מה שטראמפ נתן, ביידן לקח: המסך יורד על קידוחי הנפט בשמורת הטבע באלסקה

שמורת הטבע הארקטית של אלסקה הפכה למשל אמריקאי. כמובן, יש בה הרבה דברים מוחשיים, כמו 200 אלף איילי־הצפון (קאריבו), פחות מאלף דובי־קוטב ו־11 מיליארד חביות נפט. אבל במרוצת השנים היא עלתה אל מדרגה כמעט מטאפיזית. המאבק עליה מייצג כל כך הרבה יותר מאשר טובות הנאה כספיות וחיבה לבעלי חיים בסכנת הכחדה.

שמורת הטבע הזו, הידועה בראשי התיבות האנגליים ANWR (שמבטאים "אנואר") היא כליא־ברק של מחלוקות פוליטיות החורגות הרבה מעבר לשמירת טבע. היא מן הביטויים הבולטים של קיטוב, של טינה הדדית עמוקה ושל התמעטות מכנים משותפים באמריקה.

  

השבוע הודיע משרד הפנים של ארה"ב, כי הוא משעה את קידוחי הנפט על חלקים של ANWR, שהותרו בסוף ממשל טראמפ. מה זה בסוף ממשל טראמפ? ממש ביממה המלאה האחרונה של נשיאותו, בינואר שעבר.

הסכמה דו־מפלגתית הייתה סבירה פעם

הוויכוח על שמירת טבע לעומת קידוחים התחיל עוד ב־1960, כאשר נשיא רפובליקאי, דווייט אייזנהאור, העניק הגנה ממשלתית לאזור הזה, הגדול פי שלושה וחצי משטח מדינת ישראל. קונגרס בשליטה דמוקרטית נתן גופשנקה חוקית להגנת הטבע 20 שנה אחר כך.

הסכמה דו־מפלגתית הייתה סבירה אז לחלוטין. נשיא רפובליקאי הוא שהקים את שמורות הטבע הראשונות, בתחילת המאה ה־20. לא היה אז שום דבר ימני או שמאלי בתור שכזה בשמירת טבע, או בהתנגדות לשמירת טבע. לפעמים, שמירת הטבע דווקא הייתה קרובה יותר לימין, מסיבות שאין זה המקום לדון בהן.

זה השתנה ברבע האחרון של המאה ה־20. ב־1995 הצביע קונגרס בשליטה רפובליקאית לפתוח את ANWR לקידוחים. הנשיא הדמוקרטי ביל קלינטון הטיל וטו. מאותו היום ואילך דמוקרטים ורפובליקאים ארבו אלה לאלה.

אלסקה רצתה לקדוח

פתיחת השמורה או סגירתה נעשו קריאות גיוס ומלחמה. פוליטיקאי רפובליקאי הקים את ועידת מפלגתו על רגליה ב־2008 כאשר קרא מן הבמה "לקדוח, מותק, לקדוח" (drill, baby, drill), נפט כמובן. זו הייתה הוועידה שבחרה במושלת הימנית מאוד של אלסקה, שרה פיילין, למועמדת המפלגה לסגנית הנשיא. אלסקה של פיילין קיוותה להיות אמירות נפט בדרך אל הקוטב הצפוני. אבל ברק אובמה וג׳ו ביידן ניצחו בבחירות, ומותק לא הורשה, או הורשתה, לקדוח.

אלסקה, המופרדת משאר ארה"ב על ידי 5,400 ק"מ של אדמת קנדה, היא המדינה הגדולה ביותר בשטחה, 1.72 מיליון קמ"ר, אבל רק מס׳ 48 במניין אוכלוסיה (731 אלף). היא אחת המדינות הימניות ביותר בארה"ב. מאז הפכה למדינה ב־1959, היא הצביעה רק פעם אחת, ב־1964, לטובת מועמד דמוקרטי לנשיאות. הפרשי ניצחונם של מועמדי הרפובליקאים נעו תמיד בין 10% ל־25%, אפילו כאשר הוכו שוק על ירך בחלקים אחרים של ארה"ב.

נציגי אלסקה בקונגרס לחמו במשך שנים לטובת פתיחת ANWR. ב־2017, כאשר דונלד טראמפ ביקש מהם לתמוך בקיצוצי מסים מסיביים, שהיו בבת עינו, הם התנו את תמיכתם בהסכמה לקידוחים. טראמפ נענה. ב־20 בדצמבר 2017 הקונגרס הצביע לטובת ANWR. דפדוף בעיתוני אלסקה מזכיר לנו איזו שמחה תקפה את המדינה. אחד מהם הכריז בכותרתו הראשית, "זמננו בא, סוף סוף".

