיקו במעל 10 מיליארד דולר".