השפעת הקורונה על עלויות השכר בחברות הציבוריות: המפסידים והמרוויחים

משבר הקורונה הוא המשבר הכלכלי העולמי הגדול ביותר ב-80 השנים האחרונות. להתפשטות המגפה בישראל, אשר לוותה בסגרים על המשק ובירידה בפעילות הכלכלית, היו השלכות כבדות משקל על הכלכלה בישראל, בדומה לרוב מדינות העולם.

● לרשימת שיאני השכר המלאה לחצו כאן

השפעות אלה ניכרות בירידה בפעילות העסקית, ובהתאם לכך בירידה בצמיחת התמ"ג, וכן בעלייה באבטלה. הכלכלן הראשי של פירמת ראיית החשבון והייעוץ BDO, חן הרצוג, ערך בחינה של נתוני הדוחות הכספיים לשנת 2020 של 30 חברות מובילות בבורסה בתל אביב, כדי לבחון את השפעת המשבר ואת הכלים שבהם השתמשה הממשלה כדי להתמודד עם המתרחש בחברות הציבוריות.

תוצאות הבדיקה מצביעות לדבריו על אפקטיביות נמוכה של שיטת החל"ת בהתמודדות עם המשבר. מנגנון החל"ת, שבו הוצאו עובדים לחופשה "על חשבון המדינה", יצר תמריץ שלילי להעסקת העובדים ולהתאמת הפעילות העסקית למציאות החדשה. כתוצאה מכך הוא תמרץ עסקים להקטין פעילות, ועודד אבטלה במקום תעסוקה. התוצאה אינה רק פגיעה במשק, אלא גם פגיעה בתוצאות העסקיות של החברות הציבוריות.

לדברי הרצוג, "הקורונה הכלכלית, כמו הקורונה הבריאותית, היא מגפה לא שוויונית; חלק מהענפים במשק נפגעו קשות מהמשבר, לעומת אחרים שהצליחו לצמוח למרות המשבר - ואולי אף בזכותו.

"בחינת השפעת המשבר על המגזר העסקי מראה כי היא מתאפיינת בצורת האות K - התאוששות שונה בקצבים שונים, לפי סקטורים שונים בכלכלה. חלק מהסקטורים צלחו את המשבר הכלכלי כמעט ללא השפעה, ואף ברווח, כדוגמת ענפי הטכנולוגיה, האנרגיה וצריכה שוטפת של מזון ומוצרי יסוד. מנגד, ענפים רבים אחרים ספגו פגיעה קשה, וביניהם ענפי המלונאות, המסחר והשירותים, התעשייה והפיננסיים".

  

הירידה בעלויות השכר גולגלה לציבור

מניתוח BDO את עלויות השכר במדגם של אותן 30 חברות מובילות בבורסה בתל אביב על פי נתוני הדוחות הכספיים לשנת 2020, עולה תמונה כוללת של ירידה של כ-8% בעלויות השכר של החברות הציבוריות. ירידה זו בעלויות אלה אינה נובעת מירידת שכר העובדים, אלא בעיקרה מהקטנת מצבת כוח האדם בעקבות שימוש במנגנון החל"ת.

סך עלויות השכר של אותן 30 חברות שנדגמו ירד מרמה של 32.3 מיליארד שקל בשנת 2019 לרמה של 29.8 מיליארד שקל בשנת 2020. הירידה הזו, של כ-2.5 מיליארד שקל בעלות השכר של החברות במדגם, נחסכה מהחברות, אולם מתגלגלת לכיסו של הציבור באמצעות תשלומי החל"ת שמומנו מתקציב המדינה.

ניתוח של המגמות בתחום עלויות השכר לפי חלוקה ענפית מראה שהללו מהוות תמונת ראי של השפעת משבר הקורונה על כלכלת ישראל. הענפים הצומחים בתקופת המשבר - החברות בתחומי הטכנולוגיה המתקדמת, האנרגיה והמזון - אופיינו בעלייה בעלויות השכר. עלייה זו היא פועל יוצא של גידול בפעילות העסקית חרף המשבר.

סך עלויות השכר של ענפים צומחים אלה עלה לפי המדגם ב-9% בשנת 2020, לעומת שנת 2019, בשעה שמחזור ההכנסות של חברות אלה צמח ב-7% בלבד. כלומר, עלויות השכר עלו אף מעבר לגידול במחזור הפעילות. נראה שחלק מהסיבה לגידול העודף בעלויות השכר מעבר לגידול במחזור הפעילות נובע מכשל של מנגנון החל"ת, שהקשה על גיוס עובדים, בעיקר ברמות השכר הנמוכות.