שוחרי איכות הסביבה חרקו שיניים. ב־ANWR, שומרי הסביבה מתחו קו בשלג: שם הם גמרו אומר לשים קץ להוצאת דלקי המחצבים מן האדמה. סקר דעת קהל הראה ב־2017, כי רוב עצום של האמריקאים (70%), ואפילו רוב קטן של הרפובליקאים, מתנגדים לקידוחים באלסקה.

משרד הפנים רצה החוצה

בארה"ב, הטיפול בשמורות טבע ובאדמות לאום מסור למשרד הפנים (שעל אף שמו, אין כל דמיון בינו למשרדי פנים בישראל, או באירופה). כשהמשרד הזה נמצא בידי הדמוקרטים, הם מאיישים את כהונותיו הפוליטיות בשוחרי איכות הסביבה. כשהוא נמצא בידי הרפובליקאים, הם מציבים בעמדות מפתח אנשים הקרובים לתעשיית דלקי המחצבים. אותו משרד עצמו מושך אפוא ימינה מאוד ושמאלה מאוד, לפעמים רק בהפרש של שבועות, או חודשים, או ימים, או שעות.

ב־19 בינואר 2020, משרד הפנים של טראמפ העמיד שטרי חכירה ל־1,600 קמ"ר של רצועת חוף למכירה פומבית. ג׳ו ביידן הושבע לנשיא 24 שעות אחר כך: ללמדך מה חשובה הייתה פתיחת ANWR בשביל הימין, ועד כמה עלתה הפתיחה על עצבי השמאל. ביידן אותת על כוונתו לעצור את המכירה כבר בשעות הראשונות של נשיאותו. אבל אי אפשר לעצור ככה סתם, רק מפני שיש לנשיא חשק. מכאן החל תהליך משפטי, שבו משרד הפנים חזר ובחן את פרטי המכירה המתוכננת, ומצא בה דופי חוקי. על יסוד הדופי הזה הוא הודיע ביום ג׳ השבוע על השעיית כל המכירות.

למען האמת, המכירות לא עלו יפה מלכתחילה. רק שתי חברות קטנות יחסית גילו בהן עניין. לא התקרבו כלל להתמלא הציפיות לגייס מיליארד דולר ויותר. ענקי האנרגיה משכו בכתפיהם. אחת הגדולות שבהן, BP, הקדימה להסתלק מאלסקה.

אחרות עשו חשבון של יחסי ציבור: בשביל מה להסתכן בקידוחים, שיזיקו לשמן הטוב ועלולים גם להסתיים במשהו מעין האסון האקולוגי של אקסון־ואלדז, מכלית הנפט שהתבקעה סמוך לחופי ANWR ב־1988, הסבה נזקים שעדיין לא נמחו, וכמעט הטביעה את אקסון עצמה.

אף על פי כן, להשעיית המכירות נודעת חשיבות פוליטית מן המעלה הראשונה. אחד מבכירי משרד הפנים בימי טראמפ אומר השבוע (ל׳וול סטריט ג׳ורנל׳), כי בחינה קפדנית שארכה כמעט שנתיים הבהירה חד משמעית מה קטנה תהיה השפעת הקידוחים על הטבע בשמורה. לכל ניסיון להאט את הקידוחים על אדמת ציבור "תיוודע השפעה מזיקה על ביטחוננו הלאומי", הוא אומר.

"הרבה יותר פרגמטיות"

למרבה העניין, ממשל ביידן אינו מפגין קנאות במאבק נגד קידוחים על אדמת ציבור. אדרבא, הוא הגן באחרונה בבית המשפט או בקונגרס על שורה של מהלכים לטובת פיתוח וקידוח שנעשו בימי טראמפ. המתינות הזו עוררה מחמאות לא צפויות מצד רפובליקאים, המייצגים מדינות קטנות אוכלוסין ועתירות־מינרלים במערב ארה"ב. "אני רואה כאן הרבה יותר פרגמטיות", אמר סנאטור ימני ממדינת מונטנה.

בסמיכות זמנים להפסקת המכירות באלסקה, הממשל מגן על פרויקט של ConocoPhillips באלסקה, שבו עומדים להיקדח 160 אלף חביות נפט ביום. שוחרי איכות הסביבה חורקים שיניים.

איך אפשר להסביר את הפסיחה לכאורה על שתי הסעיפים? שיקולים פוליטיים ומציאותיות. הרוב הזעיר של ביידן בקונגרס יועמד בסכנה מיידית, אם הוא יקדש מלחמה על תעשיית האנרגיה; ויועמד בסכנה לטווח ארוך בבחירות לקונגרס בסוף השנה הבאה. המדינות המתנדנדות בארה"ב, אלה המכריעות את גורל הבחירות לנשיאות ולקונגרס, נוטות לתמוך בנפט, בגז ובפחם. ביידן עומד על הבטחותיו לפתח אנרגיה ירוקה, אבל הוא מוכרח להתבונן ימינה, לא רק שמאלה, כשהוא חוצה את הצומת.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny־globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny