פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה היום (ה') כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד מאיר תורג'מן, סגן ראש עיריית ירושלים לשעבר, בגין לקיחת שוחד בסך כולל של כ-350 אלף שקל, מרמה והפרת אמונים, גניבה בידי מורשה בסך של כ-60 אלף שקל ועבירות מס.
בפרשה נאשמים גם אנשי העסקים משה הבא, דוד בוזגלו ולורנט לוי במתן שוחד; דוד קליינר, עובדו של הבא, נאשם במרמה והפרת אמונים בצוותא עם תורג'מן; ויצחק תורג'מן, בנו של מאיר תורג'מן ויד ימינו, נאשם בלקיחת שוחד בצוותא עם אביו. בנוסף, משה הבא נאשם בשיבוש מהלכי משפט.
על פי כתב האישום, בשנת 2013 פעל משה הבא לרכישת "בית הדואר המרכזי" שבירושלים, שהוכרז כמונומנט לשימור מחמיר. במקביל, העניק הבא למאיר תורג'מן ערבות בנקאית לצורך לקיחת הלוואה בסכום של 200 אלף שקל, שלא הוחזרה עד למועד הפתיחה בחקירה.
בתמורה לטובת ההנאה מהבא, פעל תורג'מן לקידום האינטרסים של הבא בפרויקט מלון כורש אשר נבנה בבית הדואר המרכזי. תורג'מן הפעיל לחץ מסיבי על גורמים בעירייה, בכלל זה גורמים במחלקת השימור, במטרה לאשר מתן היתרי בניה לצורך הכשרתו של המבנה ההיסטורי למלון. כמו כן פעל תורג'מן לבלימת והכשלת האכיפה כנגד עבודות שנעשו שלא כדין עבור הקמת המלון.
בנוסף, תורג'מן פעל בניגוד עניינים לטובת דוד קליינר, שניהל את פרויקט הקמת מלון כורש מטעמו של משה הבא. קליינר היה חברו הקרוב של תורג'מן מזה שנים רבות ועל כן תורג'מן היה אמור להימנע מלעסוק בענייניו.
כתב האישום גם מייחס להבא שיבוש החקירה בכך שיצר מצג שתכליתו להסוות את מודעותו למתן שוחד לתורג'מן. זאת לאחר שהועלו בעיתונות הארצית ובעירייה טענות הנוגעות לקשר שבינו ובין תורג'מן.
היזם העסיק את בנו של סגן ראש העיר
תורג'מן מואשם כי בין השנים 2018-2016 התקיים קשר מושחת של "תן וקח" בינו לבין איש העסקים ויזם הנדל"ן דוד בוזגלו, במסגרתו בוזגלו העסיק כביכול את בנו של מאיר, יצחק תורג'מן, ושילם לו משכורת חודשית קבועה והטבות נוספות.
העסקתו של יצחק והתשלומים שהועברו לו דרך חשבון הבנק של אשתו של יצחק, היוו גם הם טובת הנאה למאיר תורג'מן. בתמורה, פעלו תורג'מן ובנו לקידום ענייניו של בוזגלו בעיריית ירושלים.
על פי האישום השלישי, מאיר תורג'מן קיבל שוחד מאיש העסקים לורנט לוי אשר הקים מספר עסקים פרטיים באזור כיכר המוזיקה בירושלים. לוי ביצע עבירות בניה בכיכר המוזיקה, שטח ציבורי במרכז העיר, והתנהלו נגדו מספר הליכי אכיפה. על פי האישום, בתמורה לקבלת שוחד מלוי בדמות תווי קניה בסך 91 אלף שקל, שיועדו לתרומה, תורג'מן סייע ללוי בקידום עסקיו בכיכר המוזיקה ופעל לעכב את ההליכים הפליליים והאכיפתיים שננקטו נגד לוי ביחס לבנייה הלא חוקית לכאורה שהתבצעה על ידו במקום.
במסגרת האישום הרביעי, מאיר תורג'מן נאשם בגניבה בשל שימוש אישי שלא כדין ב-63 אלף שקל מכספים שהופקדו בקופת בית הכנסת שבו נהג להתפלל, ושאליה הייתה לו גישה בלעדית כגזבר. בנוסף, כמתואר באישום החמישי, תורג'מן נאשם בהשמטת הכנסה בגין כספים שקיבל לכיסו מהשוחד שנתן לו משה הבא ומהכספים שגנב מקופת בית הכנסת.
התיק נחקר על ידי יאח"ה שבלהב 433 במשטרת ישראל בשיתוף חקירות מכס ומע"מ תל אביב שברשות המסים, ובשיתוף הרשות להלבנת הון ומימון טרור.
כתב האישום הוגש על ידי עו"ד נתנאל חיים ועו"ד נועה בורנשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
עוה"ד בעז בן צור, עודד גזית ושרון כהנא מסרו כי "אנו מצרים על החלטת הפרקליטות להגיש כתב אישום כנגד מרשנו, מר משה הבא. מעתה הדברים יבחנו תוך ניהול הליך משפטי במסגרתו אנו נמשיך להיאבק על חפותו מתוך בטחון מלא בצדקתו. אנו סמוכים ובטוחים שלאחר שישמעו טענות ההגנה, בית המשפט הנכבד יגיע לכלל מסקנה כי הראיות מעידות שמרשנו לא ביצע את העבירות המיוחסות לו וכי כל פעולותיו היו על פי החוק".
עו"ד ארז בר צבי המייצג את יצחק תורג'מן בנו של מאיר תורג'מן מסר כי "לצערנו, מסיבות עלומות שאינן ברורות לנו בשל חוסר פירוט של ההחלטה להגיש כתב אישום, נדחו טענות כבדות משקל שהועלו בהליך השימוע. אנו נטען את טענותינו באופן מלא בפני בית המשפט, ואנו סמוכים ובטוחים שההליך יסתיים ללא כלום, שכן לא דבק במרשנו כל רבב".
*** חזקת החפות: כל הנאשמים בפרשה לא הורשעו, ועומדת להם חזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
