שר האוצר לשעבר, משה כחלון, מצטרף לחברת האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט, וחבילת השכר שהוצעה לו כבר זכתה לביקורת רבה, בעיקר כיוון שתחת כהונתו במשרד האוצר הוגבל שכר הבכירים במשק. האספה הכללית של יונט קרדיט תתכנס ב-23 ביוני כדי לאשר לכחלון הוצאות שכר שנתיות של 8.3 מיליון שקל, כאשר ההון העצמי של החברה עמד בסוף 2020 על 30.7 מיליון שקל.
גלובס צלל לתוך הדוחות הכספיים, על מנת להבין מי היא יונט קרדיט וכיצד חברה מציעה ליו"ר הדירקטוריון שכר כל כך גבוה, לפחות על הנייר. החברה הוקמה ב-2018 על ידי שלושה שותפים: שלמה אייזיק, צחי אזר ושי פנסו, שהכניסו את פעילותה לתוך שלד בורסאי שרכשו ב-2017. השלושה מחזיקים נכון לסוף 2021, יחד, ב-67.69% ממניות החברה, שנסחרת בשווי של כ-182 מיליון שקל. אייזיק, אגב, הוא הבעלים לשעבר בעלי קבוצת הכדורסל הפועל חולון, שחזר לאחרונה להשקיע בקבוצה, ומתמודד במקביל על נשיאות לשכת סוכני הביטוח בבחירות שייערכו בנובמבר הקרוב.
החל מינואר 2019 החלה החברה במתן אשראי חוץ-בנקאי ללקוחות פרטיים ולעסקים ובשנת הפעילות הראשונה שלה רשמה רווח מזערי של 295 אלף שקל. שנת 2020 הייתה הפסדית והסתיימה בהפסד נקי של 11.3 מיליון שקל ובתשואה להון שלילית של 71%.
ריבית גבוהה מאוד ביחס למקובל
אז מהיכן הכסף שיאפשר לשלם את שכרו של כחלון? סכום גדול מגיע מרכיב המימון, כלומר מהריביות שמשלמים הלווים. ב-2019 עמדו ההכנסות נטו של יונט קרדיט ממימון על 2.1 מיליון שקל, אך ב-2020 הן זינקו ל-12.7 מיליון שקל. בחברה מבהירים כי הדבר נובע בעיקר מגידול בתיק האשראי ומשיפור בריבית האפקטיבית שנגבית מהלקוחות.
על פי המצגת למשקיעים שליוותה את דוחות החברה ל-2020 הריבית השנתית ברוטו, המתבססת על נתוני סוף הרבעון הראשון של 2021, עומדת על 26%. גורם המעורה במתרחש בשוק ההלוואות החוץ-בנקאיות מציין כי מדובר בריבית גבוהה מאוד ביחס למקובל - מספר דו ספרתי עם מקדם של 1.
הנתון בולט בייחוד עם מסתכלים על הרכב ההלוואות שמעניקה החברה, כפי שהוא משתקף בדוחות הכספיים. ביונט קרדיט הסבירו כי לאור מגבלות הריבית בהתאם להוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, החברה פועלת כך שתיק הלקוחות יהיה מורכב מ-10% לווים פרטיים, שמרביתם זקוקים להלוואות לטווח קצר עד בינוני (עד 18 חודשים) ו-90% מההלוואות יינתנו ללקוחות עסקיים. בנוסף, לפי החברה השנה 90% מהלקוחות העסקיים יהיו חברות אחרות הנותנות שירותי אשראי וכ-10% הם עסקים קטנים מענפים שונים. אם החברה מעניקה את רוב ההלוואות לגופים אשראי אחרים, הזקוקים למימון מיונט למתן אשראי ללקוחותיהם, אלה בתורם יגבו מלקוחותיהם ריבית גבוהה עוד יותר.
שואפת להתרחב לשירותים נוספים
עוד מציינים ביונט כי החברה שואפת להגדיל את תיק האשראי שלה, תוך כדי הגדלת וגיוון אמצעי גיוס ההון, ותוך שאיפה מתמדת ליצירת פער משמעותי בין הריבית המשולמת בגין מימון פעילות החברה לבין הריבית הנגבית מהלקוחות. הפער הזה עמד בשנה שעברה על כ-12 מיליון שקל, לאחר שהריבית שנגבתה הסתכמה ביותר מ-16 מיליון שקל, בעוד שהריבית ששולמה עמדה על כ-4 מיליון שקל.
