עו"ד עמיחי פילבר הוספה למעקב +

הכשרות מהווה חסם מרכזי של יבוא מוצרי מזון • ללא טיפול מהותי בסוגיה, כל הניסיונות לפתוח את שוק המזון ליבוא נידונו מראש לכישלון

בעלי עסקי מזון, שיודעים בדיוק לאיזה קהל לקוחות הם פונים, קיוו לתחרות שתאפשר להם לבחור את רמת הכשרות על פני המנעד ההלכתי: חלקם רוצים להקל, וחלקם רוצים להחמיר • במסגרת בשורת "שיפור שירותי הכשרות" שמביא החוק החדש לא אלו ולא אלו יוכלו לקבל את מבוקשם

כאשר האזרח הפשוט רואה במועצות הדתיות גוף מיושן ומסורבל, שגורם ללא מעט חילול השם, השר ולא משנה מאיזה מפלגה ומה אמר לפני שהגיע למשרד, רואה לפניו מאגר בלתי נדלה של תפקידים וג'ובים

נראה שהכלל לפיו מציאת פתרון דורש ניתוח מוקדם של הבעיה על כל מרכיביה לא חל עד היום על מערכת הכשרות בישראל • בנספח להסכם, עליו חתמו כל ראשי סיעות הקואליציה, סוכם לשנות את חוק איסור הונאה בכשרות, כך שכל רב מקומי יוכל לתת שירותי השגחה ופיקוח בכל מקום בארץ • פתרון זה, לא רק שלא ייתן מענה לפס"ד של בג"ץ, ולכשלים שמצא מבקר המדינה, הוא אף עלול להחמיר את כל אחת מהבעיות

הקושי של המדינה להסדיר את הבירוקרטיה הנדרשת על מנת להפעיל את הרבנות לכשרות ארצית המעניקה כשרות ביישובים הערביים, באופן מסודר, יפתרו ביום שבו הרבנות הראשית תאפשר לגופי כשרות פרטיים להעניק כשרות

ההלכה היהודית לא אוסרת השגחה על הכשרות ע"י נשים, הרבנות הראשית לישראל מאפשרת לנשים להיבחן ולקבל תעודה רשמית של משגיחת כשרות, לא מעט רבנים גורסים, שנשים, שמכירות את עבודות הבישול והאפייה, מעיסוקן היומיומי בבית, עדיפות על בחורי ישיבה, שספק אם כף רגלם דרכה במטבח לפני שהפכו למשגיחי כשרות

אם בעבר עסקים שהתהדרו בתעודה של "השגחה פרטית" היו עסקים קטנים או שוליים, שרוב הציבור המקפיד על כשרות הדיר מהם את רגליו - בשנה האחרונה אנו עדים לתופעה שצריכה להטריד מאוד את הרבנות

הסיפור הכלכלי הגדול שכמעט ולא מדברים עליו הוא הכשרות על מוצרי יבוא • מנגנון הכשרות על יבוא פוגע בתחרות ומצמצם בעשרות אחוזים את היצע המוצרים שניתן להביא לארץ, ולאופן בו מנהלת הרבנות את מערך השחיטה בחו"ל, יש השפעה עצומה על עלויות היבוא של הבשר

קופות החולים מסוגלות להוציא לפועל מבצע חיסונים של מיליונים בתוך שבועיים, והרבנות הראשית לישראל לא מצליחה במשך עשרות שנים אפילו לתכנן מערך להעסקת 4,000 משגיחי כשרות • בין אם הרבנות לא רוצה או שהיא פשוט לא מסוגלת – אסור שהמצב הזה ימשך

המשרד לשירותי דת והרשויות המקומיות משקיעים משאבים גדולים של זמן וכוח אדם לגיבוש הרכבי מועצות דתיות • אך הדרך שקבע החוק היא בלתי אפשרית ליישום, והפתרון המשני שנותן החוק הוא מינוי פוליטי של פקידים, ניהול כושל, השקעת מיליוני שקלים בחשבים מלווים, ופגיעה קשה במתן שירותי הדת לאזרח - המצב הזה לא יכול להימשך

דמיינו לעצמכם שכל "ועד בית" בגבעתיים, הרצליה, פתח תקווה או רעננה יוכל לבקש שאת הזבל שלו תפנה עירית תל אביב – האם עירית תל אביב תוכל להרוויח מזה? האם זה צודק שתסבסד זאת מכספה? ולמה שמישהו ירצה לשלם יותר כדי שעיריית תל אביב תפנה לך את הזבל?

יצרני מזון ללא תעודת כשרות של הרבנות לא יכולים לשווק את תוצרתם למסעדות, לבתי אוכל, לרשתות שיווק גדולות, למפעלי מזון, לבתי מלון ולבתי חולים שקיבלו תעודת כשרות מהרבנות הראשית • כך משמרת הרבנות המונופול שלה בתחום הכשרות

המחדלים העיקריים שפוגעים בעסקים וביחסים עם מערכת הכשרות הם אי-ודאות, דרכי ההתנהלות וחובת בעלי העסק להעסיק בעצמו, בשכר ובתנאים, את משגיחי הכשרות • ובניגוד לתפיסה הרווחת, העלויות הן בבחינת השקעה שמניבה תשואה של מאות אחוזים