עיריית ת"א קיבלה תמיכה מפתיעה בוויכוח על יוזמת נדל"ן רק לחברה הערבית

הפרויקט של עיריית ת"א-יפו, שמקדם הגלרה למכירת דירות רק לחברה הערבית, ממשיך לעורר הדים. בשבוע שעבר היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי הוא מבקש הבהרות מהיועץ המשפטי של עיריית ת"א-יפו, עו"ד עוזי סלמן. זאת לאחר פנייתו של ח"כ משה ארבל, שטען כי מדובר באפליה. כעת האגודה לזכויות האזרח מציגה עמדה מפתיעה. 

במכתב שעליו חתום עו"ד גיל גן מור, מהאגודה לזכויות האזרח, ונשלח למשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ, הוא מסביר: "הגם שהאגודה לזכויות האזרח הציגה במשך שנים קו מובהק נגד כל אפליה בדיור, במקרה זה אנו סבורים כי אין קושי משפטי בפרויקט, וכי הוא פרויקט שנועד להתמודד עם השלכות יחודיות של הג'נטריפיקציה ביפו, והאיום המוחשי על האפשרות של הקהילה הערבית בעיר להמשיך להתגורר בה".

אתר האינטרנט של חברת עזרה וביצרון, הזרוע הביצועית של עיריית ת"א-יפו, המשווק את "פרויקט מיכלאנג'לו ביפו לקהילה הערבית", מסביר כי הוא יבנה על מגרש של כ-900 מ"ר ויכלול 32 יח"ד ב-5 קומות. הדירות בפרויקט יבנו בשטח ממוצע של כ-65 מ"ר והן מתוכננות לחלוקה של שלושה חדרים. מספר הדירות לזכאים עומד על 28 והן ימכרו במחיר שזול ב-30% ממחיר השוק. ארבע דירות מתוך הפרויקט יבנו כדירות גן ותוצמדנה אליהן גינה בגדלים שונים. הצפי לקבלת הדירה הוא 30 חודשים מקבלת היתר שינויים לבניין, שצפוי להתקבל בחודש יוני 2021.

ארבל: "עירייה לא יכולה לעשות כל מה שהיא רוצה"

בתחילת חודש מאי פנה ח"כ משה ארבל מש"ס ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בדרישה שיפעל נגד מה שהגדיר כאפליה בוטה של עיריית תל־אביב יפו במכירת דירות במחיר מוזל ביפו לבני האוכלוסייה הערבית בלבד.

בשיחה עם גלובס הוא מסביר את עמדתו: "ישנן קהילות מאופיינות בת"א, למשל הציבור החרדי, שלא זכאים להטבה שכזו, שמשולמת מכספי תושבי ת"א ומהארנונה של כולנו. לוקחת עיריית ת"א הטבה, נותנת אותה לאוכלוסיה מסויימת, מבלי לתת את הדעת על סוגיית השוויון, ולכן, פניתי כדי להבין האם הסוגיה הזו נבחנה. עירייה לא יכולה לעשות כל מה שהיא רוצה. היא רשות מנהלית בסופו של דבר".

גן מור מודע היטב לטענות כנגד עיריית ת"א-יפו: "הפרויקט הנוכחי אינו 'פרויקט לערבים', המדיר יהודים, כפי שנטען ע"י מבקריו, אלא פרויקט ייחודי שמטרתו לתת מענה למצוקה של תושבי המקום הוותיקים הנמנים על קהילת מיעוט שסכנת דחיקה חריפה מאיימת על המשך קיומה. הוא גם מיועד לאוכלוסיה זו ואינו פתוח לכל ערבי באשר הוא. הוא אינו מעורר את הקושי הרגיל של הישענות על לאום כתנאי סף. והוא גם עולה בקנה אחד עם רוח החלטת הממשלה 664 (אימוץ המלצות הצוות הבין-משרדי להסרת חסמים בדיור ובמקרקעין ביישובי החברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית)".

 עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח / צילום: יח"צ

תגובת עיריית ת"א-יפו: "בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, מתן העדפה בדיור לאוכלוסייה בעלת זהות תרבותית מובחנת, במקום בו הדבר נדרש על מנת לאפשר לה לקיים ולשמר את אורחות חייה, אינה מהווה אפליה אסורה. זאת ועוד, מאפייני שוק הדיור הייחודיים של יפו, מקשים על הדור הבא של התושבים בני האוכלוסייה הערבית, להמשיך להתגורר ביפו, ועל כן מתן העדפת דיור מסוימת נדרשת לשם המשך קיום ושימור אורחות חייה של הקהילה הערבית ביפו, באופן העומד בקריטריונים שנקבעו לכך בפסיקה.

מגוחך לרמוז שהעירייה מדירה או מפלה את תושביה היהודים ולראייה נציין כי קיימים אינספור פרויקטים עירוניים לדיור בר השגה המיועדים לכלל תושבי העיר. עיריית תל אביב-יפו היא העירייה המובילה במדינה בכל הנוגע לתחום דיור בר השגה והשקעתה מגיעה למעל 10% מהתקציב העירוני. העירייה מקיימת מידי שנה עשרות הגרלות לדיור בר השגה באזורי ביקוש שונים ברחבי העיר וכיום ישנן כ-264 יחידות דיור בר השגה שכבר מאוכלסות במגוון פרויקטים. בהתאמה פועלת העירייה למציאת פתרונות דיור ומתן מענים עבור הקהילה הערבית ביפו אשר לה מאפיינים וצרכים ייחודיים, מתוך מטרה לאפשר לאוכלוסייה הקיימת מצאי של דיור".