רשות התרופות האירופית (EMA) אישרה היום (ד') כי לא ניתן בסופו של דבר לשלול את הקשר בין החיסון לקורונה של חברת אסטרהזנקה (שאינו ניתן בישראל), לבין היווצרות של קרישי דם מסוג CVST. התופעה עדיין נדירה, כ-1.2 למיליון, ואינה בהכרח מסוכנת, אם כי היא עשויה להיות כזו. הרשות מסרה כי זוהה מנגנון שיכול לגרום לתופעה, אך שהדברים עדיין לא ברורים. זאת בהמשך לדיווחים בעיתונות האיטלקית אתמול.
היתרונות של החיסון עדיין עולים על החסרונות, אומרים ברשות. "זה אומר, בקיצור, שאם מציעים לכם היום חסיון של אסטרהזנקה, הסיכוי שלכם להישאר בחיים עולה, ואם לא תיקחו אותו הסיכוי יורד", מפרש היום פרופ' אדם פין מאוניברסיטת בריסטול בכתבה לנושא ב"גרדיאן".
לדברי אמר קוק, ראש ה-EMA: "אחרי בדיקה מעמיקה, ועדת הבטיחות שלנו הסיקה שיש לרשום את קרישי הדם הנדירים כתופעת לוואי אפשרית של החיסון, בשכיחות נמוכה מאוד. ישנה אפשרות כי מדובר בתגובה דומה לזו שמתרחשת לעיתים רחוקות במטופלים בתרופה בשם הפרין". לפעמים בשימוש בתרופה זו, שנועדה לדלל את הדם, יכולה פתאום ליצור קרישיות מאותו הסוג שדווחה לרשות כתופעת לוואי.
בישראל אין סיבה לחשש
אבל הסיפור יותר מורכב מזה. ישנם אנשים עם בעיות קרישיות ספציפיות, שאולי עבורם השיקולים אחרים. ישנן מדינות שבהן מוצעים שני סוגי חיסונים, והשאלה היא מה היתרונות והחסרונות היחסיים שלהם. עולה השאלה האם יש דרך מיוחדת שבה יש לעקוב אחר המחוסנים בחיסון של אסטרהזנקה, כדי לאתר מראש את מקרי הקרישיות. יש להניח כי כעת כאשר ישנה מודעות רבה יותר לקשר האפשרי, והאבחון והטיפול ב-CVST יהיה מהיר יותר, בין אם הסיבה היא החיסון ובין אם בסופו של דבר יסתבר שאין קשר בין הדברים.
כל זה לא רלוונטי בישראל, שבה מחסנים רק בחיסון של פייזר, שלא נמצא כקשור לקרישי דם כאלה. המעקב אחר תופעות לוואי אפשריות של כל החיסונים נבדקות, אולם בינתיים בעשרות מיליוני מחוסני פייזר, לא מסתמן דפוס של תופעות לוואי משמעותיות. הנושאים העיקריים שנמצאים במעקב הם שיתוקים עצביים חולפים, תגובות אלרגיות שיכולות לחלוף בטיפול נכון, ודלקות לב שצפויות לחלוף בטיפול נכון. אין היום לגבי אף אחת מן התופעות ודאות כי החיסון גורם להן, וממילא כל אחת מהן נדירה מאוד, ברמה של מקרים ספורים בישראל, שבה כבר מעל 5 מיליון מחוסנים.
אצל אחד מכל 1.2 מיליון איש
האיחוד האירופי עצר את השימוש בחיסון של אסטרהזנקה לפני כמה שבועות, אחר כך חידש אותו לאחר שלא מצא תחילה קשר בין קרישי הדם לבין החיסון. לא כל מדינות אירופה חזרו להשתמש בחיסון הזה. מדינות סקנדינביה החליטו שלא לעשות זאת. במדינות רבות, ביניהן גרמניה, איטליה, צרפת, ספרד והולד, הוחלט לחסן רק חולים מבוגרים בחיסון זה, כנראה מתוך מחשבה שהקורונה מסוכנת עבורם יותר, ואילו ה-CVST מופיע יותר בצעירים. בבריטניה, הופסק ניסוי בילדים בחיסון של אסטרהזנקה, עד שהדברים יובהרו.
רגולטור התרופות הבריטי, ה- MRHA, דיווח לפני כשבועיים כי עד כה התקבלו 22 דיווחים על סוג קריש הדם המדובר, ב-18 מיליון מקבלי החיסון, כלומר בערך חולה לכל 1.2 מיליון איש. ללא החיסון, מזוהה מחלה זו בדרך-כלל באחד מכל 3-4 מיליון איש בשנה. גם החיסונים של פייזר ומודרנה נגד קורונה נבחנו בדוח זה, וכאמור לא נמצא כי הם גורמים לאותה התופעה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.