המציאות הביטחונית של השבועות האחרונים מציפה מחדש את העובדה שלמאות אלפי דירות ברחבי מדינת ישראל אין מרחב מוגן דירתי (ממ"ד). סבב הלחימה האחרון הוכיח כי חשיפת העורף לרקטות וטילים וזמן התגובה הקצר מפחיתים משמעותית את היעילות של המקלטים הציבוריים והמשותפים.
לנוכח מציאות זו, על ממשלת ישראל ליזום לאלתר דרכים יצירתיות, אפקטיביות וישימות יותר, אשר יאפשרו לבעלי דירות להוסיף ממ"דים לדירותיהם בהליך תכנוני קצר ומהיר, תוך התמודדות עם חסמים תכנוניים והעלות הכלכלית של בנייתם.
■ במישור המימוני: מדובר בעלות ממוצעת של כ-150 אלף שקל לדירה, סכום שאינו מצוי בכיסם של רבים מבעלי הדירות. לפיכך יש ליזום מסלולי מימון בנקאיים ייעודיים לבניית ממ"דים. יש לזכור כי תוספת הממ"ד לדירה קיימת מהווה גם תוספת חדר מגורים, דבר אשר מעלה בדרך כלל את שווי הדירה בסכום העולה על עלות הקמת הממ"ד - ושיש בו לספק את הבטוחה כנגד ההלוואה.
■ במישור הקנייני: נוכח העובדה שתוספת ממ"דים בבתים משותפים מתבצעת בדרך כלל בשטח החצר המשותפת, לא ניתן היום לבנות ממ"ד ללא הסכמה של שני שלישים מבעלי הדירות בבניין. יש לתקן בנושא זה את חוק המקרקעין ולאפשר תוספת ממ"דים בשטח הרכוש המשותף ללא הסכמת יתר בעלי הדירות בבניין.
■ במישור התכנוני: יש ליזום תוכנית שדומה בעקרונותיה לתמ"א 38, דהיינו, כי בתמורה לתוספת ממ"דים לבניין קיים יזכה היזם לזכויות בנייה לבניית דירות גן בקומת העמודים המפולשת - אם קיימת כזו.
במקביל, יש לתקן את חוקי התכנון והבנייה באופן שאלו יאפשרו גמישות תכנונית לשם תוספת ממ"דים לבניינים קיימים, והגבלת יכולת מוסדות התכנון למנוע את הקמתם. כך למשל, יש לצמצם את שיקול הדעת של הוועדה המקומית למנוע בניית ממ"דים מעבר לקווי הבניין. לא פעם קורה שוועדות מקומיות מונעות תוספת ממ"דים לדירות קיימות מעבר לקווי הבניין, אף שזו חלופת התכנון האפשרית היחידה. אין זה מתקבל על הדעת למנוע ממשפחה מיגון רק בשל כך שהממ"ד מבוקש בחריגה של 50 ס"מ מעבר לקווי הבניין, והיו דברים מעולם.
בשורה התחתונה, ברור שבנייה כזאת רחוקה מלהיות אידיאלית מבחינה תכנונית ואורבנית, אך באיזון האינטרסים בין תכנון אידיאלי לתכנון פונקציונלי מציל חיים - ערך חיי אדם חייב להיות במקום הראשון.
חלק בלתי נפרד מהגנת העורף הוא - מיגון העורף. מיגון שכזה ניתן יהיה להשיג רק באמצעות תוספת מסיבית של ממ"דים לדירות קיימות בכל רחבי המדינה. מדובר במשימה לאומית מהדרגה הראשונה, ויש לקוות כי ממשלת ישראל בכלל, ומינהל התכנון בפרט, ימקדו את כל תשומת הלב התכנונית והרגולטורית במציאת פתרון מיידי לנושא.
הכותב משמש כיו"ר (משותף) של ועדת התכנון והבנייה של לשכת עורכי הדין. בעל משרד המתמחה בתחום התכנון והבנייה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.