איך הגיע חמי ראם, יזם, מנהל ויועץ בכיר בתחומי הנדסת החומרים והתעשיה הצבאית, להקים חברה לניטור זיעה לתחומי הספורט והרפואה? כמו במקרים רבים כאלה, זה מתחיל מסיפור אישי.
"הייתי ספורטאי, איש ברזל אפילו. אורח החיים שלי היה פחות או יותר הבריא ביותר שאפשר לחיות, ובכל זאת הגעתי לניתוח מעקפים. הכול היה בסדר, חוץ מהגנטיקה הדפוקה שלי. ומסתבר שאני לא היחיד. וכן, לבשתי מכשירי ניטור ספורטיביים. הם לא נתנו לי אפילו רמז", הוא משחזר.
איך בכל זאת הבנת שמשהו רע קורה?
"הרגשתי שאני לא מצליח להתאמץ כמו בעבר, וכואב לי הגב. בדקו הכול כולל הכול, וזה היה אחד הניחושים האחרונים. שלחו אותי לבדיקת לב במאמץ, וכל מי שעשה את הבדיקה, נראה מאוד סקפטי שימצאו משהו, אפילו אמרו לי 'לא היינו מטרטרים אותך, אבל אם כבר קבעת תור', ותוך 10 דקות אמרו 'יש לך חסימה של מעל 90%', ובאותו יום עשו את הניתוח. הייתי אטרקציה לסטודנטים באותו היום. הסבירו להם את כל הסימנים המוקדמים שהרופאים פרשו לא נכון, כי לא הייתי טיפוסי לבעיה".
כשיצא ראם מבית החולים והתאושש, החליט שעליו למצוא שיטות ניטור מוצלחות יותר, גם כדי לאתר מקרים כמו שלו לפני שיגמרו כך או גרוע יותר, אך בעיקר לתחום שיפור הביצועים בספורט, שיקר לליבו. כשלמד את התחום הבין ראם כי זיעה היא אחד המדדים המעניינים לניטור הפיזיולוגיה, גם בעת אימון, וגם לצרכים רפואיים.
"אם עוקבים אחרי חומרים שונים בזיעה באופן רציף, אפשר ללמוד על צריכת החמצן, שהיא השער להבנת פעילות הלב. היום כבר מבוצעות בדיקות כאלה בקליניקה, בהן מלבישים על המתאמן מסיכת פנים בזמן הפעילות הגופנית". החברה שהקים, YOPI , כבר מצליחה להשתוות לביצועים של בדיקת המעבדה (כך על פי ניסוי שערכה החברה), וזאת כשהמוצר שלה הוא מוצר לביש, שמבצע בקרה רציפה בכל אימון ספורט, במקום בקרה חד פעמית במעבדה.
ראם החל ללמוד את התחום בעצמו. "ללמוד את זה היה כמו ללמוד גמרא. מחברים חלקים שונים ביחד ואומרים - 'זו ההלכה עכשיו'. מצאנו קשר בין המינרלים בדם לבין צריכת החמצן, ואז מצאנו בזיעה את אותם מינרלים או אחרים שמושפעים מהם באופן שמאפשר לנו להבין את דפוסי צריכת החמצן. בהתחלה למדתי לבד, ואחר כך התייעצתי עם מומחים. הם אמרו לי שהקשרים שמיפיתי הם נכונים, ושאם נוכל לנטר את המינרלים הללו בצורה פשוטה יחסית, אז יש לנו מוצר".
ראם וצוותו פיתחו חיישנים מתכלים ואת האלגוריתמים הדרושים כדי להפוך את המידע הנובע מהחיישנים להבנה של פעילות צריכת החמצן. המוצר בינתיים לא מיועד לשוק הרפואי (ככלי אבחון הוא יצטרך אישור מה= FDA , מנהל התרופות והמזון האמריקאי), אלא לשוק הספורט, כדי לאפשר לספורטאים ללמוד על הביצועים שלהם.
