הותירו את הפיננסים מאחור: "הבריחה" ממגבלת השכר משתלמת

דירוג שיאני השכר בבורסה בשנת 2020 ממשיך לשקף את השפעת מגבלת חוק שכר הבכירים בסקטור הפיננסים על רמות השכר של המנהלים בבנקים, בחברות הביטוח, בבתי ההשקעות ובגופים המוסדיים.

● לרשימת שיאני השכר המלאה לחצו כאן

אלה, שבעבר איכלסו את צמרת דירוגי השכר בבורסה המקומית, מתקשים בשנים האחרונות להיכנס לרשימת ה-100 הראשונים. מי שכן נמצאים שם הם בכירים לשעבר בסקטור הפיננסי, שהעדיפו "לברוח" ממגבלת השכר והרוויחו מכך בגדול.

כך, בין מקבלי השכר הגבוה ביותר בבורסה ב-2020 ניתן למצוא ארבעה מנהלים בכירים לשעבר בסקטור הפיננסים - אייל לפידות, רביב צולר, איתי בן זאב ורועי יקיר, שעברו לגופים שאינם כפופים להוראות חוק זה, ונהנו בשנה החולפת משכר בעלות גבוהה במידה ניכרת, לעתים במאות אחוזים, מעבר למה שהיו יכולים לקבל לו נשארו בחברות הביטוח ובבנק שמהם הגיעו לתפקידיהם הנוכחיים.

ב-2020 שילמה קבוצת הנדל"ן והתשתיות שיכון ובינוי (שו"ב) תגמולים בעלות כוללת של 21.5 מיליון שקל ללפידות, שהגיע לחברה לאחר כהונה מוצלחת בתפקיד מנכ"ל הפניקס. עם הסכם ההעסקה יוצא הדופן הזה, לפידות ניהל את החברה למשך כשנה, עד יוני 2020, ועזב אותה בפיצוץ גדול, לאחר עימות עם היו"ר תמיר כהן ובעל השליטה נתי סיידוף.  עבור שנת כהונה אחת קיבל לפידות תגמולים בעלות של כ-45 מיליון שקל, בעוד שעבור השנה המלאה האחרונה שלו בהפניקס קיבל תגמולים בעלות של 3.65 מיליון שקל "בלבד".

לפידות צירף אליו בשו"ב את רועי יקיר, שהיה מנהל ההשקעות הראשי בהפניקס, שבה קיבל תגמולים של פחות מ-3 מיליון שקל בשנה. בשו"ב הוא זכה ב-2020 לשכר בעלות כוללת של כ-4.4 מיליון שקל. גם במקרה שלו שכר גבוה יותר אינו מבטיח תעסוקה ממושכת: יקיר הודיע לקראת סוף ינואר השנה על עזיבת שיכון ובינוי, ועדיין לא נקבע מועד לסיום כהונתו.

במקום ה-17 ברשימת מאה מקבלי השכר הגבוה בבורסה ניצב רביב צולר, מנכ"ל איי.סי.אל (כיל), שקיבל ב-2020 תגמולים בהיקף של 11.4 מיליון שקל, בדומה לתגמול שקיבל ב-2019. כמו לפידות, צולר הגיע לתפקידו הנוכחי לאחר עשור מוצלח מאוד בביטוח, כמנכ"ל איי.די.איי ("ביטוח ישיר").

בדומה ללפידות, גם אצל צולר יש להתייחס לשתי תקופות כהונה - לפני חוק השכר ואחריו. בשנים שקדמו לחוק שכר הבכירים קיבל צולר בביטוח ישיר תגמולים בעלות 6.8 מיליון שקל בממוצע לשנה מלאה, בעוד שבשנתיים האחרונות שלו בחברה - לאחר החוק - דובר על תגמול בעלות ממוצעת של 2.7 מיליון שקל.

גם מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב נמנה עם צמרת מקבלי השכר השכר ב-2020, עם תגמולים בעלות של 4.8 מיליון שקל (כולל רכיב הוני), לאחר שב-2019 קיבל תגמולים בעלות של 3.8 מיליון שקל. בן זאב הגיע לתפקידו הנוכחי מהנהלת בנק לאומי, שם היה כפוף לחוק שכר הבכירים. לצורך ההשוואה קיבל השנה מנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמן,  תגמולים בעלות של 3.3 מיליון שקל.

המגמה שהחלה לפני 5 שנים הגיעה לשיא ב-2019 

מציאות השכר של הבכירים בסקטור הפיננסים בישראל השתנתה לפני כחמש שנים. אז הוחל חוק שכר הבכירים בסקטור הפיננסים, שנועד לייצר נורמת שכר חדשה לענף, עם מגבלה אפקטיבית של עד פי 35 מהשכר הנמוך באותה חברה. כיום מדובר בסדר גודל של 3.7 מיליון שקל לשנה.

כבר אז ניכרה מגמה של עזיבת מנהלים בכירים את הסקטור בגלל המגבלה - כמו דני צידון שעזב את בנק לאומי ואמיר הסל שעזב את קבוצת הראל, לצד בעלי תפקידים בכירים פחות, לטובת תפקידים שאינם כפופים לחוק.

נראה כי המגמה הגיעה לשיא ב-2019, כשבתוך חודשים אחדים הודיעו על פרישתם שלושה מנכ"לי בנקים: אריק פינטו מהפועלים, לילך אשר טופילסקי מדיסקונט ורקפת רוסק עמינח מלאומי. חודשים לא רבים אחריהם פרש גם אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות, מתפקידו.

כך, אם בעבר רבים מהבכירים בפיננסים נשארו בתפקידיהם שנים רבות מאוד, לעתים "עד הפנסיה", הרי שבשנים האחרונות התברר שיש חלופות אחרות; אשר טופילסקי עזבה את דיסקונט לטובת תפקיד ניהול בכיר ושותפות בקרן ההשקעות פימי, וגם רוסק עמינח הצטרפה לגוף השקעות בהייטק. המשותף לשתיהן: עזיבת סקטור הפיננסים בשיא הקריירה והצטרפות לפעילויות שאינן מפוקחות ומוסדרות, גם ברמת השכר.