מאיזה גיל הסבות מקצועית עולות הרבה יותר ומצליחות פחות?

הסבה מקצועית מוצלחת היא מחזה נדיר, בפרט בקרב מי שרוצים להישאר שכירים, כשאחת מהסיבות העיקרית לקושי היא כלכלית. מדוע? כי להבדיל מהסטה למקצוע שנשען על ידע וניסיון שרכשתם במקצוע הקודם, הסבה למקצוע חדש לחלוטין כרוכה כמעט תמיד בירידה דרסטית בשכר.

מחיר כלכלי

את הלוקסוס הזה מרבית האנשים לא מסוגלים לממן, בפרט מי שהם המפרנסים העיקריים, ועל כן מרבית ההסבות המקצועיות הן של נשים שמשכורתן משנית לפרנסת המשפחה.

לעומת זאת, בשלבים מוקדמים בקריירה המחיר הכלכלי של הסבה הוא זניח יחסית ועל כן המהלך נפוץ בהרבה, זאת משום שהשכר שמרוויחים בתחילת הקריירה הוא ממילא נמוך, לכן רבים יותר יכולים לספוג את עלות המעבר למקצוע חדש לחלוטין.

אז מדוע אנשים שיכולים ומוכנים לממן את מחירה הכלכלי הגבוה של הסבה באמצע הקריירה לא מצליחים לבצע את המהלך, בעוד הצעירים שבחבורה מצליחים? כאן נכנסים לתמונה שני חסמים נוספים שמעמיד בפניהם שוק העבודה:

החסם הראשון - מיתוג. בעוד צעירים בראשית דרכם המקצועית הם כמעט "דף חלק", הרי שמבוגרים יותר שכבר עובדים מספר שנים "צבועים" מקצועית, דבר המקשה מאוד על ביצוע ההסבה.

אחת הדוגמאות היותר בולטות היא של עורכי דין, מהמקצועות שלאוחזים בהם קשה במיוחד לבצע הסבה, וזאת בשל הצבע העז שבו הם צבועים (לכל בעלי מקצועות הרישיון יותר קשה לעשות שינוי מאותה הסיבה).

מיתוג כנכס וכנטל

למרות זאת, עורכי דין בתחילת דרכם המקצועית, לרבות אלה שסיימו התמחות ואף שימשו בעוד תפקיד כעורכי דין, מצליחים בקלות יחסית לעשות הסבה, למשל לתפקידים עסקיים, אבל עורכי דין ותיקים כמעט ולא מצליחים להגיע לראיון עבודה לאף תפקיד, לרבות תפקידי מכירות שחסם הכניסה אליהם הוא מהנמוכים בשוק העבודה.

כלומר, מיתוג מקצועי מבוסס שאמור להוות נכס קריירה בעבורו מעסיקים מוכנים לשלם יותר - במקרה של הסבה מקצועית מהווה נטל, שהולך וגדל ככל שהמיתוג חזק יותר, וככל שמספר השנים ו/או מספר התפקידים במקצוע עולה (מי שמילא תפקיד אחד בן ארבע שנים כעורך דין, צבוע פחות מזה שמילה שני תפקידים בני שנתיים כל אחד).

החסם השני שמעמיד שוק העבודה בפני הסבות - זמן קריירה. בניגוד למה שרוב האנשים חושבים, הזמן האפקטיבי לניהול קריירה כשכירים - שהוא פרק הזמן הריאלי מהכניסה לשוק העבודה עד תחילת הנסיגה הבלתי הפיכה - הינו מוגבל ולא ניתן להארכה.

המשמעות הפרקטית היא שאנשים באמצע הקריירה בזבזו לפחות מחצית ממנו, מה שלא משאיר להם זמן לבנות ולפתח קריירה מצליחה במקצוע החדש, בניגוד לצעירים שניצלו רק שנים בודדות מתוך בנק הזמן העומד לרשותם.

הגיל והדרג

פן אחר של אותה הבעיה הוא מידת ההתאמה בין הגיל לדרג הארגוני. שוק העבודה מאוד לא סבלני לחוסר התאמה בין גיל לדרג לכן גם מבוגרים שמוכנים להתדרדר לתפקידים התחלתיים (הסבה מחייבת ירידה דרסטית בפירמידה הארגונית) מגלים שהשוק לא משתף פעולה.

לעומתם, צעירים שחפצים בשינוי מקצועי לא נדרשים לנסיגה משמעותית במדרג הארגוני, כאשר לעיתים השנים ספורות ששמשו במקצוע הקודם " מתאפסות", למשל אל מול צעירים שנכנסו באיחור לשוק העבודה (טיול ארוך בחו"ל/שני תאריך ברצף וכד'), ואז ההתאמה בין הגיל לדרג מלאה.

מה נחשב גיל צעיר שבו עדין ניתן לבצע הסבה בהצלחה? תלוי במגזר ובמקצוע. הסבה למקצועות רבים במגזר הציבורי (למשל הוראה, סיעוד, עבודה סוציאלית ועוד) ניתן לעשות גם בגיל 50, הגם שנדרשת חזרה לספסל הלימודים, והכרתי מוצלחות שכאלה לא מעט.

לעומת זאת במגזר העסקי רצוי לבצע את השינוי עד המחצית הראשונה של שנות ה-30, בוודאי אם נדרשת רכישת הכשרה/השכלה ייעודית, אם כי זו שאני עשיתי לפני גיל 35 כשלה (הרחבה בטור: שתי הסבות מקצועיות מהסיבות הלא נכונות).

כלל אצבע

כמובן שהגיל האמור הוא כלל אצבע בלבד, כאשר ישנם עולמות מקצוע "צעירים", כמכירות ושיווק למשל, בהם גיל ההסבה הרצוי נמוך יותר, לעומת מקצועות "מבוגרים" יותר כמו כספים ותפעול.

לסיכום, אם מתעוררת בכם התחושה שאתם במקצוע הלא נכון, טוב תעשו אם תבדקו אותה כמה שיותר מוקדם, כשהמחיר הכלכלי של השינוי קטן, כשזמן הקריירה שנותר לכם ארוך מספיק, ובטרם "תצבעו" מקצועית.

אל תדחו את המהלך יותר מידי, אחרת אתם עלולים לגלות שהמחיר הרקיע שחקים וסיכויי ההצלחה נמוכים, מה גם שרבות מההסבות נעשות מהסיבות הלא נכונות. זכרו, קריירה זה הפוך ממה שחשבתם. בהצלחה.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה