הביקוש לתשתיות מחשוב בענן זינק בהשפעת הקורונה ולפי דוח של חברת המחקר גרטנר, 14.2% מההוצאה של ארגונים בעולם על IT תופנה לענן ב-2024, בהשוואה ל-9.1% ב-2020. יחד עם הביקוש העולה לתשתיות ענן גדל גם הצורך של ארגונים בהגנה על מערכות המחשוב שלהן בענן.
בשוק אבטחת הענן פועלות השחקניות הגדולות מעולם האבטחה המסורתי, שנכנסו לתחום החדש בעיקר דרך רכישות. הבולטת מבין השחקניות הוותיקות היא פאלו אלטו נטוורקס, שייסד הישראלי ניר צוק. פאלו אלטו ביצעה שורת רכישות של חברות אבטחת ענן בארץ ובעולם, האחרונה שבהן הייתה ברידג'קרו הישראלית, שנרכשה בפברואר תמורת 200 מיליון דולר. על סמך רכישות אלו בנתה פאלו אלטו את מערכת הגנת הענן שלה פריזמה.
גם צ'ק פוינט הישראלית פועלת בתחום אבטחת הענן לאחר שרכשה את חברת DOME9 הישראלית ב-2018 בכ-200 מיליון דולר. אולם צ'ק פוינט נחשבת מסורתית חלשה יותר בעולם זה. חברות ותיקות אחרות כמו סימנטק וראפיד7 פועלות גם הן בתחום העולה. לצד השחקנים הוותיקים ישנם סטארט-אפים צעירים שבנו בעצמם פתרונות ייעודיים לענן. אחד מהם הוא אורקה סקיורוטי (Orca Security), שכבר משרת ארגונים כמו רובין הוד, יוניטי, למונייד ואחרים.
עובדי אורוקה סקיוריטי / צילום: אורוקה סקיוריטי
בהובלת החברה-האם של גוגל
אורקה הוקמה ב-2019 על ידי שמונה יוצאי צ'ק פוינט ובראשם אבי שוע, לשעבר הטכנולוג הראשי של צ'ק פוינט וכיום מנכ"ל אורקה; וגיל גרון, דירקטור מנהל מוצרי סייבר ב-Gateway וענן בצ'ק פוינט וכיום סמנכ"ל מוצר באורקה. היום (ג') הודיעה אורקה על גיוס ענק של 210 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר. לדברי גרון, מרבית הגיוס יוזרם לתוך החברה עם מרכיב סקנדרי מינורי לבעלי המניות. גיוס זה מכניס את אורקה לרשימת חדי-הקרן הישראלית באופן רשמי.
הגיוס של אורקה הובל על ידי קרן CapitalG של תאגיד אלפבית (החברה-האם של גוגל) וכן קרן Redpoint. בגיוס השתתפו גם משקיעים קיימים של אורקה כמו GGV Capital, ICONIQ Growth וגם "סיליקון ואלי CISO השקעות"- קבוצה של למעלה מ-50 מנהלי אבטחת מידע מובילים בארה"ב. מי שלא השתתפה בסבב הנוכחי היא YL ונצ'רס, שהובילה את סבב הסיד באורקה. עד לגיוס הנוכחי היקף המימון שהוזרם לאורקה עמד על 82 מיליון דולר.
"אנחנו רואים התרחבות מאוד גדולה של שוק אבטחת הענן והוא יגלגל 60-70 מיליארד דולר עד 2026-2027", אמר גרון לגלובס. "אנחנו מאמינים שהשוק הזה יתחלק בסופו של דבר בין כמה שחקנים גדולים. לשמחתנו אנחנו הצלחנו לפרוץ טכנולוגית. אנחנו מובילים בשוק הזה ונוכל לשמור על ההובלה". כיום מעסיקה אורקה 100 עובדים, חצי מהם בישראל, והיא מתכננת להכפיל את מצבת כוח האדם השנה. גרון לא חושף את הכנסות החברה, אך לדבריו "הן גדלות מהר יותר מכל סטארט-אפ ששמעתי עליו".
ללא צורך בהתקנת סוכני תוכנה
אורקה היא כמובן לא השחקנית החדשה היחידה בשוק. שם חם אחר הוא Wiz שמוביל אסף רפפורט, לשעבר מנהל מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוספט בישראל. רפפורט ושותפיו מכירים את עולם הענן מבפנים, כמי שעבדו אצל ספקית תשתית מובילה. בשבוע שעבר הודיעה Wiz על גיוס 130 מיליון דולר לפי שווי של 1.7 מיליארד דולר וזאת שנה בלבד להקמתה.
היתרון של Wiz ואורקה הוא ששתיהן, בניגוד לחברות הוותיקות, מציעות פתרון שאינו דורש התקנה של אייג'נטים (סוכני תוכנה), מה שמאפשר הטמעה מהירה של פתרונות אבטחה אצל לקוחות. "המערכות הקיימות לאבטחת ענן דומות לבדיקת ביופסיה, בה צריך לקחת דגימה מהנבדק באמצעות השתלת אייג'נט, אבל אנחנו יכולים לדעת מה הסיכונים ולהציף את בעיות האבטחה בלי לפתוח את הנבדק, ממש כמו בבדיקת MRI. ההטמעה של אורקה לוקחת דקות לעומת חודשים במערכות אחרות", הסביר מנכ"ל אורקה אבי שוע בעבר לגלובס.
העובדה ששתיהן מציעות פתרון בעל מאפיינים דומים מציבה אותן גם בעמדת תחרות. "הייתי מודאג אם לא היו לנו מתחרים בשוק. זה סימן טוב שיש תחרות בשוק ויש עוד חברות שרוצות לעשות דיסרפשן", אומר גרון. "אנחנו מאמינים במסר ובמהות שלנו. יש לנו לקוחות מרוצים ולא פלא שפאלו אלטו נטוורקס נלחצו מאיתנו".
גרון מתייחס לאירוע שבו פאלו אלטו נטוורקס דרשה להסיר סרטונים של אורקה מהרשת, בהם האחרונה משווה בין הפתרונות של שתי החברות. כאשר גרון נשאל ישירות על התחרות עם Wiz, הוא אמר כי "אנחנו הרבה יותר בשלים בעיני מהם". עם זאת, גרון מוסיף כי "יצא לנו להתמודד על לקוחות מול Wiz אבל זה בטל בשישים. בסופו של דבר התחרות האמיתית היא מול חברות הענק שמציאות פתרונות מהדור הישן. זה כאמור שוק גדול ואף שחקן לא ייקח את כולו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
