בחנוכה צעדתי ברחוב שלומציון בירושלים. לאורך המדרכה השתרך טור ארוך. צעירים ומבוגרים עמדו בסבלנות במרחקים הדרושים על-פי הנחיות משרד הבריאות, והמתינו לתורם לקנות סופגנייה ב"קפה קדוש". למי שלא מכיר, מדובר במוסד ירושלמי הפועל בעיר משנת 1967, "בית קפה של פעם" ללא פאר והדר אבל עם נשמה גדולה שמושקעת במזון המוגש ובלקוחות. השבוע, אחרי למעלה מ-50 שנה, החליטו הבעלים של בית הקפה להיפרד מתעודת הכשרות של הרבנות ולעבור להשגחה של ארגון רבני צהר.
ירושלים היא העיר שבה מספר העסקים הכשרים הוא הגדול ביותר בארץ. האוכלוסייה הירושלמית ברובה צורכת מזון כשר, ועם כל הפוטנציאל הזה, במשך שנים רבות מערכת הכשרות בעיר היא גם הכושלת ביותר בארץ.
דוח מבקר המדינה שפורסם במאי 2017, כמו קודמו שפורסם עשר שנים לפניו, העלה את ירושלים על ראש שמחתו. הדוח הציג את ירושלים כעיר שמרכזת בתוכה את כל הכשלים והחוליים שקיימים במערכת הכשרות בארץ כולה: משגיחים ש"עובדים" 27 שעות ביממה, עובדי מועצה דתית המשמשים במקביל כמשגיחים בשכר, העסקה של בני משפחה, היעדר ניהול פיקוח על עבודת המשגיחים או תיעוד שלה, היעדר פיקוח על הנעשה בעסקים המושגחים והעסקת משגיחים ב"שחור" תוך פגיעה בזכויותיהם ובהכנסות המדינה. לסיכום קבע המבקר: " המועצה והעומד בראשה נותנים יד להפרה חמורה ושיטתית של סדרי מינהל תקין עד כדי חשש להטעיה של בתי העסק והציבור, הסומכים ידם על כשרות המזון ועל בתי העסק".
בארבע השנים שחלפו מאז פרסום דוח המבקר, יצאו לגמלאות מנהל אגף הכשרות והמפקח על בתי המלון בעיר, שגם הוא זכה להתייחסות אישית בדוח המבקר, בעקבות ההשגחה הפרטית שנתן לבתי מלון ברחבי הארץ. ראש המועצה הדתית, שמצופה היה שיעסוק באיוש המשרות שהתפנו ובתיקון הליקויים החמורים של מערכת הכשרות, היה עסוק בהליך שימוע בלתי נגמר לקראת פיטוריו ובהחלפת מנעולים בלשכת רב העיר, הרב אריה שטרן, שהשקיע חלק נכבד מזמנו לטובת מערכת הכשרות והגיע לגיל פרישה. גם הניסיונות להאריך את כהונתו של הרב שטרן, או להשאיר את מערכת הכשרות תחת אחריותו עד לבחירת רב עיר חדש, סוכלו מטעמים פוליטיים, כך שמצב הכשרות בעיר רק הולך ומחמיר.
המועצה הדתית בירושלים בהתנהלותה יוצרת מציאות שדוחקת את בעלי עסקים בעיר לפנות פעם אחר פעם לקבלת סעד מבג"ץ. הפסיקה בעניין גיני, שהביאה להקמת מערך ההשגחה החלופי של רבני צהר, היא הדוגמה הבולטת ביותר.
אל תוך הכאוס במערכת הכשרות שיוצרת המועצה הדתית, נכנס אט-אט ארגון רבני צהר. אם בעבר העסקים שהתהדרו בתעודה של "השגחה פרטית", היו עסקים זניחים שרוב הציבור המקפיד על כשרות הדיר מהם את רגליו - בשנה האחרונה אנו עדים לתופעה שצריכה להטריד מאוד את הרבנות. בראש ובראשונה, כי העסקים שמתקשרים עם ארגון צהר, הם "אייקונים" ירושלמים כדוגמת "ארומה" בהיכל הספורט ארנה, מסעדת "אמא" ועכשיו גם "קפה קדוש"; אך בעיקר כי ציבור צרכני הכשרות בעיר לא משנה את הרגליו וממשיך לפקוד את המסעדות ואת בתי הקפה גם תחת ההשגחה החדשה. התור לסופגניות ב"קפה קדוש" לא יתקצר.
השם הרע שמוציאה מערכת הכשרות ליהדות, איננו גזירת גורל. ניהול שירותי הדת באמצעות מועצה דתית, שהיא גוף אוטונומי, מאפשר את ההתנהלות השערורייתית של מערכת הכשרות בירושלים במשך שנים רבות כל-כך, מה שלא היה יכול להתרחש אילו שירותי הדת בעיר היו ניתנים על-ידי אגף אורגני בעיריית ירושלים.
המעבר של עסקים מרכזיים לכשרויות אלטרנטיביות ללא חשש מפגיעה ברווחים, מוכיח כי הגיע הזמן שהרבנות תפסיק להילחם בתופעה ותוביל בעצמה את הסדרת עבודתם של גופי הכשרות הפרטיים, כדי שיוכלו לפעול בדרך הישר ולא בקומבינות ובדרכים יצירתיות.
הכותב שימש בעבר כמנהל תחום כשרות במשרד לשירותי דת וכמנהל מחלקת יבוא הבשר ברבנות הראשית, מרצה ומעניק יעוץ משפטי וארגוני בנושא מערכת הכשרות ושירותי הדת בישראל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.