השופט חנן מלצר נפרד מביהמ"ש העליון: "מקווה כי עצמאות הרשות השופטת תישמר"

בית המשפט העליון נפרד היום (ב') מסגן הנשיאה השופט חנן מלצר לאחר 14 שנות כהונה. מלצר היה השופט הראשון שמונה לבית המשפט העליון מהמגזר הפרטי בשנת 2007. בנאום הפרידה שלו קרא לשמור על עצמאות הרשות השופטת.

"כשהגעתי, הפרקליטות ולעתים אף בית המשפט התייחסו לעמדת הממשלה כאילו היא עמדת המדינה ואילו אני חזרתי והדגשתי כי המדינה מורכבת משלוש רשויות: הכנסת, הממשלה והרשות השופטת, ואין לאיש, או לרשות כלשהי זכות לדבר בשם המדינה ככזו. אני שמח כי בשנים האחרונות הדבר הופנם וכי בתקופת כהונתי-מדיניות "האיזונים והבלמים" בין הרשויות התקיימה ועצמאות הרשות השופטת נשמרה ללא פיסקת התגברות, והנני תקוה שכך יהיה גם בהמשך".

בנאומו אמר מלצר כי על בית המשפט העליון "להיות מעוזו האחרון של האזרח בריבו עם השלטון" וסיים בקריאה אישית "ראוי שראשי הרשויות האחרות וכן הציבור יפנימו מסר זה כי שופטים על ישראל מביאים לשקט, לשלום ולשלווה על ישראל. ולחברי השופטים אומר: אל תגורו מפני איש ושימרו על המבצר!".

נשיאת בית המשפט העליון: "חברי כאח לי"

הנואמים בטקס: נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט, ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי והיועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק תיארו בנאומיהם את אישיותו של השופט מלצר - טוב לב ואוהב אדם, משפטן מבריק, ידען, אספן להוט של מחקרים עם אהבה לשיטוט בספריות בעולם, פורץ דרך ויצירתי וקשוב לבעלי הדין.

"חברי כאח לי" כינתה השופטת חיות את חברה לבית המשפט העליון וסיפרה כי הכירה אותו באוניברסיטה, "בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת באוניברסיטת ת"א הוא בלט כתלמיד חכם מעמיק וידען. לימים כשכיהנתי בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הופיע בפניי כעו"ד, והוכיח ידע משפטי, העמקה ודרך ארץ".

עו"ד אבי חימי התייחס לכך שמלצר היה השופט הראשון שמונה מהמגזר הפרטי, דבר שבעבר לא היה מקובל בבית המשפט העליון - "המינוי היה חדשני ותקדימי. לאחר קרוב לחמישים שנים פעם ראשונה שמונה עו"ד מהשוק הפרטי היישר לבית המשפט העליון. בחירתו הוכיחה עצמה וניפצה את תקרת הזכוכית. עכשיו כל כל עורכי הדין יכולים לשאוף ולחלום".

השופט העליון הראשון שמונה מהמגזר הפרטי

מלצר בן ה-70 נולד בתל אביב, בן יחיד לניצולי שואה. אביו עו"ד יוסף מלצר ז"ל מקרקוב , היה מניצולי "רשימת שינדלר". אמו יוכבד מלצר ז"ל , הייתה מניצולי אושוויץ. הוריו עלו ארצה מפולין אחרי מלחמת העולם השניה. הוא למד בגימנסיה העברית הרצליה ולאחר מכן פנה ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1977 הקים משרד עורכי דין פרטיו ובשנת 2007 מונה לשופט בית המשפט העליון.

מלצר היה בין השופטים שדחו את העתירה נגד הרכבת הממשלה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, למרות כתב האישום התלוי ועומד נגדו. בחודש שעבר פסק מלצר כי נתניהו מחויב להסדר ניגוד העניינים שקבע היועץ המשפטי לממשלה למרות התנגדותו של נתניהו. בהחלטה שניתנה על ידי הנשיאה אסתר חיות, מלצר והשופט ניל הנדל, נקבע כי "אחת מהנחות היסוד שעל בסיסן התאפשרה הרכבת הממשלה ה-35 על-ידי נתניהו על אף כתב האישום התלוי ועומד נגדו, הייתה כי ייערך לו הסדר ניגוד עניינים".

במקביל לכהונתו עמד מלצר בראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת בבחירות לכנסת ה-21 ו-22 ואסר באופן תקדימי על המפלגות לייצר התארגנות אנונימית ממומנת ברשתות החברתיות באמצעות "בוטים".

פסק דינו האחרון הושמע במעמד הטקס ועסק בחוקיות פניות יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה אל מפעילי פלטפורמות של רשתות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר ומנועי חיפוש של גוגל, להסיר פרסומים המפרים את החוק בישראל. נקבע כי הפניות של מחלקת הסייבר בפרקליטות עומדות בגבולות החוקיות. הפניות של מחלקת הסייבר אל מפעילי הפלטפורמות המקוונות נעשות במסלול של אכיפה וולונטרית, לא כופה, ובעקבות הפניות - מפעילי הפלטפורמות מחליטים תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי, כיצד לנהוג בדיווח שהועבר.

בפסק הדין נקבע שהעותרים, מרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח לא הצליחו להציג תשתית עובדתית לכך שפניות הפרקליטות פגעו בערכי חופש הביטוי. "פעילות מחלקת הסייבר במתכונת הקיימת היא חיונית לשמירה מיידית על הביטחון הלאומי ועל הסדר החברתי, אך אין היא חפה מקשיים, הנוגעים בעיקר לבעיית ההסמכה בחקיקה ראשית פרטנית לפעולות המחלקה".

לצד זאת נקבע כי "מחלקת הסייבר להתחשב בצורך לתעד את פעילותה ולהקפיד על קיום שקיפות", כי יש לשקול יוזמת חקיקה ראשית מפורטת לגבי מכלול האכיפה הוולונטרית וכי ראוי לבחון הקמת מנגנון מבקר ומפקח על פעילות המחלקה.