יצרניות רכב, חברות לבניית מעבדים וחברות סיבים אופטיים. יצרניות אנרגיה מתחדשת, חברות פיתוח רפואיות, קבלני בנייה וחברות בינוי. תוכנית התשתית של הנשיא ג'ו ביידן בגובה 2.3 טריליון נוגעת למגוון תעשיות ועסקים אמריקאים.
חברות רבות אמורות להרוויח מהזרקה של מימון פדרלי - במיוחד אלה שנראה שהן חיוניות להתמודדות עם שינוי האקלים.
אבל הכסף מגיע עם הגבלות: דרישות שמקבליו יעסיקו עובדים מאוגדים ובמקרים מסוימים שישתמשו במימון מוושינגטון להעסקה בקרב קהילות ספציפיות.
תעשיית נהגי המשאיות תרוויח מאוד מכבישים מתוקנים, ואיגוד נהגי המשאיות של ארה"ב שיבח את הממשל על כך שהוא משקיע כסף בכבישים. עדיין, הקבוצה הוסיפה: "אנו לא מסכימים עם חלק מהסעיפים - בייחוד אלה הקשורים להעסקה - שהם לא פרודוקטיביים לצמיחה כלכלית וישמשו רק כגלולות רעל פוליטיות".
לחברות מסוימות, סובסידיות ליצירת ביקוש גבוה יותר למוצרים ושירותים יכולות לבוא גם יד ביד עם רגולציה חדשה שתקפיד שהמחיר יישאר נמוך. וחברות רבות האמורות לקבל מימון פדרלי גם צפויות להפסיד מההגדלה במסים התאגידיים שביידן מתכנן על מנת לממן את החבילה.
הנה מבט על התחומים והעסקים העיקריים המושפעים מ"תוכנית המשרות האמריקאיות", כפי שהיא מכונה.
ספקיות פס רחב
התוכנית מבקשת להביא אינטרנט מהיר בפס רחב לכולם, ולהרחיב את הכיסוי ל־30 מיליון אמריקאים שהבית הלבן אומר שכרגע אין להם אינטרנט מהיר. הממשל רוצה "לזרוק" על הבעיה הזו 100 מיליארד דולר.
לתעשייה זה נהדר, במיוחד ליצרניות הסיב האופטי המשמש לייצור מערכות בפס רחב. אבל מתחת לסכום הגבוה המוזכר, כוללות האותיות הקטנות גם מפסידים פוטנציאליים.
"שרשרת האספקה של סיבים היא מנצחת ברורה, מערכת האלחוט היא המפסידה", כתב האנליסט רוברט קמינסקי בהודעה ללקוחות. "למרות מטרה מוצהרת של ניטרליות טכנולוגית, בפועל זה יכריח את השימוש בסיב במקום מודלים שהם יותר יעילים מבחינת עלות", הוסיף קמינסקי, מנהל של Capital Alpha Partners, חברת מחקר המרוכזת במשקיעים. "ישנו גם חשש שהוצאה חדשה תוריד את ערך המיליארדים שכבר מוציאים על מהירויות נמוכות יותר".
הממשל מדגיש את העובדה שהוא נמנע ממראית עין של תמיכה בענקיות האינטרנט, ומדגיש בתוכנית את העדיפות לתמיכה ברשתות שקשורות לממשלות מקומיות, עמותות וקואופרטיבים, וכל אלה "שיש להם פחות לחץ להציג רווחים".
ביידן הציג את הסיכוי לסובסידיות לטווח קצר שיעזרו ללקוחות לשלם על גישה לאינטרנט, אבל קבע שמחירי האינטרנט בארה"ב גבוהים מדי. הוא אומר שלאורך זמן, הממשל "יחזיק בספקיות כאחראיות לעניין", מה שנראה כרמז לכך שתהיה שליטה על המחירים בעתיד.
יצרניות מעבדים
"יצרניות מעבדים הן מנצחות ברורות", כתב קמינסקי, כשמציעים לתעשייה "50 מיליארד דולר לסובסידיות למחקר וייצור מקומיים".