הרצוג: "בעוד שמדינות אחרות בעולם בחרו במנגנון סיוע של תמיכה בתעסוקה וסיוע לחברות הממשיכות להעסיק עובדים בתקופת המשבר, בישראל המדיניות הייתה הפוכה. התוצאה היא שבאופן פרדוקסלי, מנגנון החל"ת יצר תמריץ שלילי לעבודה, ולכן פגע גם באותן חברות שיכלו לצמוח חרף אתגרי ההתמודדות עם המשבר הכלכלי והסגרים.

"הענפים הנפגעים הבולטים ממשבר הקורונה הם ענפי המלונאות, התעשיעה (ללא תעשיית המזון), הפיננסים, המסחר והשירותים. הדוחות הכספיים של חברות אלה מצביעים על ירידה בעלויות השכר. הירידה נובעת בעיקרה מירידה בהיקף הפעילות ומשימוש במנגנון החל"ת להקטנת היקף תעסוקת העובדים".

סך עלויות השכר של החברות במדגם הענפים הנפגעים ירד ב-11% בשנת 2020 לעומת שנת 2019. זאת במקביל לירידה של כ-12% במחזור ההכנסות. ואולם, התאמת עלויות כוח האדם לירידה במחזור ההכנסות לא הספיקה כדי למנוע פגיעה קשה ברווחיות חברות אלה, שהרווח התפעולי שלהן ירד אשתקד בכ-23% בממוצע. בענפים שנפגעו קשה ביותר מהמשבר, כדוגמת ענף המלונאות, הפגיעה ברווח התפעולי אף גבוהה יותר, והיא הגיעה לירידה של 57%.

  

הוצאות נוספות שלא ניתן להפחית

כאמור, תמונת המצב העולה ממדגם BDO לגבי רווחיות החברות הציבוריות הגדולות היא שמענקי החל"ת לא היוו מנגנון אפקטיבי מספק למניעת פגיעה ברווחיות החברות בענפים שנפגעו מהמשבר.

על רקע זה, אומר הרצוג, ניתן להבין את הדרישות שעלו במהלך המשבר מצד חברות עסקיות לסיוע נוסף של המדינה מעבר למענקי החל"ת, בעיקר בתחומי התיירות, המסעדנות, רשתות השיווק והקניונים.

"הפגיעה הניכרת ברווחיות החברות, למרות היכולת להתאים את הוצאות כוח האדם לירידה בפעילות באמצעות מנגנון החל"ת, נובעת מכך שמטבע הדברים לחברות יש הוצאות קבועות נוספות, שאותן לא ניתן היה להפחית. הוצאות אלה כוללות הוצאות שכר דירה, ארנונה, הוצאות תפעול קבועות והוצאות מימון ופחת, שהחברות המשיכו לשאת בהן למרות המשבר.

"נראה שעבור חברות קטנות יותר מאלה שנבדקו במדגם, וכן עבור עסקים בינוניים וקטנים ועצמאיים, הפגיעה הנובעת מהמשבר הייתה קשה אף יותר. לחברות גדולות יש יותר גמישות בהתאמת מספר העובדים לפעילות, ואילו עבור חברות קטנות יותר, משקל ההוצאות הקבועות הוא על פי רוב גבוה יותר".

 חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO / צילום: נתי חדד

האתגר: היגמלות משיטת החל"ת

במבט לשנת 2021, אומר הרצוג, האתגר העומד בפני הממשלה והחברות הציבוריות כאחד, הוא היגמלות משיטת החל"ת, עידוד תעסוקה וצמיחה ומניעת פגיעה ברווחיות החברות בענפים שנפגעו מהמשבר.

"משבר הקורונה האיץ שינויים מבניים בענפים רבים, עודד מעבר לדיגיטל, עבודה מרוחקת ושינויים בהרגלי הצריכה. כל אלה מחייבים השקעה בתשתיות לאומיות, בהון אנושי ובתשתיות פיזיות, הן ברמה הלאומית והן ברמת החברות העסקיות.

"כדי לאפשר חזרה לתוואי של תעסוקה וצמיחה מכילה לכלל ענפי המשק, ובהם העסקים והעובדים בענפים שעדיין נפגעים מהמשבר, הממשלה חייבת להחליף את שיטת החל"ת במנגנונים המעודדים צמיחה, תעסוקה ופריון, במקום אבטלה והגדלת עלויות שכר מלאכותית".