כמובן שחלק גדול מההכנסות, ומריבית בפרט, יש לזקוף לגידול בפעילות החברה, למרות ההפסד שרשמה ב-2020. החברה ניהלה נכון לסוף 2020 נכסים שוטפים בהיקף של 106 מיליון שקל, לעומת 46 מיליון שקל ב-2019.
בחברה צופים כי נפח האשראי לשנת 2021 יעמוד על כ-250 מיליון שקל בתרחיש ריאלי וייתכן שאף יגיע לכ-450 מיליון שקל בתרחיש אופטימי בכפוף לגיוסי חוב מתוכננים, בדומה לשני גיוסים אליהם יצאה החברה בעבר. בינואר 2020 גייסה יונט קרדיט כ-35.5 מיליון שקל ושנה לאחר מכן גייסה 50 מיליון שקל במסגרת הצעה פרטית לבעלי השליטה בחברה וליועצים חיצוניים שלה. בנוסף, שוק האשראי הוא תחום שנהנה מצמיחה וגופים שהתווספו לבורסה בשנים האחרונות רשמו תשואות גבוהות, כולל יונט קרדיט.
באשר לעתיד, יונט קרדיט מסבירה בדוחות הכספים כי קיבלה בשנה שעבר אישור רגולטורי לקראת קבלת רישיון מורחב למתן שירות בנכס פיננסי, שיאפשר לה להעניק שירותי המרות, העברות כספים ופיקדונות (עד 30 פיקדונות), ובחברה מתכוונים להתחיל בפעילות זו בחציון השני של 2021 ורואים בה אפיק רווחים משמעותי לשנים הבאות. בנוסף מתכננת יונט קרדיט לעסוק גם בשירותי מט"ח וכבר הקימה מערך בלדרות ממותג עצמאי.
השכר אולי כשר, אבל מסריח
אולם למטבע יש, כפי שאומרת האמרה הידועה, שני צדדים, ואי אפשר שלא להתייחס לכחלון עצמו. שר האוצר לשעבר הוביל בראשית כהונתו את יישום מגבלת חוק הבכירים במשק. החוק קובע כי שכרם של בכירי הגופים המוסדיים לא יחרוג מ-2.5 מיליון שקל לשנה, אלא אם השיג הגוף אישורים מיוחדים, ובכל מקרה הוצאה מעל לסכום זה לא נחשבת כהוצאה מוכרת.
האם שכרו של כחלון עומד בחוק שהוא עצמו אישר? השר לשעבר יכהן כיו"ר דירקטוריון פעיל של החברה. עבור היקף משרה של 80% יונט קרדיט תשלם לכחלון דמי ניהול חודשיים של 108 אלף שקל וכן הוצאות רכב חודשיות של 4,500 אלף שקל, כלומר 1.35 מיליון שקל בשנה כדמי ניהול, בתוספת בתוספת הוצאות דלק ואחזקה. בנוסף, הוא יקבל מענק שנתי בגובה של 864 אלף שקל, כלומר בפועל הוא יקבל שכר של 2.2 מיליון שקל, שעדיין עומדים במגבלת שכר הבכירים.
עם זאת, הבוננזה מבחינתו של כחלון, לפחות על הנייר, היא תשלום מבוסס מניות בשווי של 6.1 מיליון שקל. אבל כאן צריך להתעכב לרגע על סוגיית האופציות. אלה יוכלו להבשיל במשך חמש שנים מיום תחילת כהונתו, כך שלמעשה יש לחלק את הסכום לחמש שנים - תוספת של כ-1.2 מיליון שקל לשנה לשכרו בפועל. עדיין מדובר בלא מעט כסף, אך עומד בסטנדרט לתשלום ברוטו (בניגוד ל-2.5 מיליון שקל נטו שנקבע במגבלת שכר הבכירים), שמוענק בגופים המוסדיים לבכירים.
לרשות כחלון עומדים ארבעה מועדי הבשלה, כשהראשון מהם חל חצי שנה מאישור ההסכם על ידי האספה הכללית של יונט, והאחרון הוא בתום חמש שנים. מניות המימוש נשוא כתבי האופציה תהוונה 9.89% מההון המונפק והנפרע של החברה ומזכויות ההצבעה בה. כל אופציה תהיה ניתנת למימוש במחיר של 30 אגורות, כאשר מחיר המניה של יונט קרדיט עמד נכון ליום ראשון על 28 שקל, כלומר בהנחה גדולה מאוד. אז כחלון אולי עומד בשכר אותו אישר כשר אוצר, אך מבחינת הציבור לא בטוח שמעמדו כמגן החלשים לא מתערער, במיוחד כאשר מדובר בגוף המתמחה בהלוואות ואשראי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