ביידן מתאר את האיום התחרותי מצד סין כהצדקה לחבילה הזו. לטענה זו תמיכה בקרב שתי המפלגות וחברים בשתיהן כבר שילבו ידיים השנה לגבי החקיקה הנותנת תמריץ פדרלי ליוזמות לעידוד עיצוב וייצור שבבים בתוך גבולות ארה"ב.
"אנו מריעים להנהגה של הנשיא בנושא הזה", הודיע איגוד יצרני המעבדים בהודעה רשמית. הקבוצה התלהבה פחות מתוכניתו של ביידן לממן את הסובסידיות על ידי הגדלת המס התאגידי, והוסיפה שהיא מקווה שהנשיא יוודא את קיומה של "מערכת מיסוי תאגידי תחרותית מבחינה עולמית".
יצרניות מכוניות חשמליות
לממשלה אסטרטגיה רב שלבית במחיר של 174 מיליארד דולר לעידוד חברות לייצר מכוניות חשמליות.
זה מתפרש על מגוון תחומים, מסובסידיות ישירות ליצרנים ועד נקודות זיכוי מס והטבות אחרות לרוכשים, כמו גם הוצאה פדרלית על בניית 500 אלף תחנות טעינה חדשות להאצת הבנייה והתשתית הנחוצות לשוק מתפקד וחזק.
ביידן מתכנן גם להשתמש בכוח הרכישה הפדרלי ולהורות לסוכנויות ממשלה להשתמש בכספים לרכישת כלי רכב חשמליים לבתי ספר ולהמרת האוטובוסים הצהובים להנעה חשמלית.
בנוסף לזריקת עידוד לשוק המכוניות החשמליות, ביידן רוצה גם לספק סיוע ליצרניות רכב חדשות שיוציאו אותו על "מודרניזציה של שרשראות האספקה", עם נקודות זיכוי ו"יצירת מערכת כספית חדשה".
אנרגיה מתחדשת
תוכנית המשרות האמריקאיות היא הניסיון הראשון הגדול של ביידן לעצב מחדש את תחום האנרגיה, ולעודד את האנרגיה המתחדשת תוך האטת השימוש בדלקים פוסיליים.
הוא רוצה ליצור "סטנדרט חשמל נקי" חדש שיכריח חברות אנרגיה להיגמל לגמרי ממקורות פולטי פחמן עד 2035.
הוא מבקש לעזור ליצרניות אנרגיה נקייה בתשלומים ישירים עבור מחקר ופיתוח ונקודות זיכוי מס על ייצור ואגירה. הוא רוצה להרחיב את השוק ליצרנים האלה על ידי הנחיה שבניינים פדרליים ישתמשו רק במקורות אנרגיה נקייה לחשמל.
באותה עת, רוצה הנשיא לחסל את מה שהוא מעריך כ"מיליארדי דולרים בסובסידיות, פרצות ונקודות מס מיוחדות של תעשיית הדלקים המאובנים".
חברות פיתוח תרופות
חבילת התשתית של ביידן עשויה לתת לסקטור הזה דחיפה, עם מימון של 30 מיליארד דולר במשך ארבע שנים שנועד להקטין את הסכנה של מגפות עתידיות, דרך אמצעים כמו חידוש מלאי החיסונים והתרופות הלאומי, האצת הזמן לפיתוח תרופות והגברת הייצור המקומי של רכיבי תרופה שכרגע רבים מהם מיוצרים במדינות אחרות.
מטפלים סיעודיים
מעבר לעידוד התשתיות הפיזיות של המדינה, התוכנית היא הצעד הראשון של ביידן בניסיונו לשפר את מה שהוא מגדיר כ"תשתית הסיעוד" של המדינה.
התוכנית כוללת 400 מיליארד דולר במימון לסיעוד לטווח ארוך לקשישים ולאנשים בעלי מוגבלויות. התוכנית תאפשר למשפחות להשתמש בביטוח Medicaid לכיסוי הוצאות אלה. היא גם מבקשת לעצב מחדש את שוק עובדי הסיעוד על ידי חיפוש דרך שתאפשר לעובדים סיעודיים להצטרף לארגוני עובדים.