ראם: "כל ספורטאי רציני, גם אם הוא לא עוסק בספורט במקצועו, עובר בערך פעם בעונה את בדיקות צריכת החמצן, שעולות בערך 700 שקל לבדיקה חד פעמית בקליניקה. אנחנו מאפשרים לאותו אדם, תמורת אותו המחיר, לקבל את הניטור הזה באופן רציף לאורך כל האימון". תשלום נוסף הוא עבור החיישנים המתכלים, ועוד כ-7-15 דולר דמי שימוש באפליקציה, אשר קוראת את צריכת החמצן ומציעה המלצות לגבי האימון.
"אנחנו אומרים לספורטאי האם הוא עייף כרגע מידי או שיכול להמשיך, איזה אימון הביא לו את התוצאות הטובות ביותר. למעשה אנחנו מאמן אישי באפליקציה על בסיס הפידבק הישיר מהגוף שלו, שלא היה קיים עבורו בעבר. אפשר כך לשפר את האימון אבל בלי לגרום לפציעות או עומסי יתר". ספורטאים רבים מתאמנים עם שעון דופק, שמודד גם מדדים נוספים, אך לדברי החברה מדובר ברמה אחרת של הבנה של תהליכים פיזיולוגיים בגוף. לכן גם נקרא המוצר YOPI - Your Online Personal Instructor.
כרגע המוצר מיועד, כאמור, לתחום ביצועי הספורט, בעיקר לאצנים, ובהמשך גם לרוכבי אופניים. ההשקה צפויה בעוד כשנה.
בעתיד, ייתכן והחברה תחזור לבדוק את התחום הרפואי. ראם: "לכל אדם יש צריכת חמצן מקסימלית. 40-60 מיליליטר לקילוגרם לדקה לאדם רגיל, 80-85 לספורטאי-על. זה מה שהיה ללאנס ארמסטרונג לפני הסמים, ואחרי כן הוא הגיע אפילו מעל. מתחת ל-22 זה אזור סיכון, ומתחת ל-12, זה אומר שאתה עומד לחטוף אירוע כל רגע. מלבד הסקת צריכת החמצן, אנחנו יכולים גם למדוד את רמות האשלגן, ולהתריע על יציאה מאיזון".
נעשו ניסיונות בעבר למדוד מינרלים בזיעה לצרכים רפואיים. מה ההבדל בין מה שנעשה עד כה לבין העבודה שלכם?
"רוב הניסיונות התמקדו בסוכר, אבל השינוי בסוכר בזיעה מגיע כמה שעות אחרי שינוי רמות הסוכר בדם, ודווקא בתחום הסוכר חשוב מאוד להבין מה הרמה המדויקת ברגע זה ממש. אנחנו נזהרנו מאוד לא לעסוק במדידות שבהן המינרל שאנחנו מודדים לא משתנה בזיעה מיידית, או שמאוד חשוב למדוד אותו בתזמון מדויק. אצלנו המדידה החשובה היא לא הכמות המדויקת, אלא דפוסי השינוי".
החברה גייסה עד כה 750 אלף דולר ממשקיעים פרטיים וכעת קיבלה כאמור גם מענק מרשות החדשנות, בהיקף של 3.5 מיליון שקל. לאחרונה הקימה מטרה בקיבוץ ניר עם, בעוטף עזה.
יופי הוא חלק ממאגנט, מאיץ הסטארט-אפים החדש של הרשות לפיתוח הנגב ועמותת Tech7. במסגרת המאיץ מחוברות החברות למשקיעי early-stage מובילים מהארץ והעולם, המורכבים מקרנות הון-סיכון ומשקיעים פרטיים שגויסו לפרויקט.
המאיץ מתאפשר תודות לתמיכה של קרן נס' ובמסגרתו יתקיימו תוכניות ייחודיות שיחזקו את האקו-סיסטם הטכנולוגי בנגב. את התuכנית מובילה עמותת Tech 7 יחד עם מומחים מהשורה הראשונה בתחום בארץ, שיסייעו ליזמים מהנגב להיכנס לעולם הסטארט-אפים הישראלי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