התוכנית כוללת גם תשלום ראשוני מתוך הבטחתו של ביידן להרחיב את הסיעוד לילדים, עם 25 מיליארד דולר שמיועדים לשיפור מתקנים קיימים, והגדלת נקודות זיכוי המס למעסיקים שיבנו גנים במשרדים שלהם. חבילת ההוצאות הגדולה השנייה של ביידן, שתצא באפריל, צפויה לכלול עוד מימון לטיפול בילדים.
דיור וקבלני דירות
החבילה "כוללת עידוד לבנייה למגורים", כתב ג'ארט סייברג, אנליסט ב־Cowen Washington Research Group. "המפתח הוא זיכויי המס עבור חידוש בתים קיימים באזורים כפריים ואזורים עם הכנסה נמוכה", הוסיף. "זה כולל כסף לבנייה להשכרה ולעידוד שינויים בייעוד הקרקע ברמה מקומית".
שיעורי ריבית נמוכים באופן היסטורי, יחד עם עלייה בעקבות המגפה בעבודה מהבית, יצרו עליה בביקוש לדירות והיצע קטן של בתים לרכישה. התוכנית של ביידן מייעדת 230 מיליארד דולר להתמודדות עם הבעיה.
חברות בינוי וספקיות חומרי בניין
חברות בינוי והספקיות שלהן יקבלו עידוד אדיר במסגרת החבילה, השואפת לחדש 32 אלף קילומטרים של כביש, לתקן 10,000 גשרים ולחדש את ההשקעה הציבורית כמרכיב בכלכלה לרמות של שנות ה־60.
גם תעשיית הפלדה וגם תעשיית האלומיניום הוציאו הודעות התומכות בתוכנית. הנשיא לשעבר דונלד טראמפ ניסה לעזור לשתי התעשיות האלה בעזרת מכסים שפגעו בייבוא, בהצלחה מעורבת. כעת בתעשיות מקווים שההוצאה הגדולה של ביידן תיתן עוד הזדמנות להצלה מצד הממשלה.
ג'ים בירד, מנהל השקעות ראשי ב־Plante Moran Financial Advisors, הזהיר מההשלכה האינפלציונית האפשרית בשוק בינוי שהוא גם כך מחומם מאוד.
"מחיר חומרי הגלם עלה בחודשים האחרונים כשהביקוש מצד צרכנים לסחורות תמך בשיקום בתחום הבינוי והייצור", כתב. "השאלה היא אם האינפלציה תמשיך לעלות לצד עלייה בהתמקדות על תחום התשתיות".
מכללות ואוניברסיטאות
ההשכלה הגבוהה צפויה להרוויח, עם עשרות מיליארדי דולרים שנועדו למחקר, כולל 40 מיליארד דולר ל"שדרוג המחקר במעבדות ברחבי המדינה".
כמו ברבות מההצעות בחבילה, הרבה מהכסף מיועד לקהילות מיעוטים. כמחצית מכספי המחקר מיועדים מראש למכללות ואוניברסיטאות שהן שחורות באופן היסטורי.
"אמטרק ג'ו": תיקון מסילות רכבת
כראוי לנשיא המכונה "אמטרק ג'ו", בגלל שהיה נוסע ברכבת מדלאוור לוושינגטון, כוללת תוכנית התשתית של הנשיא 80 מיליארד דולר לכיסוי העיכובים בתיקון מסילות הברזל בארה"ב ול"מודרניזציה של מסדרון התחבורה של הצפון מזרח" שביידן נסע בו. המימון אמור לחבר גם ערים שכיום אין קווים ישירים ביניהן.
ממשלה תעסיק יותר אנשים
במסגרת התוכנית של ביידן, הממשלה לא פשוט תחלק כספים אלא תגדיל את תפקידה כמעסיקה בתחומים מועדפים, על ידי יצירת כמה סוכנויות חדשות.
התוכניות להקמת רשות הטמעה במשרד האנרגיה, מנהלת טכנולוגיה חדשה במחיר 50 מיליארד דולר במכון המדעי הלאומי ומשרד בעלות של 50 מיליארד דולר במשרד המסחר הממשלתי "לניטור היכולת התעשייתית המקומית ומימון השקעות לתמיכה בייצור סחורות חיוניות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